1. בפניי בקשת הנתבעת להורות על סילוק התביעה על הסף, מחמת חוסר סמכות מקומית. לחלופין, מבוקש להורות על העברת הדיון לבית המשפט המוסמך במחוז צפון.

2. בהתאם לנטען בבקשה, מקום מושבה של המבקשת-הנתבעת הנו בקרית שמונה, מקום ביצוע העסקה הוא במקום מושבה של הנתבעת והרכב נשוא התביעה אכן נמסר לתובע-המשיב במקום מושבה של הנתבעת. המבקשת צרפה לבקשה תצהיר מאת מנהלה של המבקשת, מר דורון גבאי, המאמת את האמור בבקשה, לרבות מקום מסירת הרכב למשיב. במענה לתגובת המשיב לבקשה, הבהירה המבקשת בתגובתה מהיום, כי הרכב סופק למשיב בקרית שמונה והוא החליט על דעת עצמו, מיוזמתו ובמימונו, להעבירו באמצעות גרר למקום מגוריו. לשיטת המבקשת, שרותי הגרר לא סופקו על ידה ואין הם חלק מהליך מסירת הממכר למשיב.

3. המשיב מתנגד לבקשה ובתגובה קצרה טוען כי קיימת סמכות מקומית לבית משפט זה לדון בתביעה, שכן הרכב נושא התביעה נמסר למשיב במועצה האזורית עמק חפר באמצעות גרר. המשיב לא צרף תצהיר או מסמך כלשהו לאימות טענותיו בנוגע לאספקת הרכב ע"י הנתבעת בדרך של העברה ע"י גרר.

4. בהתאם לתקנה 2 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, תביעה תוגש לבית המשפט שאזור שיפוטו הוא אחד מאלה: מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע, מקום יצירת ההתחייבות, המקום שנועד לקיום ההתחייבות, מקום המסירה של הנכס, מקום המעשה או המחדל בשלו תובעים ובתביעה שכנגד – מקום הגשת התביעה המקורית.

5. במקרה דנן, אין חולק כי מקום עסקה של הנתבעת ומקום יצירת ההתחייבות מצויים בקרית שמונה ואינם בתחום שיפוטו של בית משפט זה.

6. לשיטת התובע, הרכב מושא התביעה נמסר לו באמצעות גרר במקום מגוריו בעמר חפר ולפיכך קמה סמכות לבית המשפט לדון בתביעה. אין בידי לקבל את טענת התובע בהקשרה של הסמכות המקומית. הסכם המכר שנחתם בין התובע לנתבעת ( סומן נספח "א" לכתב ההגנה ) נחתם בקרית שמונה ומהוראותיו עולה כי הרכב נבדק במקום ע"י התובע. אין בהסכם האמור זכר לכך שהמבקשת מתחייבת למסור למשיב את הרכב במועד נדחה ובאמצעות גרר. התובע לא צרף תצהיר המבהיר נסיבות השימוש בשרותי הגרר ולא הציג כל מסמך או ראיה העשויים לתמוך בטענתו, לפיה אופן אספקת הרכב ע"י המבקשת היה בדרך של מסירה ע"י שרותי גרר. מנגד, צרפה המבקשת תצהיר מאת מנהלה, לפיו סופק הרכב נשוא התביעה למשיב, בקרית שמונה.

7. הגיונם של דברים ומהלך העניינים הטבעי הנו כי חברה המצויה בקרית שמונה תספק את הרכב הנמכר על ידה במקום הימצאות הרכב, קרי: בקרית שמונה. הדברים עולים בקנה אחד, כאמור, אף עם הסכם מכירת הרכב במקרה שבנדון. העובדה שהתובע-המשיב בחר להעביר את הרכב למקום מגוריו באמצעות גרר איננה הופכת את מקום מסירת הרכב למקום מגוריו של המשיב. הרכב נמסר למשיב בקרית שמונה ומרגע שעבר הרכב לשליטתו, היה זה המשיב שהחליט להשתמש בשרותי הגרר, על מנת להעביר את הרכב למקום מגוריו. אין כל ראיה, ולו לכאורית, כי שרותי הגרר סופקו ע"י המבקשת או היוו חלק ממנגנון מסירת הרכב מאת המבקשת למשיב.

8. נוכח האמור עד כה, ומשלא מצאתי כי באזור שיפוטו של בית המשפט לתביעות קטנות בנתניה, מתקיימת חלופה כלשהי מן החלופות המנויות בסעיף 2 לתקנות, אני קובעת כי בית משפט זה נעדר סמכות מקומית לדון בתביעה.

9. בהתאם להוראת סעיף 79 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984, אני מורה על העברת הדיון בתביעה דנן, לבית משפט לתביעות קטנות במחוז צפון, לו נתונה הסמכות המקומית לדון בה.

החלטתי תועבר לנשיא בתי משפט השלום במחוז צפון, אשר יקבע את המותב שידון בתביעה.

המזכירות תעביר החלטתי לצדדים.

ניתנה היום, כ"ג תשרי תשע"ו, 06 אוקטובר 2015, בהעדר הצדדים.