ב"כ המאשימה: עו"ד מאור לונדנר

ב"כ הנאשם: עוה"ד ראיס אבו סייף ועווד עבד אל חלים

רקע

1. הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום בת"פ 16940-06-15 (להלן: "התיק העיקרי") בעבירות כדלקמן:
2. הסעת שישה או יותר שוהים שלא כדין, לפי סעיף 12א (ג)(1א)(ב) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב – 1952 (להלן: "חוק הכניסה לישראל").
3. הסעת נוסעים במספר העולה על המצוין ברישיון הרכב, לפי תקנה 84ב לתקנות התעבורה, תשכ""א – 1961 (להלן: "תקנות התעבורה")
4. הסעת נוסעים מעל המותר כשההסעה מבוצעת בשכר, לפי תקנה 84א לתקנות התעבורה.

על-פי המתואר בעובדות כתב האישום בתיק העיקרי, ביום 6.6.15 נהג הנאשם על כביש 431 ברכב המיועד להסעת 19 נוסעים, והסיע 23 שוהים בלתי חוקיים בתמורה לתשלום.

1. בנוסף, הורשע הנאשם בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום בת"פ 30209-06-14 (להלן: "התיק המצורף הראשון") בעבירה של הסעת תושב זר, לפי סעיף 12א (ג)(1) לחוק הכניסה לישראל.

על פי המתואר בעובדות כתב האישום בתיק המצורף הראשון, בתאריך 7.5.14 הסיע הנאשם 7 שוהים בלתי חוקים.

1. כמו כן, הורשע הנאשם בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בת"פ 63462-12-12 (להלן: "התיק המצורף השני") בעבירה של הסעה שלא כדין בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 12א (ג)(1א)(ב) לחוק הכניסה לישראל.

על פי המתואר בעובדות כתב האישום המתוקן בתיק המצורף השני, ביום 30.12.12 שילמו 7 שוהים בלתי חוקיים לנאשם סך של 20 ₪ עבור כל אחד מהם תמורת הסעתם למרכז הארץ. הנאשם הסיע את שבעת השוהים הבלתי חוקיים בתוך העיר ראשל"צ.

1. הצדדים הגיעו להסדר דיוני, לפיו הנאשם הודה והורשע בכתבי האישום ונשלח לקבלת תסקיר.

תסקיר שירות המבחן

1. על פי תסקיר שירות המבחן מיום 26.1.16, הנאשם כבן 30, נשוי, עובד כנהג בחברת הסעות. סיים 12 שנות לימוד עם תעודת בגרות מלאה. בסיום לימודיו יצא ללימודי מעבדה רפואית בירדן, אולם התקשה לגשר על הפער התרבותי ועל כן נשר מלימודיו. כשחזר ארצה התקשה להשתלב במסגרת תעסוקתית לאורך זמן. בשנת 2010 החל לעבוד בהסעות, ניסה לפתוח עסק עצמאי במסעדנות אשר כשל. ביחס לביצוע העבירות, טען כי ביצע אותן על רקע רצונו להשלים הכנסה. מדבריו עולה כי מדובר בסכומים גדולים ומהירים. ההליך המשפטי הציב עבורו גבולו ברור וכיום מתרחק מעיסוק בתחום ההסעות. שירות המבחן התרשם כי עצם ביצוע העבירה פוגע בדימויו העצמי החיובי בעיני עצמו ובעיני סביבתו. הביע חרטה על ביצוע העבירה. כמו כן ניכר כי הוא נוטל אחריות מלאה על מעשיו ומביע מוטיבציה לשנות את התנהלותו הבעייתית. שירות המבחן התרשם מנאשם בעל כישורים ויכולות גבוהות, המבטא שאיפות עתידיות נורמטיביות לצד זאת התרשם שירות המבחן מכישורים חברתיים מוגבלים וקושי בוויסות דחפים במצבי חיים שונים. לפיכך המליץ שירות המבחן על עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות.

