42906-03-16

1. התובעת – הראל חברה לביטוח בע"מ – ביטחה במועדים הרלוונטיים לתביעה רכב מ"ר 17-451-25, שהמבוטח הוא רוזין עוזיאל.

2. הנתבע 1 גבאי מתן – היה במועדים הרלוונטיים, לתביעה, הנהג ברכב מ"ר 55-182-70.

נתבעת 2 הייתה המבטחת של רכב זה.

3. בכתב התביעה נטען כי ביום 22.11.14 בשעה 05:20 פנה רכב התובעת ימינה משדרות ירושלים לרחוב חזון איש ברמת גן לפתע הגיח רכב הנתבע מהנתיב הנגדי, נסע בניגוד לכיוון התנועה ופגע ברכב התובעת חזיתית וכתוצאה מכך נגרם נזק לרכב התובעת.

4. בכתב ההגנה של נתבע 1 נטען כי אין הנתבע 1 מכחיש את עצם קרות האירוע, אלא שנתבעת 2 מסרבת לשלם את הנזק . נתבע 1 הורשע בפלילים בגין תאונה זו, כי הוא זה שנהג ברכב בעת התאונה. עוד טוען נתבע 1 כי הנזקים מוגזמים.

5. נתבעת 2 בכתב הגנתה, טענה כי תיחקור עדים רלוונטיים וניתוח ראיות חפציות העלתה תמיהות באשר למקרה הביטוח הנטען, לאופן התרחשותו וזהות המעורבים בו. נתגלו סתירות באשר לזהות הנהג ברכב בעת התאונה. לנתבעת נמסר מידע כוזב.

בתיק 64386-01-15

6. בתיק זה, התובע, מר עוזי רוזיו, במועדים הרלוונטיים לתביעה היה הנהג ברכב מ"ר

17-451-25 נהג במונית מסוג פולקסווגן.

7. הנתבע 1, מר מתן אפרים גבאי, היה במועדים הרלוונטיים לתביעה, נהג ברכב מ"ר 55-182-70. נתבעת 2 ביטחה רכב זה. (איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ).

8. על פי הנטען בכתב תביעה זה, ביום 22.11.14 בשעה 04:30 נהג התובע ברכבו ברחוב חזון איש בבני ברק. בהגיעו ליד בית מספר 82 הגיח מולו רכב הנתבע במהירות רבה וסטה מנתיב נסיעתו הנגדי ופגע בעוצמה ברכב התובע.

9. בכתב ההגנה מטעם נתבעת 2 נטען כי הפרטים שנמסרו לה ע"י המבוטח אינם נכונים.

24984-06-15

10. התובע, מר מנשה גבאי, היה במועדים הרלוונטיים לתביעה הבעלים של רכב ביואיק לה קרוס מ"ר 55-182-70.

11. הנתבעת במועדים הרלוונטיים לתביעה ביטחה רכב זה.

12. על פי הנטען בכתב התביעה ביום 22.11.14 נהג בנו של התובע מתן גבאי, ברכב זה. הוא היה מעורב בתאונת דרכים ברחוב חזון איש בבני ברק ופגע במונית מ"ר 17-451-25. כתוצאה מהתאונה הרכב ניזוק ונגרם לו אובדן מוחלט. התובע פנה לנתבעת שתפצה אותו, אך זו סירבה בטענה, כי ברכב בעת התאונה, נהג נהג אחר ולא בנו של התובע.

13. הנתבעת, בכתב הגנתה, טענה כי התגלו סתירות מהותיות בין גרסת התובע לבין הראיות שנאספו על ידה, באשר לזהות הנהג ברכב.

14. הצדדים הסכימו כי ישולם לתובע ע"י הנתבעים סכום התביעה בחלקים שווים מבלי להודות באחריות או בחבות. נוכח הסדר זה יוצא התובע מהתביעה בכובעו כבעל דין וההליך ימשיך וינוהל בין הנתבעים במחלוקת בסוגיית החבות בלבד. בהתאם להכרעה כאמור בסוגיית החבות תוכרע סופית גם סוגיית זהות הנושא בתשלום לתובע.

15. נשמעו העדויות של המעורבים באירוע והצדדים סיכמו בכתב.

