תביעה קטנה ע"ס 2,777 ₪.

לטענת התובע , הנתבעים דרשו הגדלת הארנונה על נסכים שבבעלותו . הדבר אילץ אותו להזמין מדידות לאותם נכסים ע"י מודד מסמך על מנת להפריך את תוצאות המדידה שהציגה העירייה. מדידה זו עלתה לתובע 1,500 ₪ . התובע מבקש לחייב את הנתבעים לפצותו בגין סכום זה וכן בגין טרחה והתכתבות בסך של 1,000 ₪.

הנתבעים טענו להגנתם כי לבית המשפט לתביעות קטנות אין סמכות עניינית לדון בתביעה זו.

לחילופין, הגדלת שטח הנכס ע"י העירייה התבצעה לאחר שנמצא כי התובע לא הצהיר על החניון ועל עוד שתי דירות למגורים. מה גם שהמדידה של העירייה כללה את כל הבניין כולל מגורים, חניון ,משרדים וחניות אשר לא הוצהרו על ידי התובע לעניין חישוב הארנונה.

לעניין הסמכות העניינית, לא מצאתי כי פסיקת פיצוי בגין נזק שנגרם עקב התרשלות עירייה בביצוע מדידה אינה בסמכות בית משפט זה. מדובר בעילה מתחום המשפט הפרטי ובסעד כספי של פיצוי בנזיקין. לכן שמעתי את התיק.

התובע טען כי הדיירים קיבלו מסמכים שמהם עולה כי ההגדלה של השטח המחויב בוצעה שלא כדין ושהוא יכול להביא את המסמכים האלה. לשאלה מדוע לא הביא את הדיירים למתן עדות השיב כי "השוכרים יושבים בחנויות, הם לא יבואו אלי לביהמ"ש אם בית המשפט דרוש לו העדות שלהם אפשר לזמנם על פי צו בית משפט".

על מנת לאפשר לתובע להוכיח את תביעתו , להזמין עדים ולהמציא מסמכים, דחיתי את המשפט להמשך תוך חיוב התובע בהוצאות הישיבה.

בעקבות ההחלטה הנ"ל, הגיש התובע בקשה למתן פסק דין על סמך החומר שבתיק ולביטול הישיבה שנקבעה להמשך משפט ולביטול ההוצאות שנפסקו.

לטענת התובע אין צורך בישיבה נוספת.

לאחר שבחנתי את החמור והמוצגים שהונחו על שולחני, באתי למסקנה שהתובע לא הרים את נטל הראיה.

התובע טען כי בידיו מסמכים שמוכיחים כי השטחים המחויבים הוגדלו שלא כדין וכי התקבלה הודעה בעניין זה אצל הדיירים, אך משניתנה לו האפשרות להמציא את ראיותיו לעניין זה ביקש לבטל את הישיבה שנקבעה להמשך.

מעבר לאמור, גם אם אצא מתוך הנחה כי נפלה טעות בביצוע המדידה וכי לתובע נגרם הפסד בגין תיקון הטעות, אין בכך כדי להביא בהכרח למסקנה כי העירייה התרשלה באופן שמאפשר ,מבחינה משפטית, את חיובה בפיצויים בגין עלותה של המדידה הפרטית.

על מנת להוכיח זכאות לפיצויים, על התובע להוכיח כי המדידה של הנתבעת הייתה בלתי סבירה. התובע לא עמד בנטל זה.

יתירה מזו, עלות המדידה היא בגדר הוצאות של הליך הערר ועל כן היה על התובע לדאוג לכך שוועדת הערר תתייחס להוצאות אלה במסגרת החלטתה בערר.

סוף דבר הוא שדין התביעה להידחות ואני דוחה אותה.

הבקשה לביטול החיוב בהוצאות ישיבת 15.10.2015 נדחית. משכך, אינני רואה להטיל הוצאות נוספות.

כל צד רשאי להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, כ"ד כסלו תשע"ו, 06 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.