הודעה לצד שלישי היא בבחינת הליך של אם ... אז.

דהיינו אם יימצא כי הנתבע/ים חבים כלפי התובעת, שאז יש מקום להורות לצד השלישי לשפותו בכוח טענות אלו ואחרות.

לחילופין, נוכח הוראות תקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984, יכול והמקור להגשתה של הודעה לצד שלישי תנבע מהצורך לכרוך את סוגיה מסוימת באחרת.

עם זאת, אין ההודעה לצד שלישי עומדת בפני עצמה, והיא כרוכה בטבורה לכתב התביעה.

עיון בכתב התביעה מלמד כי טענת התובעת הינה לנזק שמקורו בגניבת כספים מחשבון/ות של המנוחה בבנק לאומי. הא ותו-לא.

אני ערה לתגובת התובעת מהיום, ואולם עצם קבלת מידע זה או אחר משולחת ההודעה, אין בה כדי להרחיב את היריעה, ואין בה כדי מתן היתר לבית המשפט להכריע בסוגיות אשר לא נכללו במסגרת כתב התביעה.

ויודגש, בנק דיסקונט נזכר בכתב התביעה, וחשוב מכך, אין התייחסות להתנהלות שולחת ההודעה בכל הנוגע לחשבונות בנק שאינם החשבונות הנקובים בסעיפים 7 ו - 16 לכתב התביעה.

לעניין זה איני מתעלמת מהעובדה כי הטענות אשר הופנו כלפי שולחת ההודעה, שהינן כלליות מאוד, ומתייחסות לפיקוח אחר הנתבעת 1, ומילוי חובותיה ביחס לחסויים, יהא החשבון אשר יהא.

עם זאת, הנזק הנטען בכתב התביעה מתייחס לחשבונות הבנק, כפי הגדרתם באותו כתב טענות - דהיינו חשבון הבנק בבנק לאומי בלבד.

לפיכך, מקום בו יימצא, ככל שימצא כי נגנבו מחשבון/ות הבנק בבנק לאומי סכומים אלו ואחרים, יוערך נזקה של התובעת על בסיס אלו.

משכך, אין לי אלא להסיק כי יש ממש בבקשת הצד השלישי.

אך מחמת הרצון לייעול ההליך, וקודם מתן החלטה נוספת, יבהירו הצדדים עמדתם לעניין ניהול ההליך וזאת לא יאוחר מיום 15.12.15. לאחר אותו מועד יועבר למתן החלטה.

המזכירות תודיע ותתבקש לקבוע לת.פ. ליום 16.12.15

ניתנה היום, כ"ו כסלו תשע"ו, 08 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.