טוען...

החלטה על בקשה לאשר ניהול תביעה

חננאל שרעבי13/09/2016

בקשה מס' 16

בפני

כבוד השופט חננאל שרעבי

המבקשים

1. דוד שלה ת.ז 009888728

2. נוגה שלה ת.ז 009887365

נגד

המשיבים

1. הגר שלה ת.ז 053589263, החייבת

2. יעל רהפלד ת.ז 054888334

3. כונס הנכסים הרשמי

4. עו"ד ירון רג'ואן, מנהל מיוחד

החלטה

1. בפניי בקשת המבקשים, הוריה של החייבת, להתיר להם להמשיך לנהל שתי תביעות שהגישו נגד החייבת ואחרים בבבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, כדלקמן:

א. תמ"ש 15495-10-14 – תביעה שהוגשה על ידי המבקשים (הוריה של החייבת) נגד החייבת, נגד המשיבה 2 (חייבת בתיק פש"ר המתנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב) ואדם שלישי בשם אמיר גלעד.

בתובענה זו תובעים המבקשים את הנתבעים שם על סך 758,840 ₪, בטענות של עושק, גזל ועוד כנגד הנתבעים שם (להלן: "התביעה הכספית").

ב. תמ"ש 15587-10-14 – תביעה שהוגשה נגד המשיבות 1,2, ובה התבקש בית המשפט להצהיר כי הסכם משכון שנחתם בין שתי המשיבות נועד על מנת להתחמק מתשלום לנושיהם, ולכן להורות על בטלותו ו/או העדר תוקפו (להלן: "תביעת המשכון")

2. על פי המתואר בבקשה, המבקשים הינם אנשים מבוגרים וחולים, כבני 93 ו-87, ועניינם כבר החל להתברר בבית המשפט לענייני משפחה בדרך של שמיעת עדותם המוקדמת של המבקשים.

3. ביקשתי את תגובת המשיבים לבקשה, וזו ניתנה כדלקמן:

א. המנהל המיוחד – הסכים לבקשה, וסבר כי היות ומדובר בהליך ראייתי מורכב בין בני משפחה, מקומו אינו בפני הנאמן בהליך פשיטת הרגל אלא בפני הערכאה המקצועית לענייני משפחה, ובכל מקרה גביית חוב ,ככל שיוכר, תיעשה רק במסגרת תיק הפש"ר דנן.

ב. החייבת – התנגדה לבקשה מהטעם שזה פוגע בזכותה ובהגנותיה על פי פקודת פשיטת הרגל, וזאת מעבר לעובדה כי התביעה אינה מבוססת.

ג. המשיבה 2 – ציינה כי בקשה זהה הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, ומן הראוי להמתין להכרעה בה, כדי למנוע החלטות סותרות.

ד. הכונ"ר – סבר כי יש להבדיל בין התביעה הכספית ובין תביעת המשכון.

בכל הקשור לתביעה הכספית, סבור הכונ"ר כי נכון יהיה להמשיך את בירור המחלוקת בבית המשפט לענייני משפחה, נוכח העובדה כי נראה שמדובר במחלוקת סבוכה המחייבת שמיעת ראיות ועדויות נוספות, ולנוכח העובדה כי הדיון כבר החל בבית המשפט שם. בנוסף, תביעה זו מנוהלת גם נגד צד נוסף, מר אמיר גלעד, שאינו מצוי בהליך פש"ר. התוצאה היא כי אם לא נתיר את המשך בירור התביעה בבית המשפט לענייני משפחה, עלול להיווצר מצב שתביעת המבקשים תתברר בפני שני מנהלים מיוחדים נפרדים (בתיק של החייבת ובתיק של המשיבה 2), ותמשיך להתברר נגד הנתבע השלישי בבית משפט לענייני משפחה. מצב זה אינו רצוי, ועלול להטביל להחלטות סותרות. לכן מן הראוי להתיר למבקשים להמשיך את בירור התובענה הכספית בבית המשפט לעניניי משפחה.

בכל הקשור לתביעת המשכון, סוגיה זו יכולה וראויה להתברר בבית משפט של פשיטת רגל, שכן ככל שהמשכון יבוטל, יהיו זכאים לכספים כלל נושי החייבת ולא רק המבקשים.

דיון והכרעה

4. לשם קבלת החלטה מושכלת ביקשתי לראות את כתבי התביעה במלואם, ואלה הועברו לי על ידי ב"כ המבקשים.

