<#1#>

נוכחים:

ב"כ המבקשת רס"ב גיא ורטהיים וסוהר שגיב גולדיאן

ב"כ המשיב 1 עו"ד גיל דחוח ועו"ד גלית רוטנברג

ב"כ המשיב 2 עו"ד דב גלעד כהן

ב"כ המשיב 3 עו"ד גיל דביר

המשיבים 1 ו-2 בעצמם

המשיב 3 פטור מנוכחות

פרוטוקול

יצוין כי פרוטוקול זה ופרוטוקול הדיון בתיק 67570-12-15, מאוחדים.

ב"כ המשיב 2:

ב"כ המשיבים 4 ו-5 נשוא תיק 67570-12-15, ביקש כי נייצג נאמנה את עניינם של המשיבים בדיון היום, שכן נבצר מהם להגיע.

ב"כ המבקשת:

לשאלת בית המשפט מה התחדש מאז הודעת היידוע, ראשית, אני לא יכול להשיב בשם הפרקליטות, שנית, החומר נמצא בפרקליטות מאז חודש יוני, חמישה חודשים. מדובר בכמות אדירה של חומר, ההיקפים הם גדולים. נציגת הפרקליטות אמרה את דברה גם בפני בית המשפט המחוזי, הסבירה את הדברים בדיון שהתקיים ביום 6.11.16 בפני בית המשפט המחוזי.

מעבר לזה, אנחנו לא יכולים להוסיף.

לשאלת בית המשפט האם נציגת הפרקליטות נמצא פה היום, אני משיב שלא, יש לה מחויבויות אחרות, לא יכולה הייתה להגיע.

לגופו של עניין, אנחנו חוזרים על הבקשה, כי נדרש זמן נוסף כדי לבחון את החומר. ככל שלא יידרשו השלמות חקירה, לא ידוע לנו על פעולות נוספות. במהלך התקופה הזו, לא נתבקשנו להשלים את החקירה.

ב"כ המשיב 1:

הנקודה המרכזית שקשורה לזמן, מבחינתנו היא הצורך בחשיפת חלק רלוונטי מחומר החקירה, שקשור לדיון הזה. אנחנו הצגנו פסיקה בפני בית המשפט ואנחנו חושבים שלא יתכן שיש כאלה פערי מידע בינינו. אנחנו רואים את עבירת המקור, גם לשיטתם, כקבלת העמלות, זה מה שאנחנו יום אחד נתווכח אם זו עבירה, אבל כרגע, אנחנו חושבים, שמאחר והעמלות גם לפי מה שהמשיב נחקר וגם לפי החומר שהצגנו במעמד צד אחד לבית המשפט, לא יכול לעלות על כמה מאות אלפי שקלים וביקשנו שיציגו בפני בית המשפט חומר שמראה מדוע הם מדברים על 3.5 מיליון ₪, שזה כרגע הסכום התפוס. הוצג חומר, בית המשפט לא התייחס אליו ברמת הפירוט, אז אנחנו גם לא יכולים להבין על מה הם מסתמכים.

אנחנו מדברים במקרה של המשיב שאני מייצג, על פרויקט אחד, שהוא פרויקט הרכבת, שבו גם לשיטתם לא התקבלו עמלות ופרויקט עיר הבה"דים, ששם הם טוענים שזה חלק גדול מהסכום שהם מבקשים לחלטו, כתוצאה מהפרויקט הזה ועוד מספר פרויקטים פרטיים.

אני רוצה להתמקד מנקודת המבט שלנו, בפערי מידע. לנו לא גילו, לא בית המשפט, לא הם, מה שווי העבירות ובאיזה אופן הם בונים את המבנה של העבירה. עכשיו, זה לא משהו שבחלוף כל כך הרבה זמן, ואני מתמקד בזמן, כי ככל שעובר הזמן ואין השלמות חקירה ואין החלטה של הפרקליטות ואין אפילו החלטה על שימוע, אנחנו אפילו לא קרובים, מעבר לאותו מכתב שנשלח בחודש יוני, אין כל התקדמות.

