לפניי שתי בקשות סותרות מטעם שני הצדדים:

1. בקשה מטעם התובע למתן פס"ד בהיעדר הגנה כנגד שתי הנתבעות (להלן: "בקשה למתן פס"ד").
2. בקשה מטעם הנתבעת 1 למתן ארכה להגשת כתב הגנה (להלן: "בקשת הנתבעת למתן ארכה").

ביום 11/6/15 הוגשה תביעה נזיקית מטעם התובע כנגד הנתבעות, על סך של 70,000 ₪.

ביום 24/6/15 הוגשה בקשה להארכת כתב הגנה מטעם הנתבעת 1 שאינה נתמכת בתצהיר.

ביום 25/6/15 הוגשה עמדת התובע לבקשת הנתבעת 1.

ביום 2/7/15 הוגשה תשובת הנתבעת 1 לבקשת הארכה, שאינה נתמכת בתצהיר, שבה נטען כי נדרש לנתבעת זמן של חודשיים לשם מתן הגנה מכיוון שיש צד נוסף בעניין שהנתבעת 1 מעוניינת לצרפו כצד ג'.

ביום 2/7/15 ניתנה החלטה על ידי כי התובע יודיע בתוך 5 ימים מדוג לא הגיש את כתב התביעה בסדר דין מהיר, לפי כותרת כתב התביעה, סכומה וכותרתה. בהחלטה זו פטרתי את הנתבעות באותו שלב מהחובה להגיש כתב הגנה, על יסוד כתב התביעה בצורתו הנוכחית.

ביום 7/7/15 הוגשה הודעה מטעם התובע המבקש את תיקון כתב התביעה.

ביום 8/7/15 ניתנה החלטה על ידי כי ביהמ"ש מורה על תיקון כתב התביעה כך שיהפוך לתביעה בסדר דין מהיר. ניתנה הוראה לתובע להגיש לתיק ביהמ"ש בתוך 10 ימים כתב תביעה מתוקן בנוסח המתאים ועם כל הצרופות המתאימות, וכן למסור עותק מלא של מסמכי כתב התביעה המתוקן והזמנה לדין מתאימה לכל הנתבעות.

ביום 12/7/15 הוגש לתיק כתב תביעה מתוקן מטעם התובע בסדר דין מהיר.

ביום 19/7/15 הגיש התובע הודעת עדכון לביהמ"ש כי התובע ביצע את המסירה הדרושה לנתבעות והן חתמו על כתב התביעה.

ביום 20/9/15 הוגשה בקשה מטעם התובע, בה מבקש התובע ארכה בטרם מחיקת התביעה מחוסר מעש עקב העובדה שמדובר בתביעה בסדר דין מהיר וימי הפגרות לא יבואו במניין הימים.

ביום 27/9/15 ניתנה החלטה כי המועד מוארך בטרם מחיקת התביעה מחוסר מעש ב-60 ימים.

ביום 15/11/15 הוגשה בקשה למתן פס"ד שבנדון מטעם התובע, הנתמכת באסמכתאות, בה נטען כתב התביעה הומצא לנתבעות ביום 12/7/15, על פי התצהיר נראה כי הנתבעת 2 חתמה על ההמצאה גם בשם הנתבעת 1. מההמצאה חלפו 4 חודשים (כולל תקופת הפגרות) להגשת כתב הגנה. התובע מבקש מביהמ"ש ליתן פס"ד כנגד הנתבעות.

ביום 16/11/15 ניתנה החלטה על ידי, לפיה לגבי הנתבעת 1- יש להגיש תדפיס עדכני של רשם החברות לגבי החברה הנתבעת, כולל פרטי בעלים ומנהלים. כמו כן, יש להראות כי ההמצאה בוצעה לכתובת הנתבעת 1 כפי שרשומה במרשם החברות.

באותה החלטה נקבע לגבי הנתבעת 2, כי יש להגיש תצהיר שליח מוסר חדש, ובו פירוט נרחב של כל נסיבות מסירת מסמכי כתב התביעה ושל כל הפעולות אותן ביצע השליח כדי לוודא שהנתבע אכן התגורר במקום מסירת המסמכים במועד המסירה. יש להשיב בתצהיר גם על השאלה, האם השליח ביצע פעולות תיעוד כלשהן (צילום/הקלטה/רישום) של הקיים במקום ו/או של אופן/מעמד מסירת  המסמכים.

בנוסף נקבע בהחלטה הנ"ל, כי יש להגיש נוסח פס"ד מתאים ומקובל, למקרה שיינתן פס"ד.

ביום 24/11/15 הוגשה הודעה מטעם התובע, הנתמכת באסמכתאות, ובה נטען:

• מצורף תדפיס רשם החברות ובו הנתבעת 2 מופיעה כבעלת המניות היחידה ומנהלת נתבעת1.
• מצורף תצהיר השליח בו הוא מאשר כי הגיע למשרדי נתבעת 1 בה עובדת הנתבעת 2 אשר קיבלה את מסמכי כתב התביעה.
• מצורף אישור פקס, התובע העביר בפקס לידי החברה את בקשות 2 ו4 לתיק זה ועובדת בשם אדריאן אישרה את קבל הפקס.
• ברור לתובע כי הנתבעות יודעות על התביעה וההליכים המתנהלים כנגדה, מצורפת פסיקתה לחתימה ולאור האמור התובע מבקש מבית המשפט לתת פס"ד בהיעדר הגנת הנתבעות.