טיעוני הצדדים

1. לטענת ב"כ המאשימה, עוה"ד מעין דואק ורוני מרקוביץ, הנאשם הודה והורשע בשלושה תיקים. לחובתו הרשעה קודמת משנת 2014 בגין תגרה במקום ציבורי, כמו כן לחובתו 14 הרשעות תעבורה. בתיק העיקרי הסיע הנאשם 23 שב"חים בשכר בכמות שעולה המותר ברכב. מתחם העונש בגין תיק זה הינו בין 12 ל- 24 חודשי מאסר לצד עונשים נלווים. בתיק זה עתרו ב"כ המאשימה להפעלת פסילה על תנאי וכן להמרת הפקדה בסך 15,000 ₪ לקנס. בתיק המצורף הראשון הסיע הנאשם 7 שב"חים. אמנם לא יוחס לו סעיף העבירה החמור ואולם מתוך נסיבות העבירה יש ללמוד על החומרה ועל כן מתחם העונש הינו בין 5 ל- 15 חודשי מאסר בפועל. בתיק זה עתרו ב"כ המאשימה לחלט את הרכב שבו השתמש הנאשם וכן להמיר את ההפקדה בסך 2,000 ₪ לקנס. בתיק המצורף השני הורשע הנאשם בהסעת 7 שב"חים תמורת סכום של 20 ₪ לכל אחד מהם. מתחם העונש בתיק המצורף השני הינו בין 5 ל- 15 חודשי מאסר בפועל. בתיק זה עתרו ב"כ המאשימה לחלט את הרכב אשר שימש את הנאשם וכן להורות כי הפקדה בסך 7,000 ₪ תומר לקנס. כתבי האישום מלמדים כי הנאשם מסיע שב"חים וממשיך בכך גם לאחר שמוגשים נגדו כתבי אישום. יש לזקוף לזכותו את צירוף התיקים אך מדובר בעבריין רצידיביסט ועל כן עתרו ב"כ המאשימה להטיל עליו עונש מאסר בפועל במתחמים כאמור לעיל.
2. לטענת ב"כ הנאשם, עוה"ד ראיס אבו סייף ועווד עבד אל חלים, הנאשם צעיר כבן 30, נשוי ועתיד להפוך בקרוב לאב. לנאשם הרשעה אחת קודמת שאיננה ממין העניין. בגין תיקים אלו שהה הנאשם במעצר ובהמשך שהה גם בתנאים מגבילים. תסקיר שירות המבחן הינו חיובי ומצביע על אדם נורמטיבי אשר לקח אחריות על מעשיו. מדובר באדם בעל יכולות וכישורים שלא הצליח לממש את עצמו. הוא למד את הלקח ולא ישוב לסורו. הנאשם מבקש הזדמנות להמשיך ולנהל אורח חיים נורמטיבי ותקין. הנאשם צירף את כל התיקים הפתוחים שהיו לו ולקח עליהם אחריות. מתחמי הענישה יכולים לנוע החל ממאסר על תנאי ועד למספר חודשי מאסר שניתן לרצותם בעבודות שירות. שירות המבחן המליץ להסתפק בעבודות שירות. בנוסף כיוון שזוהי הפעם הראשונה בה עומד הנאשם לדין בגין עבירות אלו אין מקום לחלט את הרכבים וניתן לחלט את סכומי ההפקדות חלף חילוט הרכב. לפיכך עתרו ב"כ הנאשם להשית על הנאשם עונש מאסר בין 3 ל-4 חודשים אשר ירוצה בעבודות שירות, וככל שתוטל פסילה שתהא כאורך התקופה בה היה הנאשם כבר פסול.
3. הנאשם הביע חרטה על מעשיו. מסר כי כעת מצבו האישי השתנה, כיום הוא נשוי ועומד להפוך לאב.

