1. התובעים הגישו כנגד הנתבעת תביעה כספית לתשלום סך של 105,384 ₪, בין היתר, בגין ליקויי בנייה ביחס לבית שרכשו מהנתבעת, הנמצא במשעול אלונים 7 בשדרות, לפי חוזה מיום 16.05.2012 (להלן: "הבית").

2. בעת חתימת החוזה, הבית היה מוכן למגורים, והתובעים עברו להתגורר בו, סמוך לאחר מכן.

3. בחלוף כשנתיים ממועד חתימת החוזה, שלחו התובעים לנתבעת מכתב דרישה לתיקון ליקויים שנמצאו בדירה (ראו נספח ה' לכתב התביעה – מכתב מיום 11.05.2014).

4. במסגרת כתב התביעה, עתרו התובעים לחייב את הנתבעת בתשלום הסכומים המפורטים להלן:

א. ליקויי בנייה – בסך של 62,284 ₪, כמפורט בחוות הדעת מטעם התובעים.

ב. עגמת נפש – בסך של 40,000 ₪;

ג. העדר מחסן בחצר – 11,000 ₪;

ד. הוצאות בגין שכ"ט מהנדס – 1,600 ₪;

ה. הוצאות בגין שכ"ט שמאי מקרקעין – 1,500 ₪.

5. ביהמ"ש מינה את המהנדס מר יעקב דובדבני כמומחה מטעמו.

6. בדיון שהתקיים ביום 13.03.2016 הצדדים הגיעו להסדר דיוני, שכלל, בין היתר, תיקון הליקויים ודיון על דרך הפשרה בהתאם לסעיף 79 א. לחוק בתי המשפט.

7. המהנדס מטעם ביהמ"ש, מר יעקב דובדבני, הגיש חוות דעת משלימה (לאחר תיקון הליקויים) ואמד את הליקויים שלא ניתן לתקנם, בסכום של 6,650 ₪ + 1,000 ₪ בגין פיקוח.

8. לאחר שב"כ בעלי הדין הסכימו לקיים את ההליך לפי סעיף 79 א. לחוק, נשמעו סיכומי באי כוח הצדדים בע"פ, וכל אחד סיכם לשיטתו הוא.

9. אחר שעיינתי בכתב התביעה, בכתב ההגנה, במסמכים, בחוות הדעת המקצועיות ובטענות ב"כ בעלי הדין בדיון בפני - בשים לב לטענות שהועלו על ידי בעלי הדין ולרמת הפירוט והביסוס של גרסאותיהם, ובהתחשב בנטל הבאת הראיות ונטל השכנוע, אני מחליט לחייב את הנתבעת לשלם לתובעים סך של 37,130 ₪, כמפורט להלן:

א. סך של 4,850 ₪ - בגין תיקון ליקויים (לא כולל אינטרקום, בעלות של 1,800 ₪).

ב. סך של 970 ₪ - בגין תוספת של 20% לקבלן מזדמן.

ג. סך של 900 ₪ - בגין אינטרקום (מחצית הסכום).

ד. סך של 14,000 ₪ – בגין עגמת נפש.

ה. סך של 5,000 ₪ - ביחס לטענה בעניין המחסן בחצר.

ו. סך של 1,550 ₪ - בגין מחצית מהוצאות התובעים למימון חוות הדעת מטעמם.

ז. סך של 3,510 ₪ - בגין השתתפות התובעים בשכר טרחת המומחה מטעם ביהמ"ש.

ח. סך של 500 ש"ח – בגין החזר חלקי של אגרת משפט.

ט. סך של 5,000 ₪ בתוספת מע"מ – בגין שכ"ט עו"ד.

הואיל וחוות הדעת המשלימה, ניתנה לאחרונה (ביום 01.06.2016), הרי שכל הסכומים שנפסקו לעיל נכונים למועד מתן פסק הדין.