5. עיון בכתבי התביעה מלמד אכן כי בירור התביעה הכספית יחייב שמיעת ראיות נרחבת לרבות שמיעת עדים לא מעטים. במצב דברים כזה גם אנוכי, ככונ"ר וכמנהל המיוחד, סבור כי התביעה הכספית אינה מתאימה להתברר בבית משפט לפשיטת רגל, בו הבקשות אמורות להתברר במסגרת של "בקשות למתן הוראות" (סעיף 148 לפקודת פשיטת הרגל).

בקשות למתן הוראות נועדו לשמש אמצעי יעיל ומהיר, במסגרתו יישמעו עניינים המצריכים פתרון נקודתי, שאינן מחייבים דיונים מורכבים במסכת העובדתית (ראה לעניין זה: ע"א 5709/99 לוין נ' שילר פד"י נה/4, 925, 935).

כאמור אין זה המצב בתביעה הכספית כאמור.

זאת ועוד, המשך בירור התביעה הכספית בבית המשפט לענייני משפחה גם תפתור את החשש לקיומן של שלוש החלטות סותרות בנושא התביעה הכספית, עליה עמד הכונ"ר בתגובתו, ואותה ציינו לעיל.

בנסיבות אלה שוכנעתי להתיר את המשך התביעה הכספית של המבקשים נגד החייבת דנן בבית המשפט לענייני משפחה, וכך אני מורה.

6. בכל הקשור לתביעת המשכון – תביעה זו נוגעת ליחסים שבין החייבת דנן ובין חייבת האחרת (המשיבה 2), ומטרתה ביטול המשכון על-מנת לאפשר גביית כספי הקיבוץ השייכים לחייבת. לשון אחר מטרתה תביעת המשכון – לאפשר למבקשים לגבות את חובם מהחייבת, ככל שייזכו בתביעה הכספית בסכום כזה או אחר.

מטרה זו של "תקיפת" הסכם המשכון שמטרתה לגרום לבטלות הסכם המשכון או ביטולו ע"י בית המשפט, ובכך לאפשר יותר כספים נזילים לטובת נושי החייבת, מן הראוי כי תיעשה במסגרת הליך הפש"ר הנדון, וע"י הליך שיינקט בנדון ע"י בעל התפקיד באחד משני אופנים:

א. בקשה למתן הוראות לבחינת תוקפו של הסכם המשכון, הליך שלטעמי אינו מורכב או מסובך ומתאים לבירור בדרך כזו.

ב. הכרעה בתביעת חוב שתגיש המשיבה 2 נגד החייבת דנן, במסגרתה גם יוחלט אם מדובר בנשייה מובטחת אם לאו (קרי – תוקפו של הסכם המשכון).

במקרה כזה, וככל שייפסק לחובת המשיבה 2, נתונה בפניה זכות ערעור על החלטת הנאמן בהתאם לפקודת פשיטת הרגל ותקנותיה.

לאור זאת, הבקשה להמשך ניהול תביעת המשכון נדחית בזאת.

המזכירות תעביר החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, י' אלול תשע"ו, 13 ספטמבר 2016, בהעדר הצדדים.

חתימה

החלטות נוספות בתיק
תאריך כותרת שופט צפייה
14/06/2015 החלטה שניתנה ע"י חננאל שרעבי חננאל שרעבי צפייה
16/06/2015 החלטה שניתנה ע"י חננאל שרעבי חננאל שרעבי צפייה
12/07/2015 החלטה על בקשה של משיב 1 מתן הוראות חננאל שרעבי צפייה
15/07/2015 החלטה שניתנה ע"י חננאל שרעבי חננאל שרעבי צפייה
07/09/2015 החלטה שניתנה ע"י חננאל שרעבי חננאל שרעבי צפייה
24/07/2016 החלטה שניתנה ע"י חננאל שרעבי חננאל שרעבי צפייה
13/09/2016 החלטה על בקשה לאשר ניהול תביעה חננאל שרעבי צפייה
12/01/2017 החלטה שניתנה ע"י חננאל שרעבי חננאל שרעבי צפייה
02/11/2017 החלטה על הודעה על מועדים מוסכמים עפרה אטיאס צפייה
03/07/2018 החלטה על בקשה של משיב 4 בקשה אחרת/הודעה בענייני פש"ר/פר"ק עפרה אטיאס צפייה
04/12/2018 החלטה שניתנה ע"י עפרה אטיאס עפרה אטיאס צפייה
15/07/2019 החלטה שניתנה ע"י עפרה אטיאס עפרה אטיאס צפייה