דיון - קביעת מתחם העונש ההולם

1. כתב האישום מתאר שלושה אירועים, ומכאן שיש לקבוע בגין כל אחד מהם מתחם עונש הולם נפרד.
2. במקרה דנן, הערכים החברתיים אשר נפגעו בעבירות הסעת שוהים בלתי חוקיים הינם פגיעה פוטנציאלית בביטחון מדינת ישראל ובסמכות המדינה לקבוע את זהות הבאים בשעריה. יש להגן על תושבי המדינה מפני פוטנציאל הסיכון הביטחוני הטמון בעבירות מסוג זה שכן המסיע אינו יודע מהי מטרתם האמיתית של הנוסעים שאותם הוא מסיע. הערך החברתי אשר נפגע בגין עבירות התעבורה הינו בטחון ציבור המשתמשים בכבישי הארץ.
3. בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן מובילה למסקנה כי הפגיעה בערך המוגן בתיק העיקרי הינה ברף בינוני עד גבוה, וזאת נוכח מספר השב"חים הרב אשר הסיע הנאשם (23), כשמספרם אף עולה על מספר הנוסעים המותר על פי רישיון הרכב. מידת הפגיעה בערך המוגן בתיקים המצורפים שם הסיע הנאשם שבעה שוהים בלתי חוקיים בכל פעם הינה נמוכה עד בינונית.
4. בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים במנעד רחב כמפורט להלן:
   1. בע"פ 2789/13 מדינת ישראל נ' חמדי (4.8.13), ערערה המדינה על קולת העונש של נאשם אשר הורשע נאשם בעבירה של הסעה שלא כדין של 25 שוהים בלתי חוקים ועבירות נלוות. בית המשפט העליון קבע כי מתחם העונש ההולם לעניין מסיעים, מלינים ומעסיקים בנסיבות מחמירות צריך להיות בין 5 ל- 15 חודשי מאסר. באותו מקרה בשים לב אף לעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, הוחמר עונשו של הנאשם והוא נידון ל- 20 חודשי מאסר בפועל לצד עונשים נלווים.
   2. ברע"פ 7726/13 נסאסרה נ' מדינת ישראל (8.1.14), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם אשר הורשע בעבירת הסעה שלא כדין ונידון ל- 7 חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים. הנאשם הסיע 4 שוהים בלתי חוקיים. הנאשם בעל עבר פלילי.
   3. בע"פ 617/15 מונתסר נ' מדינת ישראל (2.4.15) נדחה ערעורו של נאשם אשר הורשע לאחר ניהול הוכחות בהסעת 23 שוהים בלתי חוקיים, אי חגירת חגורת בטיחות והסעת נוסעים מעל המותר. הנאשם הסיע 23 שוהים בלתי חוקים ברכב שמיועד למספר נוסעים קטן אשר ישבו על רצפת ברכב ללא חגורת בטיחות. נאשם ללא עבר פלילי, נידון ל- 7 חודשי מאסר בפועל.
   4. ברע"פ 2742/13 עיסא נ' מדינת ישראל (28.4.13), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם אשר הורשע בהסעת 14 שוהים בלתי חוקיים תמורת 10 ₪ כל אחד. לנאשם עבר פלילי מכביד, אולם לא בעבירות לפי חוק הכניסה לישראל. בית משפט השלום קבע כי מתחם הענישה הינו בין מספר חודשי מאסר בפועל לבין 18 חודשי מאסר בפועל. הנאשם נידון ל- 6 חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים.
   5. ברע"פ 2210/11 באזין נ' מדינת ישראל (24.3.11), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם, אשר הורשע בשני אישומים, במסגרת הסדר טיעון, בביצוע שתי עבירות של הסעה שלא כדין, ונדון ל-6 חודשי מאסר בפועל, כאשר שלושה חודשי מאסר על תנאי שעמדו תלויים כנגדו הופעלו בחופף לעונש זה. בית המשפט העליון הותיר את העונש על כנו.
   6. בעפ"ג (מח' י-ם) 17752-05-12 מדינת ישראל נ' דבש (20.5.12), התקבל ערעורה של המדינה על קולת העונש, בעניינו של נאשם אשר הורשע בשני כתבי אישום, ב-3 עבירות של הסעה שלא כדין בנסיבות מחמירות תמורת שכר (בהזדמנות אחת הסיע 5 שב"חים, בהזדמנות שניה 15 שב"חים ובהזדמנות אחרת הסיע 20 שב"חים) ובעבירות נלוות. בית-משפט המחוזי החמיר את עונשו של הנאשם מ-8 חודשי מאסר בפועל ל-13 חודשים.
   7. בעפ"ג (מח' מרכז – לוד) 65607-03-15 מסארוה נ' מדינת ישראל (11.10.15), התקבל באופן חלקי ערעורה של נאשמת אשר הורשעה בהסעת 5 שב"חים כשהיא נוהגת ללא רישיון וללא פוליסת ביטוח לאחר שגבתה 250 ₪, וכן בהפרעה לשוטר במילוי תפקידו. הנאשמת נדונה ל- 8 חודשי מאסר (12 חודשי מאסר כולל הפעלת מאסר על תנאי). לנאשמת עבר פלילי וכן מאסר על תנאי. בית המשפט המחוזי הקל ברכיב המאסר על תנאי והשאיר את יתר רכיבי העונש על כנם.
   8. בעפ"ג (מח' מרכז-לוד) 1057-01-15 שוויקי נ' מדינת ישראל (22.2.15), נדחה ערעורו של נאשם אשר הורשע בהסעת 20 שוהים בלתי חוקיים ברכב שאינו מיועד לכך תוך שינוי הרכב לצורך הסתרתם. לנאשם עבר פלילי בעבירות דומות וכן לחובתו מאסר על תנאי. נקבע מתחם בין 5 ל- 15 חודשי מאסר. הנאשם נידון ל- 8 חודשי מאסר בפועל וכן להפעלת מאסר על תנאי במצטבר. סה"כ נידון ל- 11 חודשי מאסר ועונשים נלווים.
   9. בת"פ (פ"ת) 41171-07-12 מדינת ישראל נ' חלאק (9.1.14), הורשע הנאשם בביצוע עבירות של הסעה שלא כדין (20 שב"חים) ועבירות נלוות, הנאשם בן 20 ללא עבר פלילי, הודה ולקח אחריות, שירות המבחן המליץ להימנע מהטלת עונש מאסר, נדון ל – 6 חודשי מאסר בניכוי ימי מעצרו.
5. במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 ט' לחוק), יש ליתן את הדעת לכך שהנאשם הסיע בשלוש הזדמנויות שונות שוהים בלתי חוקיים. בתיק העיקרי הסיע הנאשם 23 שוהים בלתי חוקיים, ברכב אשר מאפשר הסעה של 19 נוסעים בלבד וזאת בתשלום. בשתי הזדמנויות נוספות הסיע הנאשם 7 שוהים בלתי חוקיים, כאשר באחת מהן סיכמו השוהים הבלתי חוקיים עם הנאשם על ההסעה מבעוד מועד ואף שילמו לו 20 ₪ כל אחד. עוד יש לתת את הדעת לכך שלנאשם אין יכולת לדעת מה כוונתם האמיתית של האנשים אותם הוא מסיע, ועל כן במעשיו אלו עלול היה לגרום לפגיעה בתושבי מדינת ישראל. הסעה של מספר נוסעים מעבר למותר ברישיון הרכב יוצרת אף סיכון לנוסעים עצמם. הנאשם ביצע את העבירות למטרת רווח כלכלי.
6. בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג'), סבורני כי מתחם העונש ההולם בתיק העיקרי הינו החל מחמישה חודשי מאסר אשר יכול וירוצו בעבודות שירות ועד 15 חודשי מאסר בפועל. מתחם העונש ההולם בתיקים המצורפים הינו החל מחודש מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות ועד ל- 12 חודשי מאסר בפועל לכל אחד מהתיקים. בהקשר זה נתתי דעתי לכך שסעיפי העבירה בתיק המצורף הראשון ובתיק המצורף השני הינם שונים, ואולם בשים לב לדמיון בעובדות סבורני שיש לקבוע מתחם עונש הולם זהה לכל אחד מהתיקים המצורפים.
7. במקרה דנן, לא קיימים שיקולים אשר מצדיקים סטייה מהמתחם, לחומרה או לקולא.

