רקע

1. בפני 3 תביעות, שהדיון בהן אוחד, ועניינן שיקים שמשכו 2 חברות בניהול הנתבע 2 (הנתבעת 1 וחברה בשם להיט בראש רשת (השקעות) 2001 בע"מ – להלן "להיט בראש") לפקודת התובעת, וחוללו לאחר שבוטלו, וכן בתחולת ערבותו של הנתבע 2 (שהיא ערבות נפרדת לשיקים) לשיק שמסרה להיט בראש.

2. תא"מ 24246-06-15 דן בשיק בסך 8,933 ₪ של להיט בראש, שנמסר (לטענת התובעת) על חשבון תשלום שהיה על הנתבעת 1 לשלם לתובעת, ואילו בשני התיקים האחרים נדונים 3 שיקים ע"ס 13,000 ₪ כל אחד, שמשכה הנתבעת 1. הנתבעים הגישו התנגדויות, רשות להתגונן ניתנה (בכפוף להפקדת ערבון, שהופקד), נשמעו ראיות, ופסק-הדין אמור היה להינתן לפני כשנה; אלא שאז הוגשה בקשה ע"י התובעת להוספת ראיה, ובעקבותיה – ונוכח שחרור ב"כ הנתבעים מייצוגם, וקושי לאתר את הנתבעים עצמם – התעכבה עוד השלמת בירור התביעה, עד שעתה בשלה השעה לסיים את המלאכה.

טענות ההגנה

3. לעניין השיקים שמשכה הנתבעת 1, ולאחר סינון הטענות שכבר אינן רלוונטיות (כגון: טענות לעניין המועד, או לעניין טיב ערבותו של הנתבע 2 לחובות הנתבעת 1), בפי הנתבעים טענות הגנה המתבססות על סיפור דברים זה: הנתבעת 1 עוסקת במכירת צעצועים, והתובעת מייבאת ומשווקת צעצועים. התובעת ביקשה לחסל מלאי של משחקי הרכבה, והנתבעת החליטה לרכוש ממנה כמחצית מהמלאי, במחירים מוזלים במיוחד (מחירי "סטוק", שינועו בין 5-15 ₪ לפריט).

4. לצורך כך, מסרה הנתבעת לתובעת 3 שיקים מעותדים בסך 13,000 ₪ כל אחד, מראש. אלא, שכאשר סופקה הסחורה, התברר שהיא אינה מגיעה כדי מחצית מהכמות שהוזמנה, וכי המחירים הנקובים בחשבונית אינם המחירים שסוכמו, ממש כאילו הופקה החשבונית (והותאמו המחירים) על מנת להצדיק את סך השיקים שכבר נמסרו. הנתבע ניסה לברר את העניין, אך מנהל התובעת, מר נועם כנעני, לא היה זמין לו; הסוכן איציק, שניסה לעזור לו, פוטר, והפקידה ויקי (היא גב' ויקטוריה סטודנב, שעדותה תתואר בהמשך) אמרה לו שלדעתה התובעת בתהליכי סגירה. ואמנם, בחלוף זמן לא רב נעלם נועם כנעני והמחסנים נסגרו, והנתבעת נותרה כשברשותה הסחורה אותה חפצה להחזיר.

5. ההתנגדויות נתמכו בתצהירו של הנתבע, אולם לא צורפה אליהן ולו אסמכתא אחת לאיזו מהטענות (לא מסמכי הנהלת חשבונות של הנתבעת, לא טפסי הזמנה, לא חשבוניות, וכיו"ב), גם התאריכים נותרו עמומים למדי.

6. ולגבי השיק של להיט בראש, לנתבע טענה ספציפית ושונה, ובהתנגדות שהגיש באותו תיק טען, כי באוקטובר 2013 עזב את להיט בראש, והותיר את ניהולה לצד ג', אחד אלי אוחיון, ובו בזמן הובטח לו על ידי נועם כנעני, וכן על ידי הפקידה ויקי, כי ערבותו מבוטלת, וכי שטר הערבות יושמד. לפיכך, ומאחר שבעת שעזב את להיט בראש היתה זו בת פרעון, לא יתכן כי הוא יתפס לפי ערבותו ההיסטורית לפרעון שיק של להיט בראש שמקורו בתקופה המאוחרת לכך.

