ניתנה ביום 27 אוקטובר 2016

השופט אילן איטח

1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי בתל אביב – יפו (השופטת אירית הרמל; סע"ש 24232-06-15) מיום 19.2.16, בה נדחתה בקשת המבקשת להרחיב את העיון בתיקה הרפואי של המשיבה.

רקע

1. המשיבה (להלן – העובדת) הועסקה על ידי המשיבה (להלן – החברה) מיום 23.12.12 ועד לחודש אוגוסט 2014. יחסי העבודה הסתיימו בפיטורים. ביום 18.6.15 הגישה העובדת לבית הדין האזורי תובענה ובה טענה, בין היתר, כי ביום 18.6.14 החלה בטיפולי פוריות בבית חולים שערי צדק, ביום 3.7.14 נעדרה בחלק מהיום מעבודתה בשל טיפול פוריות – ולכן פיטוריה נעשו בתוך "התקופה המוגנת" מבלי לקבל לפיטורים את אישור "השר", והכל בניגוד לסעיף 9 (ה) לחוק עבודת נשים, תשי"ד – 1954 (להלן – החוק). לפיכך, עתרה, בין היתר, לפיצוי בגין פיטורים בניגוד לחוק עבודת נשים.
2. בישיבת קדם המשפט מיום 15.2.16 ציינה העובדת כי קודם לטיפולי הפוריות בבית חולים שערי צדק (טיפולים שלפי תצהירה נדרשים בשל מחלה גנטית בה היא לוקה) היא עברה בדיקה במחלקת הגנטיקה בבית חולים תל השומר. נסיבות עריכת הבדיקה לא ברורות מתוך הפרוטוקול – האם לצרכיה של אחותה או לצרכיה היא.
3. במסגרת אותו קדם משפט הגיעו הצדדים להסכמה כי העובדת תחתום על וס"ר המתייחס לכלל מחלקות ה- I.V.F. בבתי החולים בישראל בהתייחס לרשומות משנת 2014. הצדדים נותרו חלוקים ביחס לדרישת החברה, שהועלתה בעקבות המידע מקדם המשפט, כי הוס"ר יכלול גם את מחלקות הגנטיקה באותם בתי החולים (להלן – מסמכי הגנטיקה).

ההחלטה מושא בקשת רשות הערעור

1. ביום 15.2.16 ניתנה ההחלטה מושא בקשת רשות הערעור. וכך קבע בית הדין האזורי:

"הצדדים נותרו חלוקים באשר לאיסוף חומר ממחלקת הגנטיקה. לאחר שעיינתי בבקשה ובטענות הצדדים, אני סבורה כי אין מקום להעתר לבקשה זו שכן בהתאם לסעיף 9 לחוק עבודת נשים תשי"ד—1954: ' לא יפטר מעסיק עובדת העוברת טיפולי הפריה חוץ גופית או עובד או עובדת העוברים טיפולי פוריות בימי העדרם מעבודה...'

בהתאם לחוק, המועד הרלבנטי הוא מועד טיפול הפוריות ודי במסמכים שהתובעת הסכימה לגלותם ואין מקום להורות על העברת חומר נוסף."

ההליכים שקדמו לבקשת רשות הערעור שלפני

1. ביום 6.3.16 הגישה החברה "בקשת רשות ערעור". אלא שבקשה זו הוגשה בטעות לבית הדין האזורי ונפתחה כתיק ע"ר (ערעור רשם) 11842-03-16. בתמצית טענה החברה כי קודם לקביעת העדר הרלוונטיות של מסמכי הגנטיקה היה על בית הדין לעיין באותם מסמכים ולהעמיד נגד עיניו חוות דעת רפואית; מאחר ובתיק קיימת מחלוקת האם ענייני הגנטיקה היו חלק מטיפולי הפוריות הרי שמסמכי הגנטיקה רלוונטיים, מה גם שלצורך בחינת העדר הרלוונטיות זקוקה החברה להיוועץ ברופא; מאחר והעובדת עצמה קשרה בין הטיפול בשתי המחלקות הרי שהמסמכים רלוונטיים.
2. ביום 14.4.16 הוגשה תשובת העובדת. בתמצית נטען, בין היתר, כי מסמכי הגנטיקה אינם רלונטיים וחשיפתם תוביל לפגיעה מיותרת בפרטיות העובדת; מחלתה הגנטית של העובדת מחייבת עריכת מיפוי גנטי שלה ושל בן זוגה טרם ההפריה. מיפוי גנטי זה אורך כמה חודשים ורק לאחר מכן ניתן להתחיל בטיפולי הפוריות.
3. ביום 24.6.16, בעקבות בקשת העובדת למחיקת בקשת רשות הערעור בשל אי הגשת תגובת החברה לתשובת העובדת כאמור בהחלטת בית הדין האזורי, הודיעה החברה לבית הדין האזורי כי ההליך בו נקטה שגוי שכן הסמכות לדון בבקשת רשות הערעור מסורה לבית הדין הארצי.
4. בו ביום הורה בית הדין האזורי על מחיקת בקשת רשות הערעור ללא צו להוצאות.

