27 מרץ 2016

לפני:

כב' הרשם אלעד שביון

החלטה

בפני בקשה מטעם התובע למתן צו לגילוי ולעיון במסמכים.

טענות הצדדים:

תמצית טענות התובע:

1. התובע עתר למתן צו לגילוי ולעיון במסמכים הבאים: גילוי הדוחות הכספיים המבוקרים של הנתבעת 1 (להלן – הנתבעת) לשנים 2012-2014 וכן העתק מלוא החשבוניות שיצאו לחברת אודיס החזקות בע"מ, אודיס אביזרי השקייה (2002) בע"מ, אודיס מפעלי סינון (חברות בבעלות הנתבע 2), קומפיונט ו-EDP (חברות בבעלות הנתבע 3) והעתק מלוא הקבלות שהתקבלו מהן.

2. לטענת התובע הדוחות הכספיים נחוצים ממספר טעמים:

א. הבונוס לו זכאי התובע בהתאם להסכם ההעסקה שלו (להלן – הסכם ההעסקה) נגזר "מהרווח לפני הוצאות מימון, מיסים, פחת והפחתות של החברה (EBITDA) ובניטרול תשלומים לבעלי השליטה בחברה ו/או לחברות קשורות לחברה ו/או לחברות קשורות למי מבעלי השליטה של החברה". בהתחשב במחלוקת שבין הצדדים בדבר זכאותו של התובע לבונוס לשנים 2013 ו-2014 ובהתחשב בנתונים הרלוונטיים לצורך חישוב הבונוס אשר מפורטים בדוחות השנתיים המבוקרים, הרי שמדובר במסמכים רלוונטיים ויש בהם כדי לסייע לביה"ד להכריע בשאלת סכום הזכאות.

ב. התנגדות הנתבעים לחשיפת הדוחות בטענה שיש בהם משום פגיעה בוטה בזכות הנתבעת לסודיות והכוללים מידע רגיש, נטענה בכלליות ובסתמיות. מעבר לעובדה שהתובע בתפקידו היה חשוף לדוחות הכספיים ומשכך המידע בדוחות לשנים 2012 ו-2013 ממילא כבר הובא לידיעתו בעבר, התובע הבהיר מראש, כי הוא נכון להתחייב לשמירה על סודיות המידע ושלא לעשות בו שימוש כלשהו זולת לצורך ההליכים בתיק זה.

ג. מעבר לכך, קיימת מחלוקת לגבי נסיבות פיטוריו של התובע: האם הפיטורים נבעו מחוסר שביעות רצון מהתוצאות הכספיות של הנתבעת, כטענת הנתבעים או משיקולים זרים כטענת התובע (התראות ביחס להתנהלות הנתבעים 2 ו-3 שגררה פגיעה בעובדים ובספקים). בנסיבות אלו ועל מנת לבחון את הנימוק לפיטורים יש צורך בגילוי הדוחות המבוקרים.

3. לעניין גילוי מלוא החשבוניות והקבלות ציין התובע כדלקמן:

א. לטענת התובע, בהוראת הנתבעים 2 ו-3 הועברו מהנתבעת לחברות שבבעלותם סכומי עתק תוך שמנגד לא הועברו הפרשות פנסיוניות לעובדי הנתבעת, נותקו דלקנים של העובדים ועוכבו תשלומים לספקים.

ב. המידע המבוקש רלוונטי לפלוגתאות שבין הצדדים ולא בכדי צורף למכתב ב"כ הנתבעים אישור מטעם רו"ח גפני המסכם את סכומי ההעברות הכספיות לחברות הקשורות לנתבע 2. יחד עם זאת לא הועבר כל פירוט דומה לחברות בבעלות הנתבע 3. העברת תשלומים לחברות הקשורות ו/או בבעלות בעלי השליטה היא "שיטה" ידועה להברחת נכסים של תאגיד ולא בכדי בסעיף חישוב הבונוס הודגש, כי סכומים שיועברו לחברות הקשורות לבעלי השליטה לא יילקחו בחשבון לצורך חישוב רווחי הנתבעת. אין להסתפק במכתבו של רו"ח גפני שכן מדובר במידע חלקי, המסמך נערך בדיעבד ויש חשש שלנתבעת יש עניין ממשי בהסתרת הנתונים והמסמכים המבוקשים. יש חשיבות הן לעצם ביצוע ההעברות והן למועדן וזאת בהתחשב בקושי התזרימי שהיה לנתבעת. גילוי המסמכים כאמור אף רלוונטי לתביעה האישית של התובע כנגד הנתבעים 2 ו-3.