7. בדיון שנקבע לשמיעת שלוש ההתנגדויות (פרוטוקול מיום 14.10.2015) נחקר הנתבע על תצהירו, והתברר כי אינו יודע להגיד מהן כמויות המשחקים שהזמין מהתובעת, ולא ידע להגיד אם ביחד עם הסחורה התקבלה גם תעודת משלוח. הוא חזר על טענתו, כי המוצרים שהגיעו תומחרו שלא כמוסכם, אך מאידך הוסיף כי עיקר טענתו על כי לא סופקו מרבית המוצרים שהזמין, ואישר כי אין לו טענה ביחס לכרבע מהמוצרים שהוזמנו, ואשר כן סופקו.

8. באשר ללהיט בראש עמד על טענתו, כי כאשר העביר את הפעילות למר אוחיון, היתה יתרת החוב של להיט בראש לתובעת מאופסת, וכי אף היה אישור בכתב על כך, אשר לדבריו נמסר למר אוחיון.

9. מחמת הבקיעים שהתעוררו בגרסה, כמפורט לעיל, הוסכם כאמור כי כנגד הפקדת ערבון תינתן רשות להתגונן, והדיון המאוחד הועבר לפסים של סדר דין מהיר.

תצהירי עדות ראשית

10. התובעת הגישה, כתצהיר עדות ראשית, את תצהירו של מר כנעני, בו גולל המצהיר את סיפור הדברים באופן קצת שונה: לדבריו, השיק בסך 8,933 ₪ של להיט בראש היה חלק משני שיקים (לימים התברר כי מדובר בשלושה שיקים – וכי שנים מהם נפרעו בסופו של דבר) שנמסרו על חשבון רכישות של הנתבעת, וכי התנגדויות שהגישה להיט בראש לביצועם – נדחו. על יסוד הנהלת החשבונות של התובעת הוסיף מר כנעני וטען, כי שיקים נמסרו תמיד לאחר קבלת הסחורה, ולא מראש, וכך היה גם באשר לשיקים בסך 13,000 ₪ כל אחד. לגביהם טען, כי הסחורה המשתקפת בחשבונית היא זו שסופקה והיא זו שסוכמה, וכי הנתבע מעולם לא פנה אליו בקשר לחוסרים או למחירים לא נכונים, וכיו"ב. כן הוסיף, כי השיקים ע"ס 8,933 ₪ נמסרו באמצע אוקטובר 2013, וכי באותו מעמד ובימים שלאחר מכן עוד ביקש הנתבע לבצע הזמנות נוספות, אולם התובעת נמנעה מלאשר אותן, עד שייפרעו השיקים המעותדים שנמסרו (ואשר אכן חוללו). לתצהירו צרף מר כנעני את כרטיס הנתבעת בכרטסת הנהלת החשבונות של התובעת, וכן העתקי חשבוניות מס שהתלוו, כך עולה לכאורה, לסחורה שסופקה, והנושאים עליהם חתימות אישור קבלת הסחורה, וכן הזמנות בכתב יד, אשר נטען כי הן בכתב ידו של הנתבע, לרבות הזמנה שהיא בלב לבה של המחלוקת בתיק זה – הזמנה הנושאת על גבה תאריך 14.10.2013, בכתב יד שונה משאר ההזמנה (עמ' 45 בקובץ הסרוק של תצהיר העדות הראשית של התובעת).

11. לגבי הזמנה אחרונה זו חלוקות הדעות, והשאלה היא אם אכן בוצעה באמצע אוקטובר, כנטען על ידי התובעת, ומעולם לא אושרה, או שמא המסמך הוכן בחודש אוגוסט 2013 (יחד עם שאר המסמכים המשלימים את נספח 5 לתצהיר מר כנעני), אשר הנתבעים טוענים כי בעבור ההזמנה שבוצעה אז נמסרו השיקים, אלא שהסחורה שסופקה לא תאמה את ההזמנה מבחינת כמויות ומחיר (ההזמנה תכונה "ההזמנה שבמחלוקת").

