התובעת היתה הבעלים של רכב מ"ר 64-528-30.

נתבע 1 היה הבעלים של רכב מ"ר 68-929-72, שבוטח ע"י נתבעת 2.

בכתב התביעה נטען כי רכב הנתבעים סטה ממסלול נסיעתו ונכנס לתוך מסלול נסיעת רכב התובע ופגע ברכב התובע.

בכתב ההגנה נטען כי רכב הנתבעים נסע ישר בנתיבו ברחוב המלאכה בחולון, לפתע רכב התובעת שחנה בתחנת אוטובוס בצד הדרך יצא מהתחנה מבלי לשים ליבו לדרך ולא נקט אמצעי זהירות נאותים ופגע ברכב הנתבעים.

מטעם התובע העיד מר שי רוזנברג, נהג רכב התובעת. עד זה מסר בעדותו כי נסע בפקק תנועה והשתלב ימינה לנתיב. הוא זיהה את המערבל שהיה במרחק גדול ממנו ואחרי כמה שניות חש פגיעה של מערבל הבטון בצד שמאל של הרכב בדלת האחורית. העד מאשר כי בעת התאונה היה עדיין בהטיה שמאלה.

מטעם הנתבעות העיד מר יונתן רחמיאן, שהיה נהג רכב הנתבעות. עד זה מסר כי נסע קדימה והיה בנתיב הימני, ומכונית התובע הגיחה מצד ימין לצד שמאל בלי לאותת ופגע ברכב הנתבעות.

לאחר שבחנתי את הראיות שבתיק ואת עדויות העדים, מצאתי כי נהג התובעת ניסה להשתלב בתנועה כאשר מכונית הנתבעים היתה קרובה. עובדה זו מתחזקת מכך שנהג התובע בעת התאונה היה עדיין בהטיה ולא בנסיעה ישר.

אינני סבור כי במקרה כזה יש רשלנות תורמת.

אשר על כן, אני דוחה את התביעה.

אני מחייב את התובעת בשכר העדים ובשכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪.

זכות ערעור תוך 45 יום לבית משפט מחוזי.

ניתן היום, כ"ז טבת תשע"ז, 25 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.