פעם שעברה, בדיון הקודם, הם היו פה והסבירו באיזה מקום הם נמצאים וכו'. בית המשפט על סמך מה שהם אמרו, נתן עוד שלושה חודשים. עכשיו הם לא הגיעו לפה ולא שלחו מכתב מפורט, אלא הסתפקו באמירה שהטיפול של הפרקליטות "נמצא בשיאו". זה משפט עמום מדי לשלב הזה, שבו בית המשפט היה צריך לקבל הרבה יותר פירוט וזה מוביל אותי לזה שהנטל עליהם להראות באיזה אופן התקדמה החקירה, הולך וגדל מהסיבות האלה, אם לא יחשפו בפנינו חלק קטן מהחומר, אפילו לא את החומר הגולמי, אלא רק שיגידו לנו אמירות, איך הם סוכמים את סכום העבירה לכאורה.

השופט הנכבד בפעם האחרונה, אמר שהוא מצפה בהם שבתקופה הזאת, הם ישלימו את כל הנדרש והם לא עומדים בציפייה הזאת, בעיקר לא במובן של לתת תשובות בבית המשפט.

מעבר לחשיפת החומר הראייתי הבסיסי שביקשתי, אבקש לשחרר את הנכסים ואת הכסף המזומן שנותר תפוס. הנכס שהוא הבעייתי ביותר מבחינתי, הוא נכס של חברת "יוליוס", שהנכס הזה היה בשלב שנתפס, בשלבים של בניה, בגלל העיקול כל ההליך של הבניה ומשכנתאות, הכל נעצר, כתוצאה מזה, היו צריכים לשכור משרדים, לאורך התקופה, שעולים מאות אלפי שקלים. הנכס בהקפאה של הנכס הזה, הוא נזק עצום לאורך הזמן, באופן ספציפי אני מדבר על הנכס הזה. מפנה בעניין זה לפרק ו' בתגובה שלי, שם יש פירוט של נקודה זו. מפנה גם לתגובה שלי לכל הפרק שמתייחס על החובה שמטיל עליהם בית המשפט לחשוף חומרי חקירה, או חלק מהם, וזה פרק ה', שם יש הפניות להחלטות בית משפט, שהן רלוונטיות. אנחנו לא מקבלים את הגישה שמהרגע שיש מכתב יידוע, אז יש להם זמן בלתי מוגבל ואנחנו לא מקבלים את הגישה שהם ניסו להציג בפעם האחרונה, שאולי יידרשו השלמות חקירה ולכן יש חשש משיבוש הליכי חקירה.

אני הייתי מצפה גם שיהיו תשובות של הפרקליטות לגבי טענות משפטיות נכבדות שיש בתיק הזה, שהפרקליטות בפעם הקודמת אמרה שהן טענות מהותיות שהם צריכים לדון בהם ולהכריע בהם, ועדיין לא הכריעו, והייתי מצפה שיבואו בפני בית המשפט ויגידו האם הם קרובים להכרעה או יש להם הכרעה. הטענות המשפטיות האלה, יכריעו לכאן או לכאן וחרב השלמת החקירה לא יכולה להמשיך להתנופף כל הזמן, הם צריכים לעשות את סדר העדיפויות שלהם, כדי שאנחנו נוכל להיות במצב שנקבל איזשהו חומר מסוים, כי הפערים בינינו, אם אני מקבל את כל הגישה שלהם, אני אומר שאין להם טענות למעבר ל-600 אלף ₪.

ב"כ המבקשת:

אני רוצה להתנגד לטענה שלא נעשתה עבודה, עצם זה שהחומר נמצא בפרקליטות, לא אומר שלא נעשתה עבודה בפרקליטות, הפרקליטות עובדת, עושה ניתוח של החומרים, אין לי מידע על החלטות שהתקבלו, אבל עבודה נעשית.

לעניין טענת חברי, שבגלל שלא בונים צריך לשכור משרדים, אז בתהליך של בניה, צריך לשכור, לצורך העניין, זו טענה לא רלוונטית, הרי מלכתחילה אם היה רוצה לבנות, היה צריך לשכור משרדים.