10. ביחס לעגמת הנפש, הבאתי בחשבון, בין היתר, כי הבסיס למתן פיצוי בגין עוגמת נפש, סבל ואי נוחות מקורו בסעיף 13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, קובע, בין היתר, כי אם "גרמה הפרת החוזה נזק שאינו נזק ממון, רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים בעד נזק זה בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין".

בהתייחס לנזק הלא ממוני קבע בית המשפט העליון בע"א 348/79 - חנה גולדמן נ' יצחק מיכאלי ו-2 אח', פ"ד לה (4), 31:-

"... אופיו הלא ממוני של הנזק מקשה על מתן הערכה ממונית בדבר סכומי הכסף, שיהיה בהם כדי לפצות את הנפגע. לעניין זה נקבעה הוראה מיוחדת בסעיף 13 לחוק התרופות, לפיה "רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים בעד נזק זה בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין". בכך הוקלה במידת מה מלאכת השומה והכימות. עם זאת, אין להפריז במידת ההקלה, שכן שיקול הדעת, שניתן לבית המשפט, צריך להיות מופעל במסגרת השיקולים, הקבועים בחוק התרופות. . ., בפסיקת הפיצויים על בית המשפט לשוות לנגד עיניו את העיקרון, כי מטרת הפיצוי היא החזרת המצב לקדמותו, ואין מטרתו הענשת המפר. בהפעלת שיקול הדעת השיפוטי במסגרת סעיף 13 לחוק התרופות, על בית המשפט לשאוף לפיצוי הנפגע, ולא להענשת המפר. סעיף 13 לחוק התרופות לא נועד להוות מנוף לפסיקת פיצויים עונשיים בדיני החוזים. . .".

ובע"א 611/89 דרוקר זכריה חברה קבלנית לעבודות אזרחיות נ' ויקטור נחמיאס מו (2) 60, נפסק בגין עוגמת נפש סך של 12,000 ₪ [כאשר ליקויי הבניה עמדו על סך של 6,613 ₪ בלבד], נקבע, כי:-

"אין כל יחס ישר בין הסכום הנדרש לתיקון, לבין הסבל ועוגמת הנפש שרוכש דירה עלול לסבול עקב ליקויים בדירה. הדוגמא הטובה ביותר לכך הוא נושא הרטיבות...".

התובעים טוענים, כי הם נחשפו לרטיבויות רבות בבית,למשך תקופה ארוכה, שנמשכה כ – 4 שנים, כאשר בבית 9 נפשות (שני הורים ו – 7 ילדים). כמו כן נטען כי במהלך תיקון הליקויים (שנמשך כ – 5 ימים) נאלצו כל בני המשפחה להתגורר בחדר אחד.

בבואי לפסוק בסוגיית עוגמת הנפש, התייחסתי לשיקולים שונים, ביניהם, סוג הליקויים, עוגמת הנפש הכרוכה בתיקון הליקויים [אלו שתוקנו עד עתה ואלו שלא ניתן לתקן], התייחסות הנתבעת וניסיונותיה לתקן את הליקויים, גובהו הכללי של הפיצוי וכיוצ"ב נתונים נוספים.

אומנם, שיעור אי ההתאמות שנמצאו בדירה נמוך באורח ניכר מהסכומים שנתבעו ע"י התובעים, אך אין לשכוח שהתובעים רכשו בית חדש, והשקיעו בו סכום משמעותי.

11. בשולי הדברים, אבקש לציין את הערכתי לב"כ בעלי הדין על שהשכילו להגיע להסכמה דיונית, לפיה התובענה תתברר על דרך של סעיף 79 א' לחוק, בדרך יעילה ומהירה ובאווירה חברית ועניינית.

12. מזכירות ביהמ"ש תשגר לצדדים עותק פסק הדין ותחזיר לתובעים את אלבום התמונות שנמסר לעיוני.

ניתן היום, ד' תמוז תשע"ו, 10 יולי 2016, בהעדר הצדדים.

חתימה