1. התובעת הגישה לביצוע שטר משוך בידי הנתבע שחולל בהוראת ביטול.

לטענת הנתבע הוא אינו מחוייב בפרעון השיק:

ראשית לנתבע טענות 'מקדמיות' באשר בקשת הביצוע לא מולאה כראוי ולפיכך הבקשה אינה מגלה נגדו עילה: לא נרשם כי הוא המושך, לא נרשם אם השיק הוצג לפרעון ולא נרשם אם נמסרה הודעת חילול.

לגופו של עניין טוען הנתבע שמדובר בשיק טובה שניתן כנגד שיקים נגדיים מאת "עודד" מחברת י. מרכז תקשורת 2005 בע"מ וזאת לצורך קבלת אשראי. לטענתו השיקים הנגדיים סורבו לפיכך הוא אינו חייב לפרוע את השיק הנדון.

כן טוען כי מסר את השיקים ל"עודד" מחברת י. מרכז תקשורת 2005 בע"מ, אלא שבשם הנפרע נרשמה חברת "מ. ביט תקשורת 2007 בע"מ" וזאת בניגוד להרשאה.

לחילופין טוען הנתבע כי עומדת לו זכות קיזוז כנגד השיק בשל השיקים הנגדיים שסורבו.

מעבר לכך הטענה היא שהתובעת אוחזת בשיק לאחר שזה סורב.

יש לדון בטענות הנתבע.

על-פי הוראת תקנה 214 טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, משמדובר בתובענה בהליך של סדר דין מהיר, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

דיון ומסקנות:

1. עיון בבקשת הביצוע שהוגשה מעלה כי הסעיף "העובדות המשמשות עילה לבקשה הן כמפורט להלן" שבטופס המובנה של לשכת ההוצאה לפועל מולא באופן חלקי בלבד. בנסיבות אלה הטענה היא שלא נודעו מלוא העובדות הנדרשות לצורך הקמת עילת תביעה נגד הנתבע ובכלל זה מעמדו של הנתבע בשטר, אם נשלחה הודעת חילול ואם הוגש השטר לביצוע.

ראשית, ספק אם מעבר לעניין מעמדו של הנתבע בשטר, שאר הפרטים שלא מולאו מחוייבים לצורך הקמת עילת תביעה נגד הנתבע. העובדה שטופס מובנה מכיל פרטים מסויימים אינה מחייבת כי בהכרח כל הפרטים נדרשים לצורך הקמת העילה המשפטית, כך למשל אי ציון הנתון בדבר משלוח הודעת חילול אינה מקימה או מבטלת עילת תביעה מכוח שטר.

לגופו של ענין יש להעיר כי במקרה זה לא נדרשה למשל הודעת חילול. זאת מאחר שבהתאם לרישום על השיק "ניתנה הוראת ביטול". הנתבע עצמו אף העיד כי ביטל את השיק כשהשיקים הנגדיים בוטלו (עמ' 6, ש' 29). בנסיבות אלה על-פי הוראת סע' 49(ב)(3)(ה) פטורה התובעת מהודעת חילול.

שנית, עילת התביעה ממילא פורטה במסגרת תצהיר עדות ראשית מטעם התובעת;

יתרה מזאת על-פי ההלכה שנקבעה בע"א 146/85 גמליאל נ' מנורה, חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מא(3) 746, 752, יש לאפשר לזוכה לתקן את בקשת הביצוע שהוגשה מקום בו היא חסרה. אמנם נקבע שם כי מדובר בשלב מוקדם של ההליך בשונה מענייננו, ואולם ממילא המשמעות המעשית היא שהתביעה לכל היותר תימחק בהעדר עילה והתובעת תהיה רשאית להגיש בשנית (רע"א 2132/09 אברהם נ' בס. ניתן ביום 8/7/09).

הרציונל הוא שככלל, השטר שמחזיק זוכה הוא הבסיס לחיוב בדין ולא טופס הבקשה לביצוע; וכך, עקרונית, גם מקום בו חסרים פרטים בבקשת הביצוע, הרי שניתן לתקנם, וזאת בדרך הקבועה בתקנות סדר הדין האזרחי (ראו האמור בפס"ד גמליאל). הגיונה של הלכה זו המתירה תיקון בקשת ביצוע במקרים מתאימים, הוא טעמי יעילות שמצדיקים מתן היתר מאת בית המשפט לתקן בדיעבד בקשות הביצוע שמולאו שלא באופן מלא.