ג. לגרסת התובע קיימת חשיבות בהצגת החשבוניות והקבלות ובחינת הרישום בהן ולא די בקבלת נתונים סופיים בדבר סכום ההעברות. כך לדוגמא, לטענת הנתבעים, החברות בבעלות הנתבע 3 סיפקו שירותי מיחשוב וציוד מיחשוב לנתבעת בעוד שבמועד רכישתה, הנתבעת הייתה חברה פעילה שהיה ברשותה ציוד מיחשוב מלא.

ד. התובע הדגיש, כי דרישתו לא אמורה להטיל נטל ומאמץ בלתי סבירים על הנתבעים, שכן הוא לא ביקש חשבוניות וקבלות של כלל הלקוחות והספקים, אלא מסמכים הנוגעים לחברות מסוימות (כולן בבעלות הנתבעים) שנעשו בפרק זמן קצוב וקצר יחסית שלא רחוק מהבחינה הכרונולוגית.

טענות הנתבעים:

4. לטענת הנתבעים נותרה במחלוקת בקשת התובע לקבל את הדוחות הכספיים המבוקרים של הנתבעת זאת לאחר שהושגה הסכמה לגבי יתר המסמכים המבוקשים. לגרסת הנתבעים מדובר בדוחות חסויים אשר גילויים יהווה פגיעה בוטה בזכות הנתבעת לסודיות. דוחות אלו טומנים בחובם מידע רגיש באשר להתנהלותה של הנתבעת ואין לתובע זכות לקבלם.

5. חשיפת המסמכים במסגרת ההליך המשפטי לעיני כולי עלמא תפגע קשות בסודותיה המסחריים של הנתבעת ובאסטרטגיות העסקיות שלה ותסב לה נזקים כבדים. בנוסף, אין לקבל את טענת התובע לפיה הוא שימש כמנכ"ל הנתבעת ולכן היה חשוף לדוחות בעבר. התובע לא נחשף כלל לדוחות בגין שנת 2014 (משום שסיים העסקתו טרם סיום השנה) וגם אם היה נחשף, אין כל הצדקה לחשיפת הדוחות הללו שעה שהתובע כבר למעלה משנה אינו עובד בנתבעת.

6. במקום גילויים של הדוחות הכספיים צורף למכתבי הנתבעים מיום 3.1.16 אישור רו"ח המאשר את הנתונים הרלוונטיים לסכסוך שבין הצדדים (נספח 1 לתגובה). לפיכך יש לראות במכתב רו"ח כפתרון מאוזן וראוי המשלב בין זכות התובע לעיון במסמכים לבין זכותם של הנתבעים לשמירה על סודיות מסחרית.

תשובת התובע:

7. התובע הדגיש, כי הבקשה אינה מתייחסת רק לדוחות הכספיים כגרסת הנתבעים, התובע עומד על גילוי מלא של החשבוניות והקבלות כאמור בבקשתו ואינו מסתפק במכתבו של רו"ח גפני.

8. לעניין החשבוניות והקבלות, הרי שאין אפשרות ללמוד מאישור רואה החשבון על מועדי התשלומים, אופן הצגתם, בגין מה בוצעו וכו', נתונים שהם רלוונטיים למחלוקות שבין הצדדים. למותר לציין, כי לא ברור איזה תוקף יש למכתב רו"ח גפני שאף אינו עולה כדי תצהיר מאומת כדין. מעצם צירופו של מכתב רו"ח גפני ביחס לנתונים אלו, הרי שיש בכך הודאה ביחס לרלוונטיות של הנתונים לסכסוך וממילא לא ברור מדוע המסמכים שמגבים נתונים אלה (החשבוניות והקבלות) עולים כדי מסמכים סודיים וכיצד גילויים יפגע בנתבעים.

9. לעניין הדוחות הכספיים ציין התובע, כי רק הם יאפשרו לבית הדין תמונה מלאה והבנה של שורת הרווח מול ההכנסות וההוצאות; גם בירורה של המחלוקת לגבי הסיבה האמיתית לסיום העסקתו של התובע תתבהר מהדוחות הכספיים; הדוחות הכספיים רלוונטיים לעניין טענתו של התובע לזכאות לבונוס השנתי ולצורך חישובו הכרחי לקבל את הדוחות הכספיים.

