<#1#>

נוכחים:

ב"כ העוררת יואל עשור

המשיב וב"כ עו"ד עמית דויטשר

פרוטוקול

ב"כ העוררת:

לא הספקנו להגיש כתב אישום בתיק. עבדו על התיק שישי שבת ולא הספיקו. יש מזכרים וכרגע לוקחים עדות מהבן שלו ואנו חייבים חקירה נוספת מהבן שלו. הוא עצור וזה לא פשוט. ביום שלישי נוכל להגיש כתב אישום.

לאחר הפסקה

ב"כ העוררת:

התייעצתי עם הממונה עלי. אנו חושבים שהמסוכנות גבוהה מידי וחלופת מעצר לא מספקת.

ב"כ המשיב:

יש לנו את החלופה שהוצעה בבאר שבע וחשוב לי להדגיש כ יהבן תיאר בבית משפט קמא שהמשיב היה אצלו כמה ימים והיה סכסוך והמשיב יצא ואז הסתבר לו שחזר לביתו ואז אירע האירוע. לכן נדמה לי שבית המשפט המחוזי סבר כי הבן לא היה חלופה מספיק טובה בשביל לאיין חשש משיבוש. אבל אני חושב שבית משפט מחוזי התייחס רק לשיבוש בהקשר של הבן. מעבר לכך אנו מציעים מקום אחר בבאר שבע שמרוחק 3 ק"מ. הוא ישמור עליו. הבנאדם הזה גם אם ינסה ללכת 3 ק"מ אני לא חושב שהוא ישרוד את המרחק הזה בטח כשיש את הבן שמוכן לחתום ערבות. אני חושב שזה איזון ראוי. יכול להיות שאם היינו מדברים באדם בן 30 מתאגרף מקצועי היינו אומרים טוב זה גבולי אבל מדובר באדם בן 88 שאני חושב שזה מפחית מהמסוכנות הכללית של אדם שמאיים ברצח על אשתו יש פה משמעות נוספת שהפגיעה בחירות שלו שהוא במעצר והפגיעה הגופנית בו גבוהה מאד יותר מאשר באדם בגיל אחר. באופן דומה לפגיעה שיש בקטינים שאנחנו עורכים אצלם איזונים אחרים. במקום שבו בגיא היה נעצר אנו אומרים שהקטין בגלל הפגיעה המיוחדת כן נשחרר לחלופה וגם כאן אנחנו צריכים לעשות איזון והאיזון שנערך בבית משפט מחוזי הוא ראוי וניתן לשחרר אותו לחלופת מעצר בפיקוח מלא. זה איזון ראוי שיכול לאיין את המסוכנות הנשקפת ולא לפגוע בו יותר על המידה.

בנו של המשיב:

אני גר ברחוב רחל אמנו. אני בן מנישואים ראשונים. האשה שהוא איים עליה נמצאת בשכונה שער הגיא. הבן דוד אמר אם ירשו לו שישמור עליו. אם לא אין מה לעשות אני אשמור עליו אפילו שאני עובד. הבן דוד לא נמצא פה. הוא אמר לי. אני יכול להשגיח עליו כמה שאני יכול כמה שיותר. שלוש ימים. אחרי שלוש ימים יש לי אחים אני אשלח אותו. אני אקח אותו לשם. יש לי אח בנתניה יש לי אחות ברמלה. והם הילדים שלו. הם עובדים ואחד אמרתי לו לבוא לקחת והוא בצבא במילואים.

<#2#>

החלטה

ערר כנגד החלטת בית משפט קמא מהיום לפיה ישוחרר המשיב בתנאים מגבילים שנקבעו בהחלטה קודמת מיום 04.06.15. בין שתי החלטות אלה ניתנה החלטה נוספת ביום 05.06.15, על ידי בית המשפט המחוזי, במסגרת ערר, לפיה הוארך המעצר עד היום ונקבע בד בבד כי "ניתן יהיה לשחרר את המשיב במועד זה בתנאים שקבע בית משפט השלום", בהחלטה מיום 04.06.15. בנסיבות אלה חזר והורה בית משפט השלום על שחרורו של המשיב.

למשיב מיוחס חשד של השמעת איומים כנגד אשתו וזאת מסרה בחקירה כי היא חוששת מהמשיב כי יפגע בה וכי המשיב אף מפנה לעברה תנועות מאיימות כי יפגע בה באמצעות סכין. יצוין כי המשיב נדון בעבר בעבירה דומה ועומד נגדו עונש מאסר מותנה.

ב"כ העוררת מבקש, חרף החלטת בית המשפט המחוזי מיום 05.06.15, כי המעצר יוארך לפי שעה, לצורך מיצוי פעולות חקירה והגשת כתב אישום, ואולם סבורני כי כפי שקבע בית משפט קמא, ניתן להשלים את החקירות הנותרות גם בלא שישהה המשיב במעצר ממש; נותרה פתוחה שאלת המסוכנות ואולם בעניין זה יש לציין כי המשיב הינו כבן 88 שנים, וכי ניתן באמצעות פיקוח מתאים להפיג מסוכנות ואף למנוע אפשרות שיבוש של פעולות החקירה ככל שיהיה צורך לחקור עדים נוספים.

בנסיבות אלה, דוחה אני הערר, ואולם תוקף התנאים שקבע בית משפט קמא יעמדו עד יום 10.06.15, בשעה 16:00 והמשיב ישהה בתנאי מעצר בית מלא עד מועד זה תחת פיקוחו של מר דוויט בירסאו ברח' רחל אימנו 18 (דירה 1), באר שבע.

לאחר מועד זה, נאסר על המשיב להתקרב לביתו ברח' שער הגיא 7 (דירה 1) בבאר שבע, עד למרחק של 200 מ', למשך שלושים יום עד יום 09.07.15 שעה 16:00, ואסור לו ליצור קשר כלשהו, ישיר או עקיף, עם המתלוננת הגב' יזב דוויט.

התנאים האחרים שקבע בית משפט יעמדו בעינם.

<#3#>

ניתנה והודעה היום כ' סיוון תשע"ה, 07/06/2015 במעמד הנוכחים.