ביום 25/11/15 ניתנה החלטה על ידי "מאשר חוקיות המסירה. לבקשה זו צורף מכתב מטעם הנתבעת 1 המבקשת ארעה להגשת כתב הגנה, ב"כ התובע יבהיר האם לאחר מכתב זה התקיימו מגעים נוספים בין הצדדים?"

ביום 29/11/15 הוגשה הודעה מטעם התובע, שאינה נתמכת בתצהיר, בה נטען כי הנתבעת התקשרה לתובע, אולם הנתבעת התנערה מהתביעה, בשיחה הובהר לתובעת כי התביעה תימשך. לאחר מסירת כתב התביעה המעודכן לא התקיים כל שיח עם הנתבעת כך שלא התקיים כל מו"מ בין הצדדים.

ביום 3/12/15 הוגשה בקשת הנתבעת 1 למתן ארכה, אשר אינה נתמכת בתצהיר, בה נטען כי בתיק זה ניסו הנתבעות לאתר מהיכן כתובת המייל של התובע הגיע לנתבעת, הנתבעות טוענות כי בירור עובדה זו היא מכרעת לכתב ההגנה ומכך נבע העיכוב בהגשת כתב ההגנה. הנתבעות מבקשות מבית המשפט ארכה של 30 ימים נוספים, עוד מבקשות הנתבעות כי ביהמ"ש לא יפסוק בתיק זה בלעדיי כתב הגנתן.

הכרעה

לפי תקנה97(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 להלן :התקנות ,כאשר נתבע לא הגיש כתב הגנה תוך המועד שנקבע לכך, ייתן בית המשפט או הרשם פסק דין שלא בפניו, על יסוד כתב התביעה בלבד. בית משפט זה עמד לא אחת על חשיבותם של הכללים הפרוצדוראליים, לרבות כללים בדבר מועדי הגשת כתבי בי-דין, החיוניים לקיומו של הליך תקין, לבירור האמת ולעשיית צדק, ואשר מבטיחים הגנה על זכויות הצדדים ועל הציבור הרחב . עניין משרד הבינוי והשיכון, בפסקה 9 לחוות דעתו של השופט י' דנציגר, והאסמכתאות שם]; רע"א 1643/00 פנינת טל השקעות ובנייה בע"מ נ' פקיד שומה – ירושלים, פ"ד נה(4) 198, 201 (22.5.2001)].

עם זאת, ניהול ההליך השיפוטי תוך מתן אפשרות לשני הצדדים לשטוח את טענותיהם בפני בית המשפט לגופם של דברים, הוא לעולם המהלך המועדף ואילו סיום ההליך בלא לקיים דיון לעיצומו של עניין, למשל על דרך של מתן פסק דין בהעדר הגנה, הוא מהלך דיוני יוצא דופן המביא עמו הכרעה שיפוטית לגופה של תביעה במעמד צד אחד, ובלא שנשמע הצד האחר ,[ רע"א 1473/00 ס.ט.ס.אלקטרוניקה בינלאומית בע"מ נ' BLOMBERG- WERKE GMBH, פיסקה 3(ד)].

בנסיבות העניין שלפנינו ראוי לאזן בין זכויות הצדדים (זכות התובעת לקיום הליכים כסדרם ובמועד וזכות הנתבעות לקבל את יומן בבית המשפט) בכך, שמצד אחד, לא אעתר לבקשת התובעת וכן אעתר לבקשת הנתבעות, אך, מצד שני, מחדלן של הנתבעות להתגונן במועד ואף להגיש בקשה מסודרת לארכת התגוננות (בקשת האחרונה לא נתמכה בתצהיר ולא כוללת כל נימוק משכנע, כאשר ניתן להם כבר בעבר פרק זמן משמעותי להתגונן), מחייב חיובן של הנתבעות בהוצאות הולמות, ואני מחייבן בהוצאות בסך 3,500 ₪, ללא קשר לתוצאות הליך אחר כלשהו. מובהר כי איני מתנה את החלטתי בתשלום ההוצאות בפועל, אך במידה שהנתבעות לא ישלמו הוצאות אלו תוכל התובעת לפעול לגבייתן כחוב כספי לכל דבר.

לסיכום:

בקשת התובעת למתן פס"ד בהיעדר הגנה – נדחית.

ניתן לנתבעות פרק זמן אחרון להגיש כתב הגנה כדין (!) עד יום 3.1.16.

היה והנתבעות לא יגישו כתב הגנה עד יום 3.1.16, יינתן נגדן פס"ד בהיעדר הגנה, בכפוף לבקשת התובעת.

אני קובע תזכורת פנימית לפניי לצרכי מעקב ליום 30.1.16.

המזכירות תשלח החלטתי זו לצדדים (גם לשתי הנתבעות).

ניתנה היום, כ"ה כסלו תשע"ו, 07 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.