בפני

כב' השופטת נועה גרוסמן, סגנית נשיא

תובע

דוד אשל
ע"י ב"כ עו"ד רון קלהר
מרחוב הבנקים 3, חיפה
טל': 072-2118678 , פקס: 072-2118679

נגד

נתבעות

1.GRIMALDI LINES L.T.D

2.אלאלוף ושות ספנות בע"מ
שתיהן ע"י ב"כ עוה"ד דן מרויץ ו/או יוחנן כהן ו/או ירון מרויץ ו/או דניאל זיידמן ו/או אבטליון ורון
מרחוב קלר 1.א חיפה 34483
טל' 04-8385175 , פקס: 04-8371525

החלטה

עניינה של הבקשה:

לפני בקשה להעברת התיק לבית המשפט באיטליה וזאת בשל תניית שיפוט ייחודית ופורום לא נאות.

התביעה:

התביעה הוגשה ביום 11.6.15 בגין הסך של 37,280 ₪.

כנטען בכתב התביעה, התובע הגיע ביום 6.8.14 ברכבו לנמל אשדוד על מנת לשוט לאיטליה באמצעות האוניה Grimaldi lines freighter travel (להלן: "האוניה"), זוהי הנתבעת 1.

לגרסתו, האוניה היא בבעלותה של הנתבעת 2.

בזמן העמסת הרכב לאוניה והכוונתו לסיפון האוניה, כיוון עובד הנתבעת/האוניה את הרכב למקום החניה. עקב הנחיות לא נאותות שניתנו על ידו לתובע, כוון הרכב לגובה מעבר נמוך והרכב נפגע בחלקו העליון.

הרכב ניזוק בסכום העומד על 6,853 יורו בתוספת מע"מ גרמני (משום שהרכב נמכר לו ע"י סוכנות בגרמניה).

חוות דעת השמאי צורפה כנספח ד' לכתב התביעה.

הנזק נקבע באיטליה לאחר הגעת התובע לשם, אך קדמה לכך הידברות עם קפטן האוניה בזמן אמת. התכתובת עימו צורפה כנספח ג' לכתב התביעה.

כרטיס האוניה צורף כנספח ב' לכתב התביעה.

לטענת התובע עולה ממנו, כי נתוני הרכב, אורך, גובה ומשקל נמסרו לנתבעת עוד טרם רכישת כרטיס ההפלגה ובהתאם לכך נקבע מחיר השירות ע"י הנתבעת.

התובע טוען, כי לבית משפט השלום בתל אביב נתונה הסמכות העניינית לדון בתביעה לאור מקום פעילותה של הנתבעת.

הבקשה:

הנתבעות / המבקשות כופרות בסמכותו של בית המשפט הישראלי להידרש לתביעה.

שניים הם הטעמים לכך:

ראשית, טענת תניית שיפוט הכתובה לגרסתן בכרטיס האוניה.

שנית, פורום לא נאות.

לגבי תניית השיפוט, טוענות המבקשות כי הכרטיס מהווה שטר מטען ומופיעה בו תניית שיפוט ייחודית לבית המשפט בנאפולי איטליה.

"Any dispute or litigation between passenger and Carrier depending from or in connection with the passage contract, carriage of luggage and accompanied vehicle shall be in the exclusive jurisdiction of the court of Naples (Italy)…

לגבי הפורום, טוענות המבקשות, כי על פי מבחן מירב הזיקות יש להעביר את הדיון לבית המשפט בנאפולי איטליה. ראשית המוביל הימי הינו חברה זרה שמקום מושבה מחוץ לישראל. שנית עדי המוביל הימי הינם אזרחים זרים המצויים מחוץ לישראל.

שלישית בכרטיס תניית שיפוט ייחודית.

מכאן צפיות הצדדים היתה כי ההתדיינות תתנהל בנאפולי.

אין דבר הקושר תביעה זו לישראל, למעט העובדה כי המשיב הינו אזרח ישראלי.

הבקשה נתמכה בתצהירו של מר זאב ליבוביץ מנהל התפעול של הנתבעת 2.

תגובת המשיב:

המשיב בתגובתו שולל את עמדת המבקשות. בנוגע לתניית השיפוט הייחודית הוא גורס כי בכרטיס הנסיעה שלו המהוה לטענת המבקשת שטר מטען, לא מופיעה תניית שיפוט כלל.

יתרה מכך, לשטר המטען לא צורפו כלל תנאי ההובלה והם הופיעו לראשונה לעיניו בבקשה זו.