ב"כ המשיב 1:

לשאלת בית המשפט , מלבד הנכס שהזכרתי, מדובר בתפוסים נוספים שהם בית של הבן בשווי כ- 2 מיליון ₪, ועוד 200,000 ₪ במזומן והמגרש שאנחנו מדברים עליו שווה כ-1.4 מיליון ₪.

ב"כ המשיב 2:

המצב שלנו הוא מצב מעט מורכב, והסיבה מאוד פשוטה. הבקשה הזו תלויה ועומדת ויחד עם זאת, ערר ממתין להחלטת בית המשפט, זה מצב לא רגיל, אני מניח שהוא מוזר לכל אחד מהצדדים באולם זה. אני לא התבקשתי להגיב, וגם כל הדברים שנאמרו, לא הוכרעו. אנחנו הלנו על מספר נקודות, הנקודה הראשונה, היא על כך שלא בוצעו עבירות כלל, לאחר מכן, שלא בוצעו, שאין תשתית ראייתית מתאימה להוכיח הלבנת הון. לאחר מכן, טענו שישנה אכיפה מפלה וטענה נוספת היא שהיחידה החוקרת צריכה לבצע השלמות חקירה לטענתו בהתאם לסעיף 43 לחסד"פ וטענה אחרונה, היא שהמסלול הנכון להמשיך להוסיף בתפוסים האלה, לא צריך להיות מכח חוק סדר הדין הפלילי.

אני ער להחלטת בית המשפט המחוזי במרץ, של כב' השופטת נגה אוהד, בעיצומה של השלמת חקירה, שאז נכון אולי היה לעתור להחזקת התפוסים מכח החסד"פ, אנחנו לא שם.

לצורך העניין כאן, אני לא טוען לגבי הדברים האלה, אני עדיין עומד על הטענות, ואתרכז רק בחלוף הזמן. אני מקריא מהחלטת כב' השופט אביב שרון בעניין ה"ת 573-05-16 מדינת ישראל נגד וענונו, זו החלטה שחבריי כאן ייצגו את המדינה – מפנה לסעיף ד' (מצטט), זה בעיצומה של החקירה. זו למעשה נקודת המוצא שלנו, אנחנו סבורים שלפחות לשלב הראשוני, בוודאי כשמדובר בהארכה רביעית, התשתית הראייתית צריכה להיות חזקה מאוד, כזו שמתאימה להליכי ביניים מסוג אחר, שמצריכים ראיות לכאורה.

אגב, בבית המשפט המחוזי, חברתי, עו"ד שניידר, שאנחנו מעריכים אותה מאוד, נוטה להתייצב לכל הדיונים האלה, מפאת החשיבות שלהם, היום, מסיבותיה לא יכולה הייתה להגיע. הם מתייצבים משום שהם יודעים שהם נדרשים לתת תשובות ביחס למצב שבו נמצא התיק. יש להם עוד עשרות תיקים אחרים אני לא מזלזל, אבל הזכות לקניין של המשיבים, לא פחותה.

מצטט מתוך הפרוטוקול מיום 29.8.16 עמ' 21-22 (מצטט). ואז הייתה החלטה של כב' השופט נוריאלי, אנחנו עשינו מחקר פרטי משלנו, גם הצגנו אותו לבית המשפט המחוזי הנכבד, בחנו את כל החלטות העליון ומחוזי מרכז, לראות מה נקודת האיזון שבה צריך לעבור מחסד"פ לפס"מ, לסעיף 36ו' (ב).

האחד דורש דו"ח סודי, אנחנו מתנהלים בידיים קשורות ועיניים עצומות, זכות הטיעון שהיא חלק יסודי משיטת המשפט שלנו, נפגמת לחלוטין. כמובן אנחנו טוענים, אבל באוויר, זה הרבה יותר נח לפנות לפי החסד"פ ולא בכדי זו הדרך שבחרו בה. בחנו את פסיקת בית המשפט העליון, אני מגיש אותה לבית המשפט. בית המשפט העליון שאנחנו מסתכלים על כל הנקודות שעליהן מצביעים, שמצדיקים להשאיר את התיק במסלול של החסד"פ, המכנה המשותף להם הוא כזה שהחקירה עודנה בעיצומה, או שהפרקליטות מתעתדת להורות על ביצוע השלמות חקירה, שלא כמו שבמקרה שלנו.