16. בסיכומי מר מנשה גבאי התובע בתיק 24984-06-15 הוא הסתמך על עדות שבעמ' 52 לפרוטוקול שורה 13 והלאה ועמ' 60 שורות 7 עד 24 בה מכנה מר רוזיו, נהג הפולקסווגן את בנו של התובע "רוצח". מכאן מסיק ב"כ התובע כי גם מר רוזיו סבר כי בנו של התובע הוא שנהג ברכב. גם בנו של התובע מאשר כי מר רוזיו כינה אותו רוצח וכי אסור לו לנהוג בכביש.

17. עוד טוען ב"כ התובע כי אין ראיות שנערכה תחרות ולא נמצא בזירה רכב נוסף.

18. באשר לטענה כי בנו של התובע מסר מידע כוזב לחברת הביטוח, הרי בנו של התובע הורשע בדין פלילי בגין תאונה זו. מכאן ניתן להסיק כי הוא זה שנהג ברכב.

19. לנוכח האמור עותר התובע בת"א 24984-06-15 לחייב את הנתבעת, חברת הביטוח, לשלם לו את מלוא נזקו, דהיינו סך של 142,734 ₪ בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

20. ב"כ הנתבעת בתא"מ 24984-06-15 (איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ) בסיכומיו טוען כי רכב התובע הגיח ממול רכב הנתבעת, כשהוא נוסע בנתיב הנגדי. במקביל לרכב התובע נסע ג'יפ שחור מסוג יונדאי, הנהוג ע"י סיימון רוקח.

21. ההודעה לחברת הביטוח הייתה לקונית ולא ציינה עדים, תיק משטרה ונפגעים. עוד טוען ב"כ הנתבעת כי גם נגד מתן גבאי וגם נגד סיימון רוקח נפתחה חקירה על שיבוש חקירה והכשלת שוטר. במשטרה העידו גם נהג המונית מר רוזיו וגם נוסע שישב לידו, מר משה רובינשטיין. 2 עדים אלה הם עדים ניטרליים שהעידו בזמן אמת, סמוך לאירוע. רוזיו העיד במשטרה כי לאחר התאונה הנהג ברח מהרכב וזה שישב לידו לקח על עצמו את האחריות. מר רוזיו אף תיאר את הנהג הבורח כבחור בסביבות גיל 20 עם מעיל עור שחור, בחור גבוה 1.80 מ' - 1.90 מ', מבנה גוף רזה, גוון עור בהיר, מכנס שחור ונעליים שחורות. מר רוזיו העיד כי אביו של מתן אמר לנהג שיגיד כי הוא החליק וכי הוא נהג ברכב.

22. מר רוזיו העיד כי הכביש היה יבש והראות טובה. הרכב הפוגע לא סטה אלא נסע בנתיב של רוזיו. נראה למר רוזיו כי היה ג'יפ שחור שנסע במקביל לרכב התובע ו-2 כלי הרכב עשו תחרות ביניהם.

23. סיימון רוקח לא הוזמן ע"י התובע למתן עדות, למרות שהעיד במשטרה. בעדותו במשטרה העיד כי:

"נסעתי במהירות של 50 קמ"ש לערך אני מבחין כ-300 מטר לפני בצומת עם רחוב ירושלים ברכב פרטי לבן מסוג ביואיק שנוסע בניגוד לכיוון התנועה, ועובר אותי במהירות יותר גבוהה ממני ואז חולפות 2 שניות והייתה תאונה.

יצאתי מהרכב שלי והבחנתי במתן ובויטלי. לא ראיתי מי יצא מדלת הנהג. והיה עוד מישהו בשם נתיב אביב. אני לא יודע לומר מי נהג".

בהמשך חקירתו במשטרה מעיד מר סיימון רוקח כי רכב התובע נסע במהירות מעל המותר. כשנאמר לו בעת החקירה כי הנהג לא היה מתן הוא השיב: "יכול להיות אבל אני לא ראיתי מי נהג". מר סיימון רוקח העיד כי נהג הביואיק לא עלה על אי תנועה.

24. מר רוזיו שהעיד כי היה מעורפל בעת מסירת העדות בבית החולים לא אמר אמת, שכן הוא לא קיבל מורפיום כפי שהעיד אלא אופטלגין. מצבו בבית החולים היה טוב כפי שנרשם במסמך הרפואי שצורף.

25. טענת הערפול לא נטענה בעדותו של מר רוזיו במשטרה ולא בתצהיר עדותו הראשית. עם זאת הוא אישר כי הוא עומד מאחורי 2 העדויות שמסר במשטרה.