גזירת העונש המתאים לנאשם

1. בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 יא'). במסגרת זו מן הראוי ליתן את הדעת לכך שהנאשם יליד 1986, נשוי ורעייתו עתידה ללדת בקרוב. עונש מאסר בפועל יפגע בו ובמשפחתו. הנאשם צירף את כל התיקים הפתוחים שהיו לו, הודה במיוחס לו, נטל אחריות והביע חרטה. את העבירה בתיק המצורף השני ביצע הנאשם בדצמבר 2012. את העבירה בתיק המצורף הראשון ביצע במאי 2014 ואת המיוחס לו בתיק העיקרי ביצע ביוני 2015. כתבי האישום הוגשו מיד בסמוך לביצוע העבירות. לנאשם הרשעה אחת בעבירת תגרה במקום ציבורי משנת 2014 וכן לחובתו 14 הרשעות תעבורתיות, האחרונה שבהם משנת 2013 בגין הסעת נוסעים במספר העולה על המצוין ברישיון הרכב בגינה נדון לפסילה על תנאי למשך 4 חודשים.
2. עוד יש ליתן את הדעת לשיקול הרתעת היחיד בגדרו של המתחם, וזאת בשים לב לכך שהנאשם המשיך לבצע את אותן עבירות גם לאחר שנעצר והוגשו נגדו כתבי אישום. את העבירות בתיק העיקרי ובתיק המצורף הראשון ביצע הנאשם ימים אחדים לאחר שהתקיימו בעניינו דיונים בבית משפט השלום בראשון לציון בעניין התיק המצורף השני. כך בוצעה העבירה בתיק המצורף הראשון ביום 7.5.14, כשביום 29.4.14 התקיים דיון בעניינו, וכן את העבירה שבתיק העיקרי ביצע ביום 6.6.15, לאחר שביום 26.5.15 הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון בביצוע המעשים שבתיק המצורף השני. אלו מלמדים כי אין על הנאשם מורא חוק וכי אין בהליכים המשפטים כדי להרתיעו.
3. באיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל בכליאה לצד עונשים נוספים. אני ער להמלצת שירות המבחן להסתפק בעונש של עבודות שירות, ואולם מכיוון שמדובר בשלושה תיקים שונים כמפורט לעיל סבורני כי לא ניתן להסתפק בכך. בכל הנוגע לתקופת המאסר בפועל, נתתי דעתי לכך שמדובר במאסר ראשון של הנאשם.