12. הנתבעים הגישו, כתצהיר עדות ראשית, תצהיר נוסף של הנתבע, בו חזר על גרסתו שהובאה לעיל, והוסיף עוד, כי לא הוא כתב את התאריך ע"ג ההזמנה שבמחלוקת, וכי זהו המחירון המוסכם מאוגוסט – שאינו תואם את החשבוניות שהופקו, ולגבי אלה טען, כי החתימות שעליהן אינן חתימותיו. באשר לתקשורת עם מר כנעני סיפר, כי לאחר שהתברר לו, בספטמבר, כי הסחורה לא סופקה כמוסכם, דרש להחזיר אותה ולקבל את השיקים, שכן החל לשמוע שמועות שהתובעת בתהליך סגירה, אולם הסכים בסופו של דבר להשאיר את הסחורה ברשותו ואת השיקים ברשות התובעת, בכפוף לכך שמר כנעני יעמוד בהבטחתו להשלים סחורה נוספת שהיתה אמורה להגיע מסין, לפני מועד פרעון השיקים. כשזו לא הגיעה – ביטל את השיקים. לאחר זמן, ומשלא הצליח לאתר את מר כנעני, שלח לו מסרון בו הוא מודיע לו כי התובעת פועלת במרמה וכי בדעתו לתבוע אותה אם מר כנעני לא יחזיר את השיקים (צורף העתק צילום מסך ובו המסרונים). באשר לשיקים של להיט בראש טען, כי לא הוא מסר אותם לתובעת, אלא כנראה להיט בראש עצמה, וכי התובעת הכניסה אותם לכרטיס הנתבעת אצלה, וכנראה זו הסיבה שמלכתחילה הפיקה חשבוניות מנופחות, כדי להצדיק שימוש בשיקים אלה. מכיוון שזה היה מקור השיקים, לשיטת הנתבעים, הרי שערבותו של הנתבע לחובות להיט בראש אינה חלה, שכן אין מדובר בחוב שלה לתובעת.

13. שני מצהירים אלה, מר כנעני והנתבע, נחקרו בישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 13.9.2016, וכן העידה הגב' ויקטוריה סטודנב, שהוזמנה מטעם הנתבעים, ואשר עבדה בתקופה הרלוונטית אצל התובעת.

העדויות

14. מר כנעני נחקר, ואישר כי המחסן של התובעת ביבנה נסגר בסוף אוקטובר 2013, וכי קודם לכן מסר הנתבע את השיקים של להיט בראש לתובעת, כדי לסגור יתרת חוב של הנתבעת, וטען כי קיבל את השיקים האלה מלהיט בראש כמשכורת. הוא אישר כי במסירת השיקים האמורים נוצרה יתרת זכות לנתבעת, בסך 2,000 ₪ (באותו זמן כבר נקלטו בכרטיס השיקים ע"ס 13,000 ₪ כל אחד, וטרם נודע כי יחוללו), והסביר כי הנתבע ידע שבדעתו לבצע עוד רכישות. הוא אישר כי כתב היד ע"ג ההזמנה שבמחלוקת, למעט התאריך והחתימות, הוא של הנתבע (ואלה גם כתובים בדיו כחולה), בעוד התאריך הוא בכתב ידו-שלו (והוא, עם החתימות, בדיו שחורה). הוא הכחיש, כי ללהיט בראש אין חוב פתוח אצל התובעת, וטען כי חוב כזה ישנו, והוא אף מצוי בתביעה בהליך נפרד.

15. הוא חזר על טענתו, כי השיקים נמסרים לפני משלוח הסחורה, אך אישר גם, כי לפי הכרטסת נמסרו 3 השיקים בסך 13,000 ₪ ביום 9.9.2013, בעוד יצאה חשבונית כבר ביום 2.9.2013. הוא הסביר זאת בכך, שהלקוח כבר הגיע למחסן, ועל כן "זורמים" איתו, ובפועל אכן חלף שבוע נוסף עד שהגיעו השיקים. באשר להעדר תעודות משלוח הסביר, כי מערכת היחסים העסקית התבססה על חשבוניות המופקות יחד עם הסחורה, במקום תעודת משלוח, וכי העניין משתנה מלקוח ללקוח.

