06 יולי 2016

בפני:

כב' השופטת אילת שומרוני-ברנשטיין

החלטה

בעניין: בקשה לתיקון כתב תביעה מיום 5.6.2016.

1. תביעתו של התובע הוגשה ביום 17.6.2015 וכתב הגנה הוגש ביום 8.10.2015.
2. בעניינו של התובע התקיימו שני דיונים מוקדמים, הראשון ביום 13.12.2015 והשני ביום 2.2.2016.
3. ביום 5.6.2016 הגיש התובע בקשה לתיקון כתב תביעה, אליה צורף תצהיר וכתב תביעה מתוקן.

במסגרת בקשתו פירט ב"כ התובע, כי את התביעה המקורית הגיש התובע ללא יעוץ משפטי ובהתאם להמלצת בית הדין פנה לקבלת ייעוץ משפטי. בקשת התיקון נדרשת לשם התאמת העילות, הסעדים המבוקשים ולתיקון סכום התביעה בהתאם.

כן נטען כי בהתאמת כתבי הטענות יש להביא לצמצום הפלוגתאות ולייעול ההליך.

1. ביום 30.6.2016 התקבלה תגובת הנתבעת.

הנתבעת מתנגדת לבקשה לאור השלב שבו הוגשה ולאור היקף התיקון המבוקש.

לגרסת הנתבעת, הבקשה הוגשה בשיהוי רב ויש באופן שבו ניהל התובע את התביעה עד עתה זלזול בנתבעת ובהוצאות הנכבדות שהוצאו על ידה עד כה.

הנתבעת מוסיפה כי התובע החליף 5 עורכי דין בהליך השימוע ומי יודע אם לא יחליף גם עורך הדין הנוכחי.

כן נטען, כי מדובר בכתב תביעה חדש לגמרי, ויהיה צורך להתחיל את ההליך מחדש.

הנתבעת מזכירה כי התקיימו 2 דיונים בתיק וכי לאור סרבול כתב התביעה המקורי נדרשו שעות רבות להכין כתב הגנה.

הנתבעת מוסיפה כי רק עד היום שילמה למשרד בא כוחה 24,516 ש"ח בגין שעות העבודה בענייננו של התובע ולא יעלה על הדעת כי התובע ינסה להתחיל את ההליך מחדש.

כן מוסיפה הנתבעת, כי לאפשר לתובע להגיש תביעה חדשה לאחר שנחשף להגנת הנתבעת מהווה יתרון דיוני לא הוגן.

מפנה לעניין אפלברג עמוס 14760-03-12 ופסיקה אזורית.

לחילופין מבקשת הנתבעת, במידה ובית הדין ייעתר לבקשה, כי ייפסקו הוצאות ריאליות בגין חסרון הכיס שנגרם לה ללא כל קשר לתוצאות ההליך.

הכרעה:

1. תקנה 41 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב-1991 קובעת כי בית הדין או הרשם רשאי בכל עת להתיר לכל אחד מבעלי הדין לתקן את כתבי טענותיו.

הכלל בנוגע לתיקון כתבי טענות הינו, שאם הנוסח המתוקן מעמיד את הפלוגתא האמיתית לדיון ואם לא יהיה בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי לא יוכל לתקן – ייעתר בית הדין לבקשה.

1. בפסק דין יורם מלמן^[1] נקבע כדלקמן:-

"בנושא זה, משקלו של האיחור בהגשת הבקשה, מצטט וינוגרד בספרו "תקנות סדרי הדין" (עמ' 184) מדבריו של השופט ברט Brett:

"יהא בעל דין בעת שעשה את שגיאתו בניסוח כתב טענותיו רשלן וחסר-זהירות ככל שיהא, ותהא פנייתו לתיקון מאוחרת כפי שתהא, יש להרשות את התיקון אם דבר זה ניתן להעשות בלי לגרום אי צדק לצד שכנגד. אין לומר שנגרם "אי צדק" לבעל דין אם אפשר לפצותו על נזקיו על ידי תשלום הוצאות"Clarapede v. Commercial Union Association, 32 W.R. 263.

נראה לנו, בהתחשב בכל נסיבות העניין, ובשים לב לפסיקת בתי המשפט בנושא זה כפי שהובאה לעיל, כי מן הדין להרשות את התיקון, והטעם לכך הוא, כי השאלה אם אכן זכאי העובד לתוספת טיסה פעילה אם לאו, עומדת בלב ליבו של הסכסוך, שהרי אם אינו זכאי לתוספת מה נותר לעדכן?

מחדלה החמור של המדינה באיחור בהגשת הבקשה יוכל לתקון בפסיקת הוצאות מתאימות".

1. בענייננו מדובר בשלב מקדמי של הדיון שכן טרם הוגשו תצהירי עדות ראשית וטרם נקבע דיון הוכחות ועל כן, לאור ההלכות בנוגע לתיקון כתבי טענות, הנני נעתרת לבקשה לתיקון כתב התביעה, הגם שהתובע השתהה בטרם הגיש בקשתו בעניין זה והגם שהנתבעת השקיעה ממון רב בהגנתה.

אין באמור כדי להאריך את מועדי ההתיישנות אשר נקבעו בדין.

1. מאחר ונגרמו לנתבעת הוצאות כתוצאה מהשתהותו של התובע והתנהלותו עד עתה – הנתבעת תידרש להגיש כתב הגנה מתוקן ואף תידרש להתייצב לדיון מוקדם נוסף מעבר לשני הדיונים המוקדמים שכבר היו בתיק, אזי יש מקום לפסוק הוצאות לטובתה וזאת ללא כל קשר לתוצאות ההליך.
2. בעת כימות ההוצאות לקחתי בחשבון כי כבר בדיון המוקדם הראשון בית הדין המליץ לתובעת לפנות ליעוץ משפטי וניתן היה לייעל את ההליך עוד קודם למועד שבו הוגשה הבקשה לתיקון כתב תביעה.

מנגד לא לקחתי בחשבון את התנהלותו של התובע בשלב השימוע, עובר להגשת כתב התביעה לבית הדין ו/או את ההוצאות הריאליות שנגרמו לנתבעת עד עתה.

1. לאור האמור לעיל - הנני נעתרת לבקשה לתיקון כתב התביעה כאשר על התובע לשלם את הוצאותיה של הנתבעת בסך של 2,500 ₪.

1. המשיבה-הנתבעת תגיש כתב הגנה מתוקן, תוך 30 יום מקבלת החלטה זו.

1. דיון מוקדם נוסף יתקיים 4.1.2017 בשעה 11.00.

ניתנה היום, ל' סיוון תשע"ו, (06 יולי 2016), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

1. דב"ע שן/23-3 מדינת ישראל נ' יורם מלמן פד"ע כ"א 360 ↑