זמן לחשוב, לחקור את הדברים, הן לא עילות לכך.

אני מבקש שבית המשפט לכל הפחות, יורה על שחרור נכס המקרקעין ברח' פרישמן בת"א, זאת בתוך מסגרת עתירה לשחרור כלל התפוסים, אבל אם אנחנו בנסיבות של "הרע במיעוטי", אבקש לשחרר את הנכס הזה.

הטענות העיקריות הן רלוונטיות גם ביחס למשיבים 4 ו-5 בתיק הנוסף, הבעיה היא שהמעשים שאותם חבריי טוענים שהמשיבים 4 ו-5 ביצעו, שזה גביית עמלות אחרי או לפני ביצוע מיזמים, לא מהווה עבירה פלילית והמשפט הפלילי הוא לא הכלי שבאמצעותו יכולים חבריי לבצע רגולציה, כיוון בהליך פלילי, משום שבעיניהם נחזה מעוות, בין אם זה הממונה על הגנת הצרכן או על ההגבלים העסקיים, יש דרך מקובלת לפעול בנושא, ולא דרך ההליך הפלילי. כל המתחרים של המשיב 2 נוקטים כך אין שום הצדקה להמשיך ולהחזיק בנכסים שלהם, אני מבקש להורות על שחרורם.

ב"כ המבקשת:

אחד, צריך לזכור שלמשיב שאותו מייצג חברי, הושב סכום שעולה על סך של 18 מיליון ₪. לעניין המעבר למסלול לפי פקודת הסמים, יש התייחסות לכך של כב' השופט סולדר, בבש"פ 1001/15.

ב"כ המשיב 3:

אני מצטרף לדברי חבריי, אני חוזר על התגובה שלנו שהוגשה לבית המשפט.

ראשית, כפי שאמר חברי, התיק הזה מלווה מיומו הראשון, על ידי הפרקליטות והעניין הזה שהמדינה, פעם אחר פעם, אנחנו מתחבאים אחרי מונח שהועבר התיק במאי לפרקליטות, אז פיזית הועברו קרטונים במאי, אבל היה צוות חשיבה, השלמות חקירה? התיק מלווה על ידי הפרקליטות, אז להגיד שהייתה לה רק חצי שנה לקבל החלטה, אני חושב שזה לא נכון, וזה שלא התייצב כאן אף אחד כנציג הפרקליטות לענות על טענות האלה של שיהוי, והשוטרים כאן לצערם ולצערנו לא יכולים לתת תשובות, אני חושב שאו לא מתייחסים ברצינות לתיק או מזלזלים, כי אין תשובה אחרת, מחזיקים פה מיליונים, אם בנכסים, אם במזומן, של אנשים שהם כרגע בגדר חשודים ולא יותר מזה.

מישהו צריך לקצוב, גם לפרקליטות, את הזמן אם לקדם את ההליך ובעיקר לתת לנו להתגונן כמו שצריך.

בענייננו, המשיב 3 הוא הכי מינורי בפרשייה, זה נקבע בהחלטות, אין על זה מחלקות. מייחסים לו משהו בעיר הבה"דים, עמלות הוא לא קיבל. אנחנו יודעים שסדר גודל כל המכרז כולו הוא כ-800 אלף ₪, זה מה שלמדנו ממנו, מזה צריך לגזור עמלות ואת הרווח שהיה מפיק, אם היה מפיק רווח ומאז ששוחרר הוא לא זומן לחקירה נוספת.

נכון להיום מה שתפוס, זו דירה אחת שאנחנו התכבדנו והגשנו הערכת שווי של שמאי, זה בסביבות 2.5 מיליון ₪, המדינה עד היום לא הגישה הערכה וכמה חשבונות פק"מ, חסכונות של הילדים לדעתי.

