<#2#>

נוכחים:

ב"כ המבקשת – עו"ד הילה כהן

ב"כ המשיב – עו"ד איתי בן נון

המשיב הובא באמצעות שב"ס

פרוטוקול

ב"כ המשיב:

בראשית הדברים ביקשנו לשלוח את המשיב לתסקיר לצורך בחינת חלופה של גמילה מאלכוהול רק לאחר שהתקבלה חוות דעת של רופאת סמים או נרקולוגית ואז הגיעה חוות דעת מרופאת הסמים ש"המשיב מאובחן כבעיות התנהגות כתוצאה מצריכת אלכוהול בכמויות מופרזות..." והומלץ על טיפול. נאמר שאין באפשרות שב"ס לשלב את העצור בטיפול במסגרת שב"ס מאחר והוא טעון הגנה. בהמשך נשלח המשיב לתסקירים, ניתנו 3 תסקירים, שניים משלימים.

ב"כ המבקשת:

אנו מתנגדים. ככל שהמשיב אכן אומר שבגלל סווגו בשב"ס איננו יכול להשתלב בקבוצה טיפולית כלשהי שומה עליו לעתור בעתירת אסיר לשינוי סיווג. אנו נסמכים על דברי המשיב שטעוני הגנה לא משולבים בשום טיפול, אין לי אסמכתא כזו משב"ס. קיבלתי את התסקיר שממליץ על היציאה לחלופה היום בבוקר, לא הייתה לי שהות לברר. עומד בפנינו תסקיר שמאד קצר שאומר בשורה "התרשמנו מאדם שחש עייפות מאורח חייו..." עד היום מוטיבציה לטיפול הייתה מילולית בלבד. אני מסתכלת ורואה את התנאים, אין לנו שום חוות דעת מקהילת "הדרך" שיגיד נמצא מתאים, ובאילו תנאים, גם בשירות המבחן לא צוינו הפרמטרים, לגופה של ההמלצה מפנה לסעיף 1 מה זה תנאי המקום? מה זה אומר? מה זה "הקהילה מתבקשת לדווח...". אני לא מכירה הוראה ששירות המבחן, לפי התנאים והמלל שרשום בתסקיר עולה שזה משהו שנערך כלאחר יד, מה זה מהמשיב מצפים שאם יפר הוא יבוא ויבקש שיעצרו אותו? באיזה תנאים מתנאי הלכת סוויסה עומד המשיב? יש 3 תנאים ולפחות שניים צריכים להיות במצטבר. הוא לא עמד בטפולים במגוון הטיפולים שהיה, הסיכוי להישנות עבירה קיים גם כאן, רמת סיכון גבוהה בעמוד 2 לתסקיר, אני מנסה לראות במה המשיב כאן נכנס וראוי להיות מוגדר כחריג לשחרור לקהילה טיפולית במהלך הליכי מעצר? אציג מספר החלטות מהעת האחרונה למשל בבש"פ 4035/15 של בית המשפט העליון העורר שם הואשם בשוד בחבורה והייתה המלצה של שירות מבחן לשחררו למסגרות טיפוליות לגמילה מסמים ואלכוהול, ובית המשפט העליון דוחה את הבקשה וקובע שהעורר לא החל בטיפול עובר למעצר (מצטטת), רמת סיכון גבוהה, לא מצליחה למצוא שום סיבה מדוע שירות המבחן ואני מבינה שהוא גוף טיפולי וצריך לראות את האפיק הטיפולי מול עיניו ושמע את המשיב אומר אני רוצה היום טיפול ובזה נראה שהבחינה הסתיימה. גם בתסקיר הקודם מפורטת התנהלות הפוך. אינני מצליחה להבין, אין לו מערכת תמיכה של אף אחד, שירות המבחן מכיר אותו מאבחונים קודמים האחרון הסתיים ב-2012 מפורטות כל הניסיונות בטיפולים השונים, תחלואה כפולה, הוא לא התקבל לקהילות טיפוליות.