בקשת רשות הערעור

1. ביום 5.7.16 הוגשה לבית דין זה בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי מיום 19.2.16. בקשת רשות הערעור הוגשה בצירוף בקשה להארכת מועד להגשתה.
2. ביום 15.8.16 – לאחר הגשת תשובת העובדת לבקשה להארכת המועד - האריך רשם בית הדין, השופט כאמל אבו-קאעוד, את המועד להגשת בקשת רשות הערעור על החלטת בית הדין האזורי מיום 19.2.16.
3. במסגרת בקשת רשות הערעור חזרה החברה על טענותיה בבקשת רשות הערעור שהוגשה לבית הדין האזורי.
4. ביום 22.8.16 הצעתי לצדדים כי "תחילה תמצה המבקשת את כתב הויתור בתחום ה- IVF. ולאחר מכן, ככל שיהיה בכך צורך, תוך הסתמכות על חוות דעת רפואית, ישוב בית הדין האזורי ויידרש לשאלת הרחבת כתב הוויתור הרפואי".
5. ביום 23.9.16 ביקשה החברה כי בית הדין יורה על הגשת תשובת העובדת לבקשת רשות הערעור. ביום 27.09.16 ביקשה העובדת לראות כתשובתה את תשובתה לבקשת רשות הערעור בבית הדין האזורי ותשובתה לבקשה להארכת המועד. משההצעה לא התקבלה אפנה להכרעה בבקשה.

הכרעה

1. לאחר שעיינתי בכלל חומר התיק ובטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור, זאת מאחר ומסמכי הגנטיקה אינם רלוונטיים לתובענה. להלן אפרט את טעמיי בתמצית:
2. סעיפים 7 (ג)(4) לחוק מתיר לעובדת להעדר מעבודתה "בתקופה, כאמור בתקנות, שבה היא עוברת טיפולי פוריות לרבות טיפולי הפריה חוץ-גופית, אם אישר הרופא המטפל בכתב כי הטיפול מחייב זאת ובמידה שאישר, ובלבד שהודיעה על כך למעסיקה מראש; דין היעדרות לפי פסקה זו כדין היעדרות מפאת מחלה;". זכות זו מוענק גם לעובד מכוח הוראת סעיף 7(ג1) לחוק.
3. לעובד ולעובדת המצויים בטיפולי הפריה חוץ גופית או טיפולי פוריות (להלן – ביחד - טיפולי פוריות) מוענקת בסעיף 9 (ה) לחוק הגנה פרוצדוראלית מפני פיטוריהם.
4. סעיף 9 (ה)(1) דן בהגנה פרוצדוראלית נגד פיטורי עובד או עובדת הנעדרים מעבודתם לצורך טיפולים כאמור^[1], וזאת לגבי פיטורים הנעשים בימי העדרם מהעבודה בשל טיפול הפוריות כאמור או במשך 150 הימים שלאחר תום ימי ההעדרות (להלן – התקופה המוגנת). לפי הנקבע שם פיטורים בתקופה המוגנת טעונים היתר מהשר, ונקבע כי השר לא יתן היתר לפיטורים אם לדעתו קשורים הפיטורים להיעדרות כאמור או לטיפולי הפוריות.

לשלמות התמונה יוזכר כי ההגנה מפני פיטורים כוללת מעבר להגנה הפרוצדוראלית, גם הגנה מהותית וזאת בדמות האיסור להפלות עובדים מחמת "טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ-גופית", וזאת כקבוע בסעיף 2 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, תשמ"ח – 1988.

1. וכך נקבע בסעיף 9 (ה)(1) לחוק:

"(1) לא יפטר מעסיק עובדת העוברת טיפולי הפריה חוץ גופית או עובד או עובדת העוברים טיפולי פוריות בימי העדרם מעבודה לפי סעיף 7(ג)(4) או (ג1), לפי הענין, או במשך תקופה של 150 ימים לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, אלא בהיתר מאת שר התעשייה המסחר והתעסוקה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר עם היעדרות כאמור או עם טיפולים כאמור; הוראת סעיף קטן זה תחול לגבי עובד או עובדת העוברים טיפולים כאמור בפסקה זו לקראת שתי לידות לכל היותר, בתקופת העסקתם אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, ואם עברו טיפולים כאמור לקראת הולדת ילדים מבני זוג קודמים – גם לקראת שתי לידות עם בן הזוג הנוכחי;" (הדגשות הוספו – א.א.)