אני מנסה להבין, קודם כל את האיזון, אני שם בצד את השיהוי. אם לא מייחסים לו עמלות והוא לא כתב את זה בהנהלת חשבונות, יכול להיות שכן קיבל כתב את זה אחרת, לא יודעים עדיין, לא קיבלנו את החומר, זה מול מעל 2.5 מיליון ₪, שהם מחזיקים, זה לא מידתי.

המשיב 2 הבנו ששחררו לו למעלה מ-18 מיליון ₪, השאירו פחות מ-10% ממה שתפסו, אצלנו אין כלום, אני מוכן שישאירו את ה-40 אלף ₪ ויחזירו את הדירה, זה באותו יחס, הדירה נקנתה לפני למעלה מ-12 שנה, וממילא לא מהכספים הנטענים שהושגו בדרך של עבירה לכאורה.

אני מבקש, כמו שאמרתי בהתחלה, שבית המשפט יורה על התפוסים, שאם רוצים להשאיר משהו, שתהייה חרב מעליו, שיקחו את הפק"מ.

אני רוצה שבית המשפט יקצוב בזמן, או למועד של שימוע, או לקבלת חומר חקירה או להגשת כתב אישום ושיהיה משהו ענייני פה ושהקידום יעשה באופן ממשי ומוחשי. כפי שטענו חבריי, אנחנו רוצים לדעת מה שווי העבירה שמייחסים למרשי, זה הבסיס לבקשה שלנו בדבר המידע המינימלי שטרם נחשפנו אליו.

ב"כ המבקשת:

התפיסה של נדל"ן לא פוגעת בשגרת החיים של המשיב, למעט אם היו מבקשים בקשות בעניינם, ולא ביקשו. על הנכס יש משכנתא כמובן, הרלוונטיות של הטענה של מועד רכישת הנכס, בכלל לא רלוונטית, לא על תפיסה חסד"פית בלבד, אלא תפיסת רכוש בשווי.

למשיב 3 שוחררו שני רכבים על ידי בית המשפט בשווי כולל של כ-230 אלף ₪ והסכום שתפוס, הוא סכום יחסית מינורי, אנחנו נבקש לא לשחרר רכוש מכל סוג שהוא.

לשאלת בית המשפט האם יש צפי להתקדמות כלשהי, אני לא יכול לתת תשובות בשם הפרקליטות, אני מניח שזה לא יימשך לנצח, אני לא יכול להגיד.

צריך לזכור, שהתקיימו בתיק הזה לא מעט דיונים, הן בבקשות להשבת תפוס והן אחרים, בית המשפט אמר את דברו ויצר נקודות איזון, אנחנו נמצאים היום בנקודה שנמצאים בה, אנחנו מחכים שהפרקליטות תסיים עבודה, מהר ככל הניתן וזה יהיה קרוב, לא יודע להגיד מתי.

ב"כ המשיב 3:

דירה היא מינוף כלכלי להרבה מאוד עסקאות אחרות, זה חברי כן יודע. שנית, עשיתי חשבון פשוט, אם מייחסים לו 800 אלף ₪, שלכאורה היה אמור להרוויח עמלה של 5%, אז זה 40,000 ₪ שהם מחזיקים.

ב"כ המשיב 1:

לגבי המשפט שבתי המשפט עד היום ראו את החומרה ואפשרו להם את המשך ההחזקה, אנחנו לא עררנו והשלמנו עם חלק לא קטן מההחלטות, לא בגלל שהסכמנו, אלא בגלל שלוחות הזמנים היו יחסית קצרים ועד שבית משפט ערעורים היה דן, היינו נמצאים כבר לקראת סוף התקופה.

אבל מצד שני, אני חושב שבתי המשפט עד היום, נתנו להם יד רחבה מכמה בחינות, גם הם לא אפשרו להם לחשוף הרבה מאוד פרטים, אפילו לא חומרים, ומאוד מאוד הגנו וגוננו ותפסו נקודת איזון שהיא מאוד מאוד נותנת משקל לחשיבות החקירה ולנו מצד שני, היו טענות כבדות משקל לגבי עצם העבירות בכלל והטענות האלה לא הוכרעו או לא נדונו ואנחנו כל הזמן נמצאים באוויר, שיש לנו טענות כבדות משקל שהטענות של "העבירות הן חמורות" זו סיסמא מאוד חלולה, שלא יוצקים לה תוכן של ראיות.