16. הנתבע נחקר, ולא ידע להסביר מדוע לא צרף מסמכים מהנהלת החשבונות של הנתבעת, אם כי אישר כי אמורות להיות בהם אסמכתאות לשיקים שהוצאו וחשבוניות שדווחו. הוא טען, כי התאריכים הרלוונטיים ממילא לא בהכרח ישתקפו בהנהלת החשבונות שלו, שכן השיקוף שם תלוי במועד בו הוא מעביר את המסמכים להנהלת החשבונות. הוא הכחיש כי ביצע הזמנה אחרונה בסוף אוקטובר, וטען כי התאריך הנטען על ידי התובעת אינו נכון, וכי ההזמנה בוצעה זמן רב קודם לכן. הוא טען, לגבי החתימות על החשבוניות, כי אינו מזהה אותן, אך כי גם אינו יודע לזהות את חתימות עובדיו.

17. לגבי ההזמנה שבמחלוקת, בה המחירים גבוהים מכפי שטען, אישר כי היא בכתב ידו, אך הסביר כי מדובר בתרשומת שנועדה לתעד מה המחירים שהתובעת גובה מלקוחות אחרים. הוא עמד על כך, שההיפרדות מלהיט בראש היתה באוגוסט 2013, ולא באוקטובר (למרות שהמניות הועברו באוקטובר, ולמרות שבתצהירו התומך בהתנגדות נזכר רק חודש אוקטובר בהקשר לעזיבתו את להיט בראש), וכי באותו מועד היתה פגישה אצל התובעת, בנוכחות אנשי להיט בראש, וסוכם שערבותו תבוטל.

18. גב' סטודנב העידה, כי עבדה אצל התובעת עד מספר ימים לפני הסגירה, דהיינו: עד סוף אוקטובר 2013. היא סיפרה, כי בנוכחותה הוחתם הנתבע על ערבות חדשה, לאחר שפתח את הנתבעת, וסוכם כי הערבות הישנה תבוטל, וכי עליה להחזיר לו את כתב הערבות או להשמידו. למיטב זכרונה, השמידה אותו, אך לא היתה בטוחה בכך (ייאמר, כי הראיה החדשה שנוספה לתיק לאחר דיון זה, היא כתב הערבות המקורי, אשר מתברר כי לא הושמד). היא טענה, כי הנתבעים קיבלו רק כשליש מהסחורה שהזמינו, וכי הנתבע פנה אליה לאחר מספר ימים, והיא אמרה לו שאינה יכולה לסייע לו, שכן יתרת המלאי נמכרה לאחרים. עם זאת, אישרה בחקירה הנגדית, כי החשבונית עצמה כן שיקפה את כמות הסחורה שסופקה, אולם המחירים לא היו כפי שסוכם.

19. הצדדים סיכמו טענותיהם. התובעת מיקדה את טענותיה בהעדר ראיות של הנתבעים, בעיקר בכל הנוגע להנהלת החשבונות שלהם, בסתירות ותמיהות שמצאו בעדותו של הנתבע, ובמה שלטענתה הוא חוסר סבירות עסקית של גרסת הנתבעים, בכל הנוגע להתנהלות שהם מייחסים לתובעת (בעיקר הוויתור הנטען על ערבותו של הנתבע לחובות להיט בראש). מנגד, הנתבעים מיקדו את טענותיהם בסתירות ותמיהות שמצאו הם בעדותו של מר כנעני, בהזמנה שבמחלוקת ושני סוגי הדיו שעליה, ובעדותה של סטודנב.

דיון והכרעה

20. טרם ניתוח מעט הראיות שיש בתיק, יש להניח מספר יסודות: מדובר בתביעה שטרית – ואין חולק באשר לעצם כשרות אחיזתה של התובעת בשיקים. לפיכך, נטל הראיה להוכיח כי אין לשלם את סכומם הוא על הנתבעים.