10. התובע אף ציין, כי הפסיקה אליה הפנו הנתבעים אינה רלוונטית לענייננו, שכן הוא עבד בנתבעת ואין בכוונתו לעשות כל שימוש במידע ו/או בנתונים לצורך כלשהו זולת ההליך המשפטי שהוא מנהל כנגד הנתבעים.

המסגרת הנורמטיבית:

11. תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 קובעת, כי:

"בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".

12. הוראת תקנה 46(א) נועדה להבטיח "משחק בקלפים פתוחים" והבטחת יעילות הדיון. "נקודת המוצא" היא "גילוי מרבי ורחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקת" [בג"ץ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' אברהם עוז [פורסם בנבו] (14.5.08)]. גם ביה"ד הארצי לעבודה עמד על כך וציין: "ככלל, יש להבטיח גילוי רחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקת" [עע (ארצי) 482/05 שלומי משיח – בנק לאומי לישראל בע"מ [פורסם בנבו] (22.12.05)] ואף ציין: "חובת הגילוי היא ממטרות העל של ההליך השיפוטי 'להוציא כאור משפט'" [עע (ארצי) 1185/04 אוניברסיטת בר אילן – ד"ר צמח קיסר [פורסם בנבו] (24.3.05)].

13. פרשנותה של התקנה נסמכת על לשונה ועל רוחה ובכללם הצורך לאפשר "דיון יעיל". עוד כפופה פרשנותה של התקנה למידת הרלוונטיות של המסמך המבוקש לצורך הכרעה בשאלות שבמחלוקת [עע (ארצי) 129/06 טמבור בע"מ – אברהם אלון ואח' [פורסם בנבו] (7.5.06)].

14. בעניין זה קבע בית הדין הארצי בעניין אבנצ'יק [ע"ע 494/06 מדינת ישראל - נציבות המים – קלרק אבנצ'יק [פורסם בנבו] (28.3.2007)] כי למבחן הרלבנטיות שני היבטים: ההיבט הצר (או תנאי הסף) וההיבט הרחב. ההיבט הצר (או תנאי הסף) – במסגרתו בוחן בית הדין אם קיימת זיקה ממשית בפועל בין הטענות שבבסיס הבקשה לגילוי מסמכים לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי. ההיבט הרחב - במסגרתו על בית הדין להידרש לאינטרס הגילוי ומשקלו וכן להשלכותיו של גילוי המידע המבוקש או חסיונו, גם על הציבור ועל צדדים שלישיים.

15. ככל שמתקיים מבחן הרלבנטיות, על שני היבטיו, על בית הדין להידרש לאיזון הראוי בין זכות הגילוי לבין זכויות ואינטרסים לגיטימיים המוכרים בהלכה כשוללים גילוי, כגון חסיון סטטוטורי, חסיון מכוח המשפט המקובל וחסיון מכוח ההלכה הפסוקה. במסגרת זו, על בית הדין לשקול האם קיימת דרך חלופית למיצוי זכויותיו של המבקש, שלא על דרך הגילוי. זאת, תוך בחינת נסיבותיו של כל מקרה לגופו.

16. כאמור, חרף חשיבות הליכי הגילוי והעיון לשם הנעת גלגלי הצדק, אין המדובר בזכות מוחלטת. ככל זכות דיונית או מהותית, גם זכות זו צריכה להיבחן באמצעות מלאכה שיפוטית של איזונים, אל מול ערכים ואינטרסים אחרים ובהתייחס לנסיבות המקרה (בג"ץ אברהם עוז).

מן הכלל אל הפרט:

17. כעולה מסעיף 5.1 להסכם ההעסקה "החל מיום 1 בינואר 2013, העובד יהיה זכאי לבונוס בגין פעילות החברה בסכומים השווים לשיעורים כמפורט להלן, מהרווח לפני הוצאות מימון, מיסים, פחת והפחתות של החברה ("EBITDA") ובנטרול תשלומים לבעלי השליטה בחברה ו/או לחברות קשורות לחברה ו/או לחברות קשורות למי מבעלי השליטה בחברה וזאת בגין כל שנה קלנדרית". סעיף 5.1.1.2 להסכם ההעסקה מגדיר את שיעור הבונוס וכן התייחסות ל-EBITDA.