ב"כ המשיב:

אני רוצה להציג מקרה ממש דומה בש"פ 8932/14 חיים עזרה גם מדובר כאן בבקשה לשלוח אדם לגמילה בקהילה טיפולית, נגד העורר הוגש כתב אישום על הצתה, דובר כאן באדם עם עבר פלילי מכביד, כאשר נאמר שהוא ממש בגילו של המשיב, עבר פלילי על רקע התמכרות בסמים, ריצה כבר 4 מאסרים ונאמר כי לאורך מסלול חייו הבוגרים היו לו מספר שנים נקיות עד שחזר שוב להשתמש בסמים, "דווקא אצל המכורים המבוגרים..." ואשר על כן התקבל הערר במובן זה שהתאפשר לעורר לחזור למרכז גמילה "הדרך". זה בדיוק אותו המקרה כמו כאן. יש פרמטר של סוויסה שאכן לא מתקיים אבל אני מזכיר כפי שאמר השופט עמית בעניין סוויסה כי "על אף חשיבותו של התנאי הראשון לפיו הנאשם החל בגמילה עוד בטרם ..." (מצטט) וישנם שני תנאים נוספים והם פוטנציאל ההצלחה של הליך הגמילה והאם יש באפשרות הליך הגמילה ליתן מענה הולם למסוכנות וכאן אומר שירות המבחן מעבר לעניין שהוא סבור שמדובר באדם שחש עייפות מאורח חייו ההתמכרותי והערכת שירות המבחן כי שלובו במסגרת טיפול תפחית את הסיכון הנשקף מהתנהגותו. במקרה זה שני התנאים האחרים של סוויסה מתקיימים.

בעניין ניסנוב 336/15 כאן מדובר במקרה של הצתה על רקע פסק דין שקבע בעלות של מתלונן על דירה, מדובר באדם שהיה לו עבר בעבירות אלימות, אותו אדם נשלח לתסקיר והמחוזי הסכים לשחרר לחלופה מרוחקת מבית העורר, לא נמצאה כזו ומכאן הוגש ערר. בית המשפט העליון קובע ש"נוכח הערכת שירות המבחן ..." קובע שבמידה ויוכל להציג חלופת מעצר מהודקת יותר מזו שהציע ניתן יהיה לשחררו.

יעקב דהן 2644/11 אומרת כב' השופטת ארבל כי ב"בוחנו את שאלת חלופת המעצר..." גם שם דובר באדם עם עבר פלילי מכובד מאד, מכור שנים רבות לסמים.

עניין בש"פ 5239/14 כאן לא מדובר על מקרה הצתה, וכאן מקרה שבו הוצעה חלופת מעצר במסגרת קהילה טיפולית, אדם הועבר לקהילת מלכישוע לאחר שהועמד לדין בבית משפט שלום בגין 23 אישומים של סחר בחשיש, הגיע למחוזי ומשם בית משפט מחוזי הטיל ספק בקיומו של קשר בין העבירות ובין השימוש וקבע שמהחומר שבעניינו לא השתלב בהליך גמילה עוד בטרם המעצר, שם קבע בית המשפט המחוזי ש"אין בחומר אחיזה..." וקבע שרמת המסוכנות היא גבוהה ואז הגישו בקשת רשות ערעור וכמו שאומר בית המשפט העליון "לא בלי התלבטות...".

<#6#>

החלטה

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של התפרצות לבניין שאינו בניין מגורים וביצוע פשע והצתה.

על פי הנטען בכתב האישום התפרץ המשיב ביום 23.5.15, יום שבת בשעת צהריים, למשרד על ידי כך ששבר חלק מדלת הכניסה, נכנס פנימה, החל להסתובב במשרד ולפתוח מגירות. בהמשך, שבר המשיב את דלת המשרד כליל, הניח את השברים על שולחן יחד עם בגדים שמצא ואסופת נייר והצית את אסופת הנייר באמצעות מצית. בראותו את האש הסתלק במהירות מהמקום והאש התפשטה ברחבי המשרד והיה צורך להזעיק את כוחות הכיבוי ולפנות משרדים אחרים בהם שהו עובדים באותה עת.