21. כפי שנראה, בכל הנוגע לשיקים של הנתבעת – כשלו בכך הנתבעים כשלון חרוץ, בעיקר בכל הנוגע לראיות שהיו אמורות להיות ברשותם ולא הוצגו, ואף לא ניתן הסבר לאי הצגתן. שונה הוא השיק של להיט בראש, שם המצב מורכב מעט יותר, וכפי שנראה – ידו של הנתבע על העליונה.

השיקים של הנתבעת

22. בפי הנתבעים טענות שונות באשר למהימנותו של מר כנעני, כמפורט בסיכום טענותיהם, אולם התקשיתי למצוא ביניהן ולו סתירה אחת מובהקת המאירה באור של חוסר מהימנות את גרסתו. הסתירה הבולטת, ואולי היחידה, היא עדותו, כי מסירת שיקים קדמה להוצאת סחורה, למרות שלפי כרטסת התובעת היתה הזמנה שיצאה ב-2 בספטמבר, והשיקים תמורתה נמסרו ב-9 בספטמבר (הם 3 השיקים ע"ס 13,000 ₪). לטעמי, אין מדובר בסתירה דרמטית, מקום בו מדובר בפער זמנים של שבוע, אשר ניתן לו הסבר, ובעיקר – מקום בו בנקל היו יכולים הנתבעים להביא פירכה משמעותית יותר לגרסה העקרונית, על ידי הצגת מסמכי הנהלת החשבונות שלהם-עצמם (לנקודה זו עוד נחזור).

23. הנתבעים נאחזים גם בהיות ההזמנה שבמחלוקת כתובה, כאמור, בדיו משני צבעים, ומבקשים לבסס בכך את טענתם, כי מר כנעני שינה את המסמך לאחר שנכתב, והוסיף לו תאריך שאינו משקף את מועד עריכתו (וממקם אותו, כרונולוגית, חודשיים לאחר מכן, במועד בו אכן סביר שהוא משקף הזמנה עתידית, שלא באה לעולם בסופו של דבר, ולא הזמנה שסופקה, חלקית או במלואה). אלא, שדווקא המיתאם בצבע הדיו בין התאריך לבין החתימות בשולי הדף (שניהם בדיו שחורה, לעומת שאר המסמך), מלמד כי מסתבר למדי, שהתאריך הוסף ביום בו נערך ונחתם המסמך.

24. מכל מקום, חרף הבקיעים המסוימים בעדותו של מר כנעני, דומה שגרסת הנתבעים חלשה בהרבה.

25. כבר הזכרנו את העדרם של המסמכים מהנהלת החשבונות של הנתבעת. העדר זה משמעותי, שכן בנקל היו הנתבעים יכולים להראות כי את 3 השיקים ע"ס 13,000 ₪ מסר הנתבע בחודש אוגוסט, ולא בחודש ספטמבר, כטענתו (זאת ע"י הצגת ספחי השיקים שלפני שיקים אלה ולאחריהם); היו יכולים להראות כי החשבוניות השונות שצרפה התובעת לא דווחו בספרי הנתבעת (שכן אם דווחו, יש יסוד למסקנה כי הן משקפות עסקאות אמת שלא בוטלו, וכי המופיע בהן אכן התקבל); והיו יכולים להפריך את הטענה כי השיק האחרון המופיע בכרטסת התובעת נמסר ב-28.10, כטענת התובעת (שוב, ע"י הצגת ספחי השיקים מאותו רצף). כל זה לא נעשה, ועל העדר ראיות שכזה כבר נכתב, כי הוא מקים חזקה, שאילו הוצגו הראיות היה בהן דווקא כדי להפריך את גרסת הנתבעים.

26. יודגש בהקשר האמור, כי תצהיר העדות הראשית של הנתבע הוגש חודשים לאחר תצהירו של מר כנעני, והכרטיס שצורף לתצהירו של מר כנעני כבר היה גלוי וידוע. ככל שהיו לנתבעים השגות על המופיע בו – זו היתה השעה להציג את הראיות המפריכות. בנסיבות כאלה, בהן בניגוד לתקנות לא הוגשו התצהירים בו זמנית, בולט עוד יותר העדרם של המסמכים.