26. מר סיימון רוקח העיד כי מיד לאחר שהבחין בתאונה הוא הבחין במתן, בויטלי ובנתי ארביב. מתן גבאי לעומת זאת העיד בכל העדויות כי רק ויטלי היה ברכב.

27. טענת התובע כי רוקח הגיע רק אחרי התאונה נוגדת את עדות של רוקח עצמו במשטרה וגם בניגוד לעדותו של רוזיו כי במקום היה ג'יפ שחור.

28. עדות התובע, כאמור, כי סיימון רוקח לא נכח בזירה והגיע רק לאחר הגעת התובע, נוגדת גם את עדותו של מתן עצמו ושל ויטלי, כי סיימון רוקח נכח במקום בזמן התאונה.

29. למתן לא היה הסבר מדוע נתי ארביב הגיע למקום התאונה, למרות שלא הוא ולא ויטלי התקשרו אליו והודיעו לו על התאונה.

30. סיימון רוקח בעדותו בבית המשפט ציין כי אינו זוכר אם היה נוכח בעת התאונה, בניגוד לעדותו במשטרה. בסופו של דבר העיד כי מנשה גבאי טועה בטענתו כי סיימון רוקח הגיע לזירה אחריו. טענתו כי השוטר המציא את הכתוב בהודעתו במשטרה, מוטב שלא הייתה נטענת כי גם השוטר לא הובא לעדות. סיימון רוקח אישר כי ראה את נתי ארביב בזירה ולא הבחין במנשה גבאי.

31. גם לפי עדות הנוסע במונית היו ברכב הביואיק יותר משני נוסעים.

32. לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי אותם ועיינתי בסיכומי הצדדים הגעתי למסקנות הבאות:

א. קיימות סתירות מהותיות בין עדות מנשה גבאי לבין עדותו של רוקח באשר לנוכחותו של רוקח במקום התאונה בעת אירוע התאונה. עדותו של מר מנשה גבאי כי הגיע לפני רוקח לזירה, כאמור נסתרה ע"י העדים האחרים.

ב. מתן גבאי הסתיר את נוכחות נתי ארביב בזירה בעת התאונה, דבר שנסתר בעדותו של רוקח עצמו.

ג. הסתרת נוכחותו של נתי ארביב יש בה ניסיון למסור מידע כוזב לחברת הביטוח.

ד. מתן העיד כי נסע במהירות של 30 קמ"ש בעוד רוזיו העיד כי נסע במהירות גבוהה וגם רוקח העיד כי נסע מעל המהירות המותרת.

ה. בעדותו העיד מתן כי הכביש היה רטוב בעוד שרוקח העיד במשטרה כי לא היו שלוליות והשוטר, שהגיע למקום ציין בדו"ח שלו כי הכביש היה יבש ולא היה גשם.

ו. לא הוגש תצהיר עדות ראשית מטעם נתי ארביב והוא לא זומן לחקירה כדי לשפוך אור על נוכחותו בזירה.

ז. הטענה כי רוזיו כינה את מתן רוצח, הייתה בדיעבד בגלל שהסיק כי מתן היה הנהג.

33. טענת מרמה היא טענה שדורשת הוכחה ברמה גבוהה. במקרה שבפנינו הסתרת עובדות מהותיות מחברת הביטוח, עדויות סותרות של עדי התובע יש בהם כדי להסתיר את האמת מחברת הביטוח, באשר למי שנהג ברכב. המסקנה העולה מהאמור כי התובע ובנו מסרו פרטים כוזבים לחברת הביטוח במטרה לקבל את דמי הביטוח.

34. אי הבאת נתי ארביב לעדות, שבה יכול היה להסביר מה עשה במקום האירוע ומי נהג ברכב התובע, פועלת לרעת התובע, שכן אי הבאתו לעדות תומכת בגרסה כי אם היה מובא לעדות לא היה תומך בגרסת התובע.

35. די בכל האמור כדי לדחות את תביעת התובע בתא"מ 24984-06-15.

36. לנוכח האמור, אני מחייב את התובע בתיק לשאת גם בחלקו השני של הסכום שנתבע ע"י מר רוזיו. כמו כן, אני מחייב את התובע לשלם לנתבעת את הוצאות העדים וכן שכ"ט עו"ד בסך 7,500 ₪.

זכות ערעור תוך 45 יום.

ניתן היום, כ"ז סיוון תשע"ט, 30 יוני 2019, בהעדר הצדדים.