המשיב הופנה אל שירות המבחן. מתסקיר שירות המבחן עולה כי לשירות המבחן היכרות קודמת עם המשיב בין השנים 2005 ל-2012. המשיב בן 43, מכור לאלכוהול, ללא מקום מגורים קבוע, חולה ובעל הפרעת אישיות.

עוד עולה מתסקיר שירות המבחן כי באבחונים הקודמים נערכו עימו מספר ניסיונות טיפוליים שונים באשפוזים לגמילה מאלכוהול, במסגרות לתחלואה כפולה בקהילה ובשתי מסגרות של קהילה טיפולית לגמילה מאלכוהול. המשיב לא התמיד במסגרות הטיפול ולא התקבל לקהילות לגמילה מסמים על רקע כך שלא הכיר בבעיית ההתמכרות שלו וסירב לשתף פעולה עם גורמי הטיפול.

הפעם הביע המשיב בפני שירות המבחן רצון מילולי להשתלב בהליך גמילה אינטנסיבי וציין כי אינו יכול להשתלב בהליכי גמילה בתוך כותלי הכלא בהיותו עצור טעון השגחה.

שירות המבחן העריך כי רמת הסיכון הנשקפת ממנו לביצוע עבירות נוספות היא גבוהה אך תוכל לפחות במידה וישלים הליך טיפולי אינטנסיבי לגמילה מאלכוהול.

שירות המבחן המליץ לאפשר למשיב לעבור הליך אבחון וריאיון במסגרת קהילה טיפולית.

למשיב עבר בהצלחה את מבחני הקבלה בקהילה הטיפולית "הדרך" ואת הבדיקות הרפואיות הנדרשות ושירות המבחן ממליץ לשחררו לקהילה זו על פי "תנאי המקום". על פי הנאמר בתסקיר, הקהילה מתחייבת לדווח לשירות המבחן על כל הפרה או בעיה במצבו והתקדמותו ובמידה ויעזוב או יסולק מהקהילה הטיפולית, עליו לחזור לבית המעצר עד החלטה אחרת. כמו כן ממליץ שירות המבחן להעמידו בפיקוח למשך 6 חודשים לצורך מעקב אחר התקדמותו.

המבקשת מתנגדת לשחרורו של המשיב בהתאם להמלצת שירות המבחן, היא מפנה לרמת המסוכנות כפי שמצביע עליה תסקיר שירות המבחן. לטענתה, המשיב אינו עומד בתנאים שנקבעו בהלכת סוויסה בהם יאפשר בית משפט שחרור להליך טיפולי במסגרת הליכי המעצר ומדגישה את כשלונותיו של המשיב בניסיונות טיפוליים שלא צלחו.

הצדדים הפנו לפסיקה.

אומר כבר עתה כי הפסיקה אליה הפנה ב"כ המשיב בש"פ 8932/14 אינה דומה לענייננו שכן באותו עניין העורר שהה חודשיים עובר למעצרו במרכז גמילה לאחר שעבר את שלב האשפוזית.

בענייננו אני סבורה כי אין מקום להורות על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר טיפולית. מדובר בחלופת מעצר שאיננה סגורה הרמטית כאשר המסוכנות, על פי הערכת שירות המבחן מהמשיב לביצוע עבירות נוספות, מוערכת כרמת סיכון גבוהה. המשיב אינו עומד בתנאים שנקבעו בהלכת סוויסה, הוא לא החל בגמילה עובר למעצרו, פוטנציאל ההצלחה מוטל בספק שכן הליכים קודמים לא צלחו והבסיס לתקווה עתה מושתת על דברי המשיב עצמו שהוא עייף מההתנהלות השולית ואין בהליך הטיפולי שמצוי במסגרת שאינה סגורה הרמטית כדי להוות מענה הולם למסוכנות הנשקפת ממנו.

לאור האמור אני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

<#5#>

<#7#>

ניתנה והודעה היום כ"ג חשוון תשע"ו, 05/11/2015 במעמד הנוכחים.