27. בנוסף, גם נושא החשבוניות החתומות פועל לחובת הנתבעים, שכן אלה היו גלויים לנתבעים מיום הגשת תצהיר התובעת – אולם הנתבעים לא פעלו לזמן את עובדיהם באותה עת, שחתימותיהם נחזות כמופיעות על החשבוניות, למען יפריכו את חתימותיהם או יסבירו אותן. העדרם מאולם בית המשפט, בלא כל הסבר, מחזק אף הוא את המסקנה, כי החשבוניות משקפות משלוחי-אמת שהתקבלו בידי הנתבעים (ומאחר שהן גם משוקפות בכרטסת – הרי שהן מקנות אמינות גם למופיע שם).

28. ומילה נוספת, במאמר מוסגר, באשר לכרטיס שצורף לתצהיר מר כנעני: התובעת מבקשת לראות בו רשומה מוסדית, כמשמעות המונח בסעיף 36(א) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, על מנת להוכיח את נכונות תוכנו, אולם טענה זו לא תוכל לעמוד, שכן לא כל התנאים להיות פלט מחשב "רשומה מוסדית", הקבועים באותו סעיף, אכן הוכחו במקרה דנן (למשל: אמצעי הגנה שנוקטת התובעת כדי למנוע חדירה למחשב, וכיו"ב). אין באמור כדי לקבוע, שהאמור בה חשוד אוטומטית, ואולי ההפך הוא הנכון, אולם רשומה מוסדית אין כאן.

29. כבר אמרנו, כי צבעי הדיו על ההזמנה שבמחלוקת תומכים דווקא בגרסת התובעת, אולם מעבר לכך, תמיהה רבתי מתעוררת נוכח גרסתו של הנתבע בעדותו, כי הרשימה היא למעשה רשימת מחירים שהתובעת גובה מלקוחות אחרים. הנתבע הסביר, כי כתב את הרשימה כדי שתהווה בסיס להשוואה, אולם גרסה זו דחוקה ומתמיהה, ונראית כאילו נולדה כדי להסביר את ההתאמה שבין המחירים שבה לבין המחירים המופיעים בחשבוניות שהוציאה התובעת. בנוסף, עומדת גירסה זו בסתירה קוטבית עם טענתו הראשונית, לפיה המחירים שסוכמו כמחירי "סטוק" היו בטווח של 5-15 ₪ לפריט (שעה שמהמסמכים בכתב ידו של הנתבע עולה בבירור כי חלק ניכר מהפריטים יקר בהרבה מטווח זה).

30. הראיה היחידה התומכת במידת-מה בעדותו של הנתבע, היא מה שנראה כמסרונים ששלח למר כנעני, ובהם לכאורה הוא מאשימו במרמה ודורש את השיקים חזרה. אלא, שמסרונים אלה אינם חיזוק של ממש לגרסה, ויכול ויש לקבוע כי הם אף מחלישים אותה: שכן, אותם מסרוני-האשמה הם מחודש דצמבר 2013, חודשיים-שלושה לאחר הארוע שאליו הם לכאורה מתייחסים (ההספקה הלקויה של הסחורה, שלא על פי ההסכמה הנטענת). הנתבע אמנם ניסה להסביר פער זמנים זה בחיפושיו אחר מר כנעני במהלך החודשים אוקטובר ובעיקר נובמבר, אולם הסבר זה הוא חלש, שכן היינו מצפים למצוא, לכל הפחות, מסרונים קודמים, המראים כי מדובר ברצף של ניסיונות איתור, בירורים, טרוניות, ואולי אף האשמות, אולם דבר מאלה לא נמצא. המסרון הקודם לשלושה מדצמבר הוא מספטמבר, והוא מלמד על תקשורת כזו או אחרת בין הצדדים (מדובר בהחלפת מסרונים באותו שלב). לפיכך, הרושם המתקבל הוא, שהמסרונים שנכתבו בדצמבר, נכתבו על מנת לשמש בעתיד ראיה, ולא כמשקפים תכתובת-אמת (זאת לבד מטענות התובעת, כי אין כל ראיה כי מדובר במסרוני-אמת, וכי נשלחו מהטלפון של הנתבע אל הטלפון של מר כנעני).