במקרה דנן, בהתאם להסכמה בין הצדדים ניתנה רשות להתגונן מפני התביעה ללא תנאי, מבלי שנחקר הנתבע על תצהירו בשלב ההתנגדות (הודעה משותפת מטעם הצדדים מיום 17/7/17). בנסיבות אלה למעשה נבצרה מהתובעת האפשרות לעמוד באופן ממשי על טענת העדר עילה בשל מילוי חסר של טופס בקשת הביצוע עוד בשלב מוקדם של ההליך, אשר על-פי הלכת גמליאל היתה רשאית לתקנו.

לפיכך עמידה על הטענה בשלב זה של ההליך מצד הנתבע עשויה להחשב כחוסר תום לב דיוני.

מכל האמור אני מוצא כי אין הצדקה בשלב זה להורות על מחיקת התביעה על הסף, אך משום מחדל דיוני שתוקן למעשה בתצהיר התומך בתביעה; אלא שהדבר יילקח בחשבון במסגרת פסיקת הוצאות ההליך.

השיק אינו שיק טובה:

1. למרות טענת הנתבע, לא מצאתי כי יש לסווג את השיק הנדון כ'שיק טובה', זאת מאחר שהנתבע עצמו הצהיר (סע' 5) והעיד (עמ' 6, ש' 28) כי כנגד אותו שיק קיבל שיקים נגדיים, כשיש בכך להוות ערך בעד השיק.

מיטיב בשטר הוא מי שחתם כמושך מבלי שקיבל בעדו ערך (סע' 27(א) לפקודת השטרות).

"ערך" לפי פקודת השטרות אינו חייב להיות מזומן (סע' 26 לפקודה) אלא יכול גם להיות בדרך של קבלת מסמך סחיר אחר (ע"א 236/60 שוירץ נ' ברקליס בנק. ניתן ביום 27/9/60). לפיכך משניתנו כנגד השיק הנדון שיקים סחירים, לא מדובר בשיק שהוצא מבלי שהתקבל ערך ולפיכך לא מדובר בשיק טובה.

לא ניתן להעלות טענות קיזוז כנגד השטר:

1. מאחר שלא יכולה להיות מחלוקת שמדובר ב'צדדים רחוקים', הרי שעומדות לנתבע טענות שטריות בלבד והוא לא רשאי להעלות טענות חוזיות כדוגמת טענות קיזוז. טענה זו יש אפוא לדחותה.

לא הוכח העדר הרשאה:

1. לטענת הנתבע נתן את השיק לידי "עודד" מחברת י. מרכז תקשורת בע"מ 2005 וכי בשם הנפרע נרשמה חברת "מ. ביט תקשורת 2007 בע"מ" בניגוד להרשאתו.

הנתבע עצמו אישר בעדותו כי לעודד שלו נתן את השיק בתחילה, יש 2 חברות: מרכז תקשורת ומ. ביט תקשורת (עמ' 7, ש' 2). בהקשר לכך לא הובאה ראייה – שעה שהנטל על הנתבע – כי ההרשאה ניתנה ל"עודד" רק עבור חברת מרכז תקשורת ולא בעבור החברה השנייה שבבעלותו ואשר נרשמה כנפרעת בשיק. טענה זו למעשה נטענה בעלמא ולפיכך אין לקבלה. לעניין זה יש להפנות לסע' 20 לפקודת השטרות לפיה חזקה כי מסירה נעשתה ללא תנאי, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.

1. העובדה שהתובעת מחזיקה בשטר אחרי שסורב, לא מאיינת זכאותה העקרונית לפרוע את השיק מהמושך, הגם שהיא כפופה לטענות הגנה, אלא שאלו לא הוכחו.

מכל האמור לא עומדת לנתבע כל טענה נגד פרעון השיק.

התוצאה:

1. אשר על כן אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת סכום השיק נכון ליום פתיחת תיק ההוצל"פ (20,000 ₪) בתוספת ריבית והצמדה רגילים מיום פרעון השיק (27/12/08).

על הסכום האמור תוסיף הנתבעת ותשלם 6,500 ₪ הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

הסכומים ישולמו תוך 30 ימים מהיום.

לא ישולם הסכום תוך 30 ימים כי אז רשאית התובעת לשפעל הליכי הוצל"פ. ישופעלו הליכי הוצל"פ כי אז יבואו ההוצאות והריביות שנפסקו במסגרת פסק דין זה במקום ההוצאות והריביות שנפסקו בתיק ההוצל"פ עד למועד שיפעול ההליכים.

ניתן היום, ב' סיוון תשע"ט, 05 יוני 2019, בהעדר הצדדים.