הקנס הכספי

1. המדובר בעבירות שבוצעו למטרת רווח כלכלי, ובשלושה מקרים שונים, ועל כן ראוי להשית קנס כספי משמעותי תוך התחשבות במצבו הכלכלי של הנאשם.

חילוט – דיון

1. המאשימה ביקשה לחלט את שני רכבים, בתיק המצורף הראשון ובתיק המצורף השני. בשני המקרים קיימת סמכות חילוט בהתאם לסעיף סעיף 39 (א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969. הסמכות האמורה קיימת ועל כך אין עוררין (ר' רע"פ 4105/06 ג'אבר נ' מדינת ישראל (2.1.07)). זאת אף אם לא קיימת סמכות פסילה לפי סעיף 12 א' (ד2) לחוק הכניסה לישראל, אשר מסמיך בית-המשפט לחלט רכב במקרה שבו נאשם הורשע בעבירה של הסעת שוהים בלתי חוקיים ובתוך שלוש שנים מיום הרשעתו הורשע בעבירה נוספת כזו.
2. בכל הנוגע לרכב בתיק המצורף הראשון (רכב מ.ר. 24-032-63) הרי שהרכב הינו בבעלות הנאשם. הרכב הושב בכפוף להפקדה בסך של 15,000 ₪ (ה"ת 26874-05-14). מחד גיסא מדובר במקרה שני של הסעת שוהים בלתי חוקיים שביצע את הנאשם, ומאידך גיסא מדובר בהרשעתו הראשונה של הנאשם בעבירות מסוג זה. באיזון בין מכלול השיקולים, סבורני כי מן הראוי לחלט את ההפקדה חלף הרכב.
3. בכל הנוגע לרכב בתיק המצורף השני (רכב מ.ר 90-409-35) , בשים לב לכך שהרכב אינו בבעלות הנאשם, ולאור העובדה שמדובר בעבירה הראשונה בזמן של ההסעה שביצע הנאשם, הרי שסבורני כי מן הראוי להימנע מחילוט הרכב.

סוף דבר

1. אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
   1. בגין ת"פ 16940-06-15, 6 חודשי מאסר בפועל.

בגין ת"פ 30209-06-14, 3 חודשי מאסר בפועל אשר ירוצו חודש במצטבר והיתר בחופף.

בגין ת"פ 63462-12-12, 3 חודשי מאסר בפועל אשר ירוצו חודש במצטבר והיתר בחופף.

סה"כ ירצה הנאשם 8 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו מיום 6.6.15 ועד 6.7.15.

הנאשם יתייצב לריצוי מאסרו בבית הסוהר הדרים ביום 1.5.16 עד השעה 10:00, כשברשותו תעודת זהות או דרכון. על הנאשם לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טלפון: 08-9787377, 08-9787336.

• 1. 6 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שלוש שנים מיום שחרורו מן המאסר כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל.
  2. קנס כספי בסך של 10,000 ₪ או 60 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-10 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, שהראשון שבהם ביום 1.5.16. לא ישולם תשלום כלשהו במועדו, תעמוד היתרה לפירעון מיידי.
  3. חילוט סך של 15,000 ₪ אשר הופקדו בה"ת 26874-05-14.
  4. 6 חודשי פסילה בפועל מלהחזיק או מלקבל רישיון נהיגה החל מיום שחרורו מן המאסר.
  5. הפעלת פסילה על תנאי בת 4 חודשים מתיק תעבורה (ב"ש) 2478-09-12 במצטבר לכל פסילה שהושתה בתיק זה. סה"כ 10 חודשי פסילה בניכוי תקופת הפסילה בה היה נתון הנאשם בגין תיקים אלו. רשמתי בפניי את הצהרת הנאשם לפי רישיון מופקד בתחנת המשטרה, והנאשם פטור מחובת הפקדה.
  6. 4 חודשי פסילה על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שנתיים מיום שחרורו מן המאסר עבירה של הסעת שוהה בלתי חוקי או על עבירת התעבורה שבה הורשע.

לאחר היות גזר הדין חלוט, יבוטל העיקול על הרכב, מ.ר. 24-032-63.

לאחר היות גזר הדין חלוט, רכב מ.ר. 90-409-35, ככל שהוא תפוס, יושב לבעליו.

מזכירות בית המשפט תמציא העתק גזר דין לשירות המבחן.

זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

ניתן היום, ט"ו אדר א' תשע"ו, 24 פברואר 2016, בנוכחות הצדדים.