31. דומה שאין עוד צורך להרחיב: על פני הדברים, גרסת התובעת נראית מבוססת יותר ומתיישבת יותר עם מעט התיעוד והמסמכים שהוצגו; אולם גם אם לא נאמר כך, לבטח שלא עלה בידי הנתבעים להראות, כי דווקא גרסתם היא העדיפה. ומאחר שנטל הראיה הוא עליהם, כאמור לעיל, הרי שאין מנוס מלקבוע, כי הם נכשלו בהרמת נטל זה, ולא הוכיחו כי התמורה בעד השיקים נכשלה.

32. לסיום אעיר, כי לא מצאתי מקום להרחיב בטענות החוזיות של הנתבעים, וזאת לא משום שהם אינם יכולים להעלותן (שכן הם רשאים לעשות כן), אלא משום שאין בהן כדי לסייע, והניתוח יוביל לאותה מסקנה, בהיותו מבוסס, בראש ובראשונה, על מהימנות.

33. הפועל היוצא הוא, שדין התביעות לביצוע 3 השיקים ע"ס 13,000 ₪ להתקבל.

השיק של להיט בראש

34. דינו של השיק ע"ס 8,933 ₪, של להיט בראש, הוא שונה, שכן התביעה היא על יסוד כתב הערבות שמסר בשעתו הנתבע לתובעת (ואשר העותק המקורי שלו נמצא והוגש לאחר הגשת הסיכומים, והתקבל לתיק בהעדר תגובה של הנתבעים).

35. כאמור לעיל, כאן טענתו של הנתבע פשוטה יותר, והיא, כי כתב הערבות בוטל בהסכמה, בעת שעזב את פעילותו אצל להיט בראש והעבירה לאחר. טענה זו משתלבת עם טענתו, כי לא הוא מסר את השיקים של להיט בראש לתובעת ע"ח חובה של הנתבעת, וכי היא קיבלה אותם ממקור אחר, וקלטה אותם לתוך כרטיסה של הנתבעת מסיבותיה-שלה.

36. למרות השתלבות זו, הרי שהטענות אינן תלויות זו בזו, וטענת ביטול הערבות האישית עומדת גם לבדה.

37. נזכור בהקשר זה, כי אין בפנינו תביעה חוזית לגביית מלוא חובה של הנתבעת לתובעת (שאז די היה בערבותו של הנתבע לחובות הנתבעת, בה אינו כופר), ומאידך, כי אין ממש בטענת הנתבע, כי משקלטה התובעת את השיקים לכרטיס הנתבעת, שוב אין מדובר בחוב של להיט בראש – זאת משום שהחוב השטרי הוא בכל מקרה של להיט בראש, ואין זה מעלה או מוריד על חשבון איזה חוב היה נזקף התשלום אם השיקים היו נפרעים.

38. באשר לערבות זו, עומדות זו מול זו עדויותיהם של הנתבע ושל מר כנעני, ובנקודה זו עצמה אין סיבה להעדיף דווקא אחת מהן על פני רעותה. לכל אחד מהם גם ראיה תומכת: הנתבע מסתייע בעדותה של הגב' סטודנב, לפיה במו אוזניה שמעה את מר כנעני אומר לנתבע, כי כתב הערבות יוחזר לו, וכי הגב' סטודנב היא שתחזיר אותו או תשמידו. היא גם מיקמה שיחה זאת, כרונולוגית, עם תחילת העבודה במסגרת הנתבעת, שהיא החברה החדשה שהקים הנתבע.

39. מנגד, התובעת מצאה את כתב הערבות המקורי, ומכאן כי לא החזירה אותו ולא השמידה אותו. התובעת גם טוענת לחוסר סבירות בטענת הויתור על הערבות, נוכח קיומו של חוב של להיט בראש לתובעת, אלא שלא הוצגה בפניו ולו ראיה כלשהי, כי בזמן הרלוונטי (אוגוסט 2013) אכן היה חוב שכזה (ובעניין זה, העדר מסמכי הנהלת חשבונות הנוגעים לדבר יפעל דווקא לחובת התובעת).