כמו כן קיימת מחלוקת לעניין הנסיבות שהביאו לפיטורי התובע, כאשר מחד טוען התובע שהוא פוטר משיקולים זרים הנוגעים לפניות מטעמו בעניין התנהלות הנתבעים 2 ו-3 ואילו מאידך טוענים הנתבעים, כי התובע פוטר עקב חוסר שביעות רצונם מהתוצאות הכספיות של הנתבעת (התובע חלק על כך וטען, כי בתקופת העסקתו הוא הגדיל את רווחי הנתבעת).

18. מהאמור לעיל עולה, כי קיימת רלוונטיות רבה לנתונים הכלולים בדוחות הכספיים המבוקרים של הנתבעת לשנים 2012-2014 הן לעניין תחשיב הבונוס והן לעניין בחינת נסיבות הפסקת העבודה וחשיפת הנתונים הכלולים בהם תסייע לביה"ד להגיע לחקר האמת.

19. איני סבור, כי די להסתפק באישור רו"ח לעניין זה ויש לחשוף את מכלול הדוחות המבוקרים של הנתבעת לשנים 2012-2014 על מנת שהתובע יוכל לבחון אותם ואת תחשיבי הצדדים לעניין הבונוס. אין די בציון שורת הרווח אלא יש לאפשר לתובע לבחון באופן מדוקדק כיצד הגיעה הנתבעת לשורת הרווח. זאת ועוד, חשיפת הדוחות המבוקרים תסייע בפסיקת ביה"ד לעניין נסיבות הפסקת עבודתו של התובע.

20. בהקשר זה ראוי לציין, כי ממילא התובע, כמנכ"ל הנתבעת, היה חשוף לדוחות הנתבעת לשנים 2012-2013 ואף היה חשוף לעניינים הכספיים של הנתבעת במרבית שנת 2014 (ולו עד לחודש 9/14). בנסיבות אלו הפגיעה בפרטיות הנתבעת, בכל הקשור לחשיפת הנתונים לעיני התובע בלבד, קטנה.

21. מעבר לאמור ועל מנת להימנע מפגיעה בפרטיות הנתבעת ולאזן בין זכויות הצדדים מצאתי לקבוע, כי הדוחות המבוקרים יועברו לידיה הנאמנות של ב"כ התובע ויתאפשר לתובע לעיין בהם רק לאחר שימציא לנתבעים התחייבות חתומה על ידו ולפיה לא יעשה כל שימוש במסמכים ובנתונים כאמור אלא לצורך ההליך המשפטי בתיק זה. עוד יתחייב התובע שלא להעביר כל מסמך או מידע מהדוחות המבוקרים לצד שלישי כלשהו.

בנוסף, ככל שמי מהצדדים יבקש להסתמך על דוחות אלו במסגרת ההליך המשפטי, המסמכים יוגשו כך שהם יסווגו כ"חסוי לציבור, פתוח לצדדים".

22. לעניין החשבוניות והקבלות אציין, כי מצאתי לקבל את הבקשה באופן חלקי ואפרט.

א. לנוכח טענות התובע המתייחסות לעניין הרמת מסך ההתאגדות, ברי, כי לסכומי ההעברות לחברות שבשליטת או בעלות הנתבעים 2 ו-3 ולמועדם יש רלוונטיות להליך. נראה, כי אף הנתבעים סבורים שלמסמכים האמורים קיימת חשיבות בהתחשב בהמצאת אישור רואה החשבון.

ב. יחד עם זאת איני סבור, כי יש צורך בגילוי החשבוניות והקבלות וניתן להסתפק בתצהיר מטעם רואה חשבון הנתבעת שיפרט את כל הפרטים המבוקשים. מדובר בנתונים טכניים גרידא שאינם מצריכים בדיקה מדוקדקת להבדיל מהדוחות הכספיים ועל כן בנסיבות אלו אין מניעה בהמצאת תצהיר מטעם רואה החשבון. למותר לציין, כי התובע יהא רשאי לחקור את רואה החשבון על תצהירו במסגרת הליך ההוכחות.