אני חושב שהיה פה תהליך ששם אותנו תקופה ארוכה מאוד בצד של התהליך, מבלי יכולת להתמודד עם החומר הבעייתי ויש מחיר לזמן הממושך הזה.

ב"כ המשיב 2:

יש בלוף בהליכים האלה, אנחנו מנהלים הליכים רבים סביב סוגיות של תפיסת נכסים, שיש כוונה לחלט אותם בסופם של הליכים, אבל יש איזשהו בלוף, הראשון הוא שווי העבירה, זה לא מונח נכון, זה צריך להיות שווי עבירת הלבנת ההון, לא די בכך לדוגמא, שאתה תקבל במרמה 100 ₪, אתה צריך לבצע עבירה לפי סעיפים 3 או 4 לחוק איסור הלבנת הון, קרי – פעולה כלשהי במטרה להסתיר או להסוות את העובדה שהנכס הזה מקורו בעבירה ורק אז קמה הסמכות לחלט.

לא סתם יש לנו את סעיף 36 ו (ב) לפקודת הסמים. הרי לכאורה יכולנו לנצח להמשיך באמצעות חסד"פ אך בא המחוקק ואמר אם אני לא הצלחתי לשים יד על רכוש שהושג בעבירה אני רוצה להכניס יד לכיסו של עבריין ולקחת מתוך הרכוש הלגיטימי שלו נתח בשווי העבירה. הכוונה היא לעבירות הלבנת ההון, אני יכול לקבל שוחד 100 ₪ ולהלבין 20,000 ולכן בא המחוקק ואומר אם אני פוגע בזכות קניינית בצורה דרסטית, אז הרף גבוה בהרבה. אנחנו כאן במלחמות אין סוף עם חברי להנמיך את הרף הזה לפגוע בזכויות קנייניות באמצעות חסד"פ ואני מבקש מביהמ"ש לראות איתנו עין בעין בסוגיה משפטית זו כי אנו נמצאים במצב שהם יודעים מה מקורו של כל שקל תפוס וזה לא משנה אם שחררו בעבר או לא. אף אחד לא מבקש לשחרר כי אנשים מסכנים אלא כי יש זכויות במדינה ישראל.

<#2#>

החלטה

יש להעתיק פרוטוקול זה לתיק 67570-12-15, שכן החלטתי תהא רלבנטית גם למשיבים בתיק זה.

ההחלטה תשלח בנט ובפקס באמצעות מזכירות בית המשפט ותינתן ביום 1.12.16.

תשומת לב המזכירות כי יש להעביר את ההחלטה לנציג המבקשת במספר פקס 08-6476041.

<#3#>

ניתנה והודעה היום כ"א חשוון תשע"ז, 22/11/2016 במעמד הנוכחים.

המשיב 1:

אני לפני כשנה וחצי נעצרתי ונאנסתי על ידי מערכת המשפט במדינה. בית המשפט נתן יד לעשות בי דברים בצורה שלא ניתן להסביר אותם ומאז החיים של השתבשו ללא שום הוכחה. אני אדם נורמטיבי, לא עברתי על החוק שני הבנים שלי חוקרים בכירים במצ"ח, הבת שלי מטופלת אצל פסיכולוגי, הסיווג הביטחוני שלי ירד, הרכבת שהאשימה אותי נתנו לי עבודה נוספת מאז, לרבות פרויקטים נוספים בעיר הבהדי"ם כלומר מבחינת המשטרה אין בעיה. לקחו את האוטו, החזירו לי גרוטאה, הגשתי תביעה. לקחו נכסים לא שלי. אני מבקש מבית המשפט לייצג את האינטרסים של האזרח. לא יתכן שהמדינה שאותה אני משרת כל הזמן תיקח לי משהו ולא תיתן ערבות או תקבע בתוך 24 יום אם אצא זכאי 5 מיליון ₪. שיחזירו לי את הכסף, שהמדינה תיתן ערבות.

הוקלד על ידי אלינור אנידז'אר