40. דומה, שבין שתי ראיות מסייעות אלה, עדותה של הגב' סטודנב חזקה בהרבה, שכן עצם קיום כתב הערבות המקורי אינו מעיד על דבר, לבד מכך שבפועל לא הושמד המסמך (ולא הוחזר); אין בכך כדי להעיד שלא היתה כוונה להשמידו או להחזירו. גם הגב' סטודנב לא העידה, כי עשתה כן, אלא רק שהיא מניחה שעשתה כן אך אינה זוכרת זאת בוודאות. עדותה של הגב' סטודנב, ייאמר, לא נראתה כעדות מגמתית או זדונית, וגם לא כעדות מתחמקת או מתחכמת. הדברים נאמרו בפשטות ובזהירות, בלא סתירות, ותוך שהעדה אינה מתיימרת למסור פרטים אותם אמרה שאינה זוכרת.

41. עוד יודגש, כי כפי שנאמרו הדברים לפרוטוקול בפתח הדיון, היתה זמן לא רב לפני הדיון שיחה בין מר כנעני לבין העדה, שעה שלדבריו, פנה אליה כדי לברכה לרגל השנה החדשה, בהיותה עובדת לשעבר. לא עולה מדברים אלה, שנאמרו מפי מר כנעני עצמו, כי לגב' סטודנב אינטרס לפגוע בו, ומכל מקום לא הוכח אינטרס כזה. מדובר, אפוא, בעדה חסרת-פניות, אשר אם בכלל, הרי שלה קשרים כאלה ואחרים דווקא עם התובעת. כל האמור מקנה משנה-מהימנות לעדותה, ומוביל לאימוצה.

42. אני קובע, אפוא, על יסוד עדותה של הגב' סטודנב, כי מר כנעני אכן הסכים לביטול ערבותו של הנתבע לחובות להיט בראש, החל מתחילת ההתקשרות בין התובעת לנתבעת, לאמור: אוגוסט 2013. השיק המדובר, שזמן פרעונו דצמבר 2013, ושלפי כרטסת התובעת נמסר באוקטובר 2013, כבר אינו מכוסה בערבותו של הנתבע, ואין עליו חובה לפורעו. משכך, דין התביעה על פי שיק זה להידחות כלפי הנתבע.

תוצאה אופרטיבית

43. התוצאה מכל האמור היא, שאני מקבל את התביעה בתא"מ 26606-02-15 ובתא"מ 48180-01-15, נגד שני הנתבעים, באופן שיראו את ההתנגדויות (בתיקי הוצאה לפועל 1701835144 ו-500820-03-14) כאילו נדחו למפרע; ומאידך גיסא, אני דוחה את התביעה בתא"מ 24246-06-15, ומורה על מחיקת הנתבע כחייב מתיק הוצאה לפועל מס' 1702285143.

44. עוד אני מורה על חילוט הערבון שהפקידו הנתבעים בקופת בית המשפט, והעברתו על פירותיו לתובעת, באמצעות ב"כ (כפוף להוראות כל דין). באחריות התובעת לפעול על פי דין לעדכון תקבול זה באחד משני התיקים הרלוונטיים בלשכת ההוצאה לפועל.

45. באיזון בין תוצאות אלה, דומה שנכון יהיה לחייב את הנתבעים באופן חלקי בהוצאות התובעת, ואני קובע כי ישלמו לתובעת את הפרשי האגרות ששילמה התובעת במסגרת ניהול התביעה בבית המשפט, בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מיום תשלומם, וכן שכ"ט עו"ד בסך של 1,800 ₪, זאת מעבר לשכר-הטרחה וההוצאות שכבר נזקפו לחובת הנתבעים בתיקי ההוצאה לפועל המקושרים לשתי התביעות שהתקבלו.

46. הליכי ההוצאה לפועל בתיקים בהם נדחו ההתנגדויות, כאמור לעיל, יחודשו (ככל שעוכבו עקב הגשת ההתנגדויות) אם לא ייפרע החוב בהם תוך 30 יום.

47. המזכירות תשלח העתק פסק-הדין לכל אחד מהנתבעים ולב"כ התובעת, ותפעל לחילוט הערבון כאמור לעיל.

ניתן היום, י"ב אדר תשע"ח, 27 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.