ג. בנסיבות אלו הנתבעים ימציאו לתובע תצהיר ערוך כדין מטעם רואה חשבון הנתבעת ובו יפורט המידע הרלוונטי לשנים 2012-2014 כדלקמן:

(1) סכום כל תשלום ותשלום שהועבר מהנתבעת למי מהחברות המפורטות בסעיפים 15.4 ו-15.5 לבקשה.

(2) המועד בו בוצע כל תשלום.

(3) מהות כל תשלום ועבור מה בוצע.

לסיכום:

23. בקשת התובע מתקבלת ברובה.

24. הנתבעים ימציאו לידיה הנאמנות של ב"כ התובע עד ליום 21.4.16 העתק מהדוחות המבוקרים של הנתבעת לשנים 2012-2014. ב"כ התובע תאפשר לתובע לעיין בדוחות המבוקרים רק לאחר שימציא לנתבעים (עד ליום 10.4.16) התחייבות חתומה על ידו ולפיה לא יעשה כל שימוש במסמכים ובנתונים כאמור אלא לצורך ההליך המשפטי בתיק זה. עוד יתחייב התובע שלא להעביר כל מסמך או מידע מהדוחות המבוקרים לצד שלישי כלשהו.

בנוסף, ככל שמי מהצדדים יבקש להסתמך על דוחות אלו במסגרת ההליך המשפטי, המסמכים יוגשו כך שהם יסווגו כ"חסוי לציבור, פתוח לצדדים".

25. הנתבעים ימציאו לתובע עד ליום 21.4.16 תצהיר ערוך כדין מטעם רואה חשבון הנתבעת ובו יפורט המידע הרלוונטי לשנים 2012-2014 כדלקמן:

(1) סכום כל תשלום ותשלום שהועבר מהנתבעת למי מהחברות המפורטות בסעיפים 15.4 ו-15.5 לבקשה.

(2) המועד בו בוצע כל תשלום.

(3) מהות כל תשלום ועבור מה בוצע.

26. משהתקבלה הבקשה ברובה, הנתבעים ישאו בהוצאות התובע בסך 2,000 ₪ שישולמו בתוך 30 ימים מהיום.

הוראות לגבי המשך ניהול ההליכים בתיק:

27. התיק ייקבע להוכחות בפני מותב. מועד הדיון יישלח לצדדים בדואר.

28. זמן החקירות המוקצב לחקירת התובע ועדיו הינו שעתיים.

זמן החקירות המוקצב לחקירת הנתבעים ועדיהם הינו שלוש שעות וחצי.

ככל שיותיר הזמן, לפי שיקול דעת ביה"ד, יישמעו סיכומים בעל פה במועד זה.

29. הצדדים יגישו את העדויות הראשיות שלהם ושל עדיהם בתצהירים, בצירוף כל המסמכים שברצונם להסתמך עליהם.

30. העתקי התצהירים והמסמכים יועברו ישירות לצד השני.

31. על התובע להגיש התצהירים כאמור עד ליום 30.6.16 והנתבעים עד ליום 30.10.16. התובע יהא רשאי להגיש תצהיר עדות ראשית משלים מטעמו לעניין התביעה שכנגד בלבד עד ליום 30.11.16.

32. לא יוגשו תצהירי התובע במועד, תימחק התובענה עפ"י תקנה 44 (3) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב – 1991 ללא התראה נוספת.

לא יוגשו תצהירי הנתבעים במועד, ייחשבו הנתבעים כמי שאין בדעתם להגיש ראיות.

33. סירב עד לאמת דבריו בתצהיר, או שלא עלה בידי צד לבוא עימו בדברים, יגיש אותו צד למזכירות בית הדין, בקשה להזמנת אותו עד שיעיד בפני בית הדין במועד ישיבת ההוכחות. בבקשה האמורה, יפורטו הסיבות בגינן מבוקש להעיד עדים שלא בתצהיר, תמצית העדות והרלוונטיות שלה להליך. הבקשה תוגש לא יאוחר ממועד הגשת תצהירי הצד המבקש.

34. על הצדדים והמצהירים להתייצב בבית הדין במועד שייקבע להוכחות, לצורך חקירה שכנגד על תצהיריהם.

35. עד 14 ימים לפני מועד הדיון שייקבע להוכחות, יגישו הצדדים עותק נייר מלא מהתצהירים ונספחיהם למזכירות ביה"ד (לא לסריקה).

ניתנה היום, י"ז אדר ב' תשע"ו, (27 מרץ 2016) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.