המשיב קיבל לידיו את כרטיס הנסיעה / שטר המטען כפי שמופיע בכתב התביעה, דהיינו ללא תנאים ספציפיים המכוונים להזמנה שהוא ביצע וללא תנאי הובלה מסוימים.

ההזמנה כוללת אותיות מודפסות באותיות קטנות ובלתי קריאות מפנות לאתר האינטרנט של המבקשות. כלומר לא נמסר לו הסבר לגבי תניית השיפוט ואפילו לא עותק מודפס.

המשיב מוסיף כי דפוס האותיות אינו עומד בקריטריונים העומדים בתקנות הגנות הצרכן (אותיות בחוזה אחיד ובתנאי כלול במידע אחר המיועד לצרכן) התשנ"ה-1995.

זאת ועוד ההפניה לאתר האינטרנט לא מובילה ישירות לתנאיה המשפטיים של ההובלה אלא לאתר האינטרנט הכללי של האוניה.

שטר המטען אינו כולל תניית שיפוט, המשיב לא הסכים לה ולא ידע עליה כלל. ניסוח תניית השיפוט אינו שולל לטעמו במפורש קיום התדיינות משפטית בישראל.

יתרה מכך, תניית השיפוט בשטר המטען מהווה תנייה מקפחת ולפיכך בטלה בהתאם להוראות סעיף 4(9) לחוק החוזים האחידים, תשמ"ג-1982.

אשר למבחן הזיקות, טוען המשיב בתגובתו, כי הנזק ארע בישראל באמצעות עובד של חברה קבלנית ישראלית. המבקשת 2 היא נציגת האוניה בישראל, דבר היוצר זיקה מובהקת לבירור ההליך בבית משפט ישראלי.

לעומת זאת, אין זיקה מיוחדת לשיקולי התדיינות דווקא בבית משפט בנאפולי זולת שיקולי נוחות של המבקשות.

הפנייתו להליך באיטליה נגרע מזכויותיו שכן סכום התביעה הנמוך עשוי למנוע ממנו בירור התביעה במקום שיפוט זר ובארץ זרה.

תשובה לתגובה:

המבקשות טענו, כי אין ממש בעמדת המשיב לפיה לא קיבל לידיו את תנאי ההובלה המצורפים לכרטיס הנסיעה ולטופס ההזמנה, וכי לא קיבל מידע על תנאי ההובלה אלא דרך הפניה לאתר האינטרנט של המוביל הימי.

המבקשות מצרפות את טופס ההזמנה booking form ומצביעות על כך שהטופס מולא ע"י המשיב עצמו בכתב ידו.

כפי שניתן להיווכח בין היתר מהאמור בעמוד 2 לטופס שהוא בן ששה עמודים.

תניית השיפוט נשוא הבקשה מופיעה בעמוד הרביעי מתוך ששת העמודים.

עוד טוענות המבקשות, כי עיון בעמוד הרביעי של טופס ההזמנה מלמד שהתנייה מופיעה באותיות קידוש לבנה ואין כל קושי לקרוא אותה.

משכך, חוזרות המבקשות ועותרות לתחולת תניית השיפוט הייחודית.

אין המדובר בתנייה מקפחת אלא בתנייה נורמטיבית המוצאת ביטוי לגיטימי כאשר מדובר בשטר מטען ימי.

אשר למבחן מירב הזיקות, טוענות המבקשות, כי מירב הזיקות מוליכות לנאפולי איטליה ולא לבית המשפט בישראל.

הכרעה:

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, אני קובעת כדלקמן:

תניית השיפוט המופיעה בשטר המטען / טופס ה- booking form היא תנייה יחודית.

לשונה של התנייה כפי שצוטטה לעיל בהחלטה זו, קובעת, כי : exclusive jurisdiction of the court of Naples (Italy)…

אין ולא יכול להיות ספק מאמירה ברורה זו כי זוהי תניית שיפוט ייחודית.

אין זו תנייה מקבילה המאפשרת שיפוט גם לבית משפט ישראלי.

אשר לטענות המשיב, כי ההתנייה לא נמסרה לו בצורה ברורה ומובהקת, טענה זו נשללת על פניה מנוסח ה- booking form שהוא בן ששה עמודים והתנייה מופיעה בו בבירור.

עמדות המשיב כי כביכול מדובר באותיות זעירות ובהפניה לאתר האינטרנט, אינן עולות בקנה אחד עם טופס זה החתום על ידו אשר צורף לבקשה וממנו עולה בפירוש, כי ניתנה למשיב האפשרות לבחון את תנאי התובלה ולרבות הידיעה מראש על תניית השיפוט הייחודית.