1. כעולה מהסיפא של סעיף 9 (ה)(1) לחוק – ההגנה הפרוצדוראלית הקבועה בחוק מוגבלת לטיפולים שנעשו אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה לקראת שתי לידות בלבד מבן הזוג הנוכחי. מגבלת ההגנה הנ"ל אינה רלוונטית למקרה כאן, שכן אין מצד החברה טענה בעניין זה. כך או כך, ברי כי מסמכי הגנטיקה אינם רלוונטיים למגבלת הגנה זו.
2. מגבלה נוספת על ההגנה הפרוצדוראלית מפני פיטורי עובד או עובדת כאמור קבועה בסעיף 9 (ה)(2) לחוק, שם נקבע כך:

"(2) הוראת פסקה (1) לא תחול על מעסיק, לגבי עובד או עובדת כאמור, שחלפו שנתיים מהיום הראשון להיעדרותם מעבודה אצלו או באותו מקום עבודה, לפי הפסקה האמורה;"

1. לפי מגבלה זו, ההגנה הפרוצדוראלית מפני פיטורי העובדת מוגבלת לתקופה של שנתיים מהיום הראשון להיעדרותה. כלומר, אם יעלה בידי החברה להראות כי טיפולי הגנטיקה, שקדמו לחודש יוני 2014, הם חלק מטיפולי הפוריות של העובדת, יכול ויעלה כי בעת פיטורי העובדת כלל לא חלה ההגנה הפרוצדוראלית האמורה. אלא, שבמקרה ספציפי זו גם המגבלה הנוספת אינה רלוונטית, שכן ממילא אין חולק כי העובדת עבדה בחברה פחות משנתיים. לכן מגבלת ההגנה הקבועה בסעיף 9 (ה)(2) לחוק לא יכולה להיות רלוונטית לעניין.
2. אפשרות נוספת ל"שימוש" במסמכי הגנטיקה, אם בכלל, עשויה להיות במסגרת ניסיון להראות כי טיפולי הפוריות של העובדת החלו לפני חודש יוני 2014, כך שבעת פיטורי העובדת כבר חלפו 150 הימים שלאחר תום ההעדרות.
3. השאלה אימתי מתחילים טיפול הפוריות, דהיינו, האם יש לראות בהליכים רפואיים שקדמו לטיפול במחלקת ה- I.V.F כבאים בגדרם של טיפולי הפוריות, היא קודם כל שאלה של משפט ורפואה. בשלב זה אין לי צורך להיזקק אליה ואסתפק בהערה לפיה "הקדמה" של מועד תחילת הטיפול עשויה לפעול לשני כיוונים – מחד גיסא, להרחבת ההגנה הפרוצדוראלית; ומאידך גיסא, לקיצור חלות ההגנה הפרוצדוראלית על השלבים המאוחרים של טיפולי הפוריות שלעיתים כרוכים בהיעדרויות רבות יותר.
4. בשלב זה אין צורך להדרש לשאלה זו, שכן מעיון בכתב התביעה עולה כי תביעת העובדת על פיטורים בניגוד לחוק מבוססת על טענתה לפיה היא נעדרה מעבודתה ביום 3.7.14, ולכן פיטוריה במועד בו נעשו – נעשו בתוך התקופה המוגנת (150 הימים שלאחר ההיעדרות האחרונה). מכאן, שלפי כתב התביעה כל שיש לבחון הוא האם אכן נעדרה העובדת מעבודתה ביום 3.7.14 לצורך טיפולי פוריות. לשם בירור שאלת הטיפולים שנעשו לפי הנטען, די במסמכים לגביהם נחתם הוס"ר.
5. לאור האמור ומבלי להתייחס לשאלה אם בדיקות מקדימות לטיפולי פוריות, לרבות בדיקות גנטיות, יכולות להיחשב כטיפולי פוריות לעניין ההגנה הפרוצדוראלית המוקנת לעובדת ולעובד העוברים טיפולי פוריות, בשלב זה של ההליך מסמכי הגנטיקה כלל אינם רלוונטיים לבירור התובענה ולכן נכון עשה בית הדין האזורי כאשר דחה את בקשת החברה לגילויים.
6. סוף דבר, הבקשה נדחית. המבקשת תשלם למשיבה הוצאות בקשה זו בסכום של 2,500 ₪.

ניתנה היום, כ"ה תשרי תשע"ז (27 אוקטובר 2016) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

1. ההגנה לעובד ועובדת המצויים בטיפולי פוריות ואינם נעדרים מעבודתם מצויה בסעיף 9 (ה)(3) לחוק. ↑