מטעם זה לבדו, יש מקום לקבל את הבקשה.

עיקרון כיבוד הערכאות עליו אנו אמונים, מחייב מתן נפקות לתנאי זה.

הדין אומנם קובע, כי על המבקש לשלול מרעהו את הזכות להתדיין בפורום אחר חייב לעשות כן בלשון ברורה. דומה כי הלשון בענייננו ברורה מאין כמותה. תניית השיפוט היא ייחודית במובהק ומשכך שומה עלינו לכבדה כדי לתת נפקות הן למשמעותה החוזית והן מבחינת כללי המשפט הבינ"ל והכבוד ההדדי בין הערכאות.

ראו ע"א 4601/02 ראדא תעשיות אלקטרוניות נ' בודסטראי ואח', ניתן ביום 22.1.04 בהרכב השופטים ברק, פרוקצ'יה וגרוניס (פורסם בנבו).

טענות המשיב באשר לאי קבלת הסבר נאות ואותיות קטנות אינן מתיישבות עם נוסח ההזמנה שצורף כנספח לבקשה, כאשר ניתנה למשיב אפשרות להתייחס לאמור שם והוא בחר בתשובתו לתגובה שלא לעשות כן.

לתחולת חוק החוזים האחידים על מסמך בינ"ל, אומר, כי המשיב בחר להתקשר עם המבקשות ו/או מי מהן תוך שהוא מודע לכך שמדובר בחברות בינ"ל ומשכך שלל מעצמו מראש את האפשרות להידרש להוראות חוק זה.

אוסיף ואומר, כי המשיב היה מודע לכך שהוא משיט מטען באמצעות אוניה זרה, כאשר המטען עצמו נרכש גם לפי דבריו בארץ זרה (גרמניה) ולכן היה עליו לבחון ביתר קפידה את הוראות טופס ההזמנה כאשר נמסר לידיו ולא בדיעבד.

עניין זה מביאני לטענה השניה בה יש להכריע והיא סוגית הפורום הנאות.

במישור זה יש חשיבות לצפיות של הצדדים.

המשיב גורס, כי הצפיות שלו היתה לקיום משפט בארץ הואיל ונקודת המוצא של ההובלה היתה בנמל אשדוד, הוא אזרח ישראלי, לאוניה יש סוכנות בישראל הלא היא המבקשת 2 ועובדי הקבלן שביצעו את ההכוונה וגרמו לנזק הם עובדים של חברה ישראלית.

מנגד, מצביעות המבקשות על צפיות שונה.

האוניה בה הובל המטען היא אוניה זרה, ההובלה נעשתה מארץ זרה, הקפטן והעובדים הם עובדים זרים ועל כן כל ההליך ראוי שיתברר באיטליה כפי שכבר נקבע בשטר המטען.

גם במישור זה נראית לי עמדת המבקשות מעמדת המשיב. אכן, מירב הזיקות מצביעות על הפורום הזר ולא על הפורום הישראלי כפורום הנאות לשמיעת הסכסוך הנוכחי.

טענות המשיב כי קיום ההליך בישראל חיוני לעשיית צדק אינו עולה בקנה אחד עם המציאות לפיה המשיב עצמו התקשר עם גורמים בינ"ל לצורך ביצוע ההובלה.

בהקשר זה, ראו דברי כבוד השופט ריבלין בתיק רע"א 778/03 אינטר-לאב בע"מ ואח' נ' Israel Bio (ניתן ביום 6.7.03 - פורסם בנבו).

שם אמר בית המשפט כי בכפר הגלובאלי של היום, יקשה לראות בקיום ההתדיינות בארץ זרה משום אי נוחות.

אשר על כן אני מוצאת, כי יש לסלק את התביעה על הסף מחמת פורום לא נאות ותניית שיפוט ייחודית.

סיכום:

מן המקובץ לעיל מתקבלת הבקשה.

רשמתי לפני את התחייבותן של המבקשות כפי שמצאה ביטוי בבקשה להימנע מהעלאת טענת התיישנות אם התביעה תוגש בנאפולי תוך שלושה חודשים מיום קבלת החלטה זו במשרד ב"כ המשיב.

אשר על כן, התביעה מסולקת בזאת על הסף.

כל צד ישא בהוצאותיו.

נועה גרוסמן, שופטת

סגנית נשיא