לפני תביעה כספית בגין תאונת דרכים.

1. לטענת התובעת בכתב התביעה, התאונה ארעה ביום 1.7.14 בשעה 15:45 ברח' יגאל אלון בתל אביב. רכב הנתבעים סטה לנתיב נסיעת רכב התובעת, פגע ברכב וגרם לתאונה.

כתוצאה מהתאונה נגרם לתובעת נזק כמפורט בסעיף 11 לכתב התביעה.

2. התובעת צרפה לכתב התביעה את הודעת הנהגת אשר נהגה ברכבה בעת הארוע.

הנהגת ציינה בהודעתה כדלקמן: "בנסיעה ישר אחרי צומת יגאל אלון- עמק הברכה, נסעתי על הנתיב הימני ומשאית בנתיב השמאלי פגעה/נתקעה לאורך צד שמאל של הרכב שלי".

3. במהלך הדיון הנהגת ברכב התובעת, הגב' פרובן, מסרה כי היא נסעה ברח' יגאל אלון ישר, בצד ימין של הדרך, ללא סטיה ימינה או שמאלה. לפתע חשה דחיפה וראתה ובלשונה "מתכת גדולה משהו ענק מעל ראש שלי". היא נסתה לברוח ימינה, אחורה, אולם לא עלה בידה הואיל והיא נסעה בנתיב הימני. היא התבוננה כלפי מעלה וראתה שהנהג לא הבחין ברכבה, הקבינה של הרכב שנסע לצדה היתה מאד גבוהה. היא נסתה לברוח, צעקה ונפנפה. בשלב מסוים נהג הרכב שנסע לצדה ירד והם החליפו פרטים.

4. הנתבעים בכתב הגנתם טענו כי התאונה ארעה עת נסע רכב הנתבעים בנתיבו בכביש העתיד להתמזג. בעת שסיים להשתלב בכביש הגיח לפתע רכב התובעת, מצדו הימני, תוך נסיון עקיפה אסור מצד ימין, בניגוד לתקנה 47(א) לתקנות התעבורה, המורה כי רכב יעקוף מצד שמאל, וזאת מבלי שהרכב נתן זכות קדימה לרכב הנתבעים ולא איפשר לרכב הנתבעים לסיים את השתלבותו בכביש, וכך התרחשה התאונה.

5. הנתבעים צרפו במהלך הדיון את הודעת הנהג אשר נהג ברכבם בעת הארוע.

הנהג ציין בהודעתו כי יש לו סרטון מהארוע. כמו כן ציין כי הקליט את הנהגת ברכב התובעת אשר מסרה כי היא מיהרה על מנת לשמור על נכדה, הואיל ובתה צריכה לצאת למבחן. ציין כי במקום הארוע לא קיים תמרור, הנתיבים מתחברים לנתיב אחד. הוא החל להשתלב והנהגת ברכב התובעת ובלשונו "והיא האיצה ונדחפה במקום לאפשר לי לסיים את ההשתלבות. בנוסף היינו די צמודים ועל כן מיד עצרתי. לא שמעתי מכה אך עצרתי כי ראיתי אותה קרובה אלי. אחרי העצירה המוחלטת שלי היא הכניסה רוורס לא לצורך וגרמה לנזק במכונית שלה. גם אם היינו צמודים הייתי בעצירה. יכולתי לזוז ולא היה נגרם נזק, שום נזק. היא המשיכה ברוורס ואז קדימה, שפשפה את כל הרכב סתם".

בתרשים ששרטט העד הוא ציין כי התאונה התרחשה במקום ההתחברות, קרי, התמזגות שני הנתיבים.

6. במהלך הדיון הנהג ברכב הנתבעים מסר כי הוא הגיע מרח' יגאל אלון, עבר את הצומת, הוא נסע בנתיב השמאלי ובלשונו: "הכביש כבר עומד להסגר ניסיתי להשתלב, עברתי כבר את הצומת ונכנסתי כבר לנתיב ואני רואה אותה במראה שלי אותה היא לא נותנת לי להשתלב... ". הנהג מסר כי הוא עצר את הרכב, וכתוצאה מכך רכב התובעת נעמד ליד רכבו. הוא הבחין ברכב התובעת במצלמה באה אליו, כך בלשונו, ועצר.

לשאלתי מה היתה כוונתו בתיבה "שניסיתי להשתלב" השיב "הכביש נסגר. היא לא נתנה לי להיות במקום שלי. היא הזיזה אותי הצידה לכיוון הנגדי, היא כאילו נדחפה. הכביש נסגר. הייתי בנתיב שלי".

בהמשך מסר כי עובר למועד בו ארעה התאונה בכביש היה נתיב אחד בלבד ובלשונו "אין שני נתיבים. יש נתיב אחד. הוא רחב והוא נסגר. אני אומר שיש נתיב אחד רחב".

בהמשך מסר כי הנהגת ברכב התובעת ובלשונו "זרקה אותי לכיוון הנגדי", היא סגרה ולא נתנה לו להיכנס, ובהמשך טען כי הנהגת ברכב התובעת "נסתה לגרד את עצמה".

במהלך הדיון הנהג ברכב הנתבעים שרטט תרשים אשר סומן כמוצג נ/1, והבהיר כי הנהגת ברכב התובעת לא אפשרה לו להשתלב כאשר הוא רצה להשתלב בנתיב הימני. העד אישר כי התרשים בהודעה לחברת הביטוח לא נערך על ידו ואינו משקף באופן מדויק את אופן קרות הארוע.

גם בחקירתו הנגדית שב העד ודבק בגרסתו לפיה היה עליו להשתלב בימין והנהגת ברכב התובעת לא אפשרה את השתלבותו והוא עצר את הרכב.

7. במהלך הדיון הוצג סרטון אשר הוסרט על ידי הנהג ברכב הנתבעים מתוך רכבו במועד הארוע.

כמו כן ב"כ הנתבעים באמצעות הטלפון הסלולרי הציג את אזור הארוע. בפרוטוקול צויין מפי ב"כ הנתבעים (עמ' 6) "שיש שני נתיבים... הנתיב הולך ונהיה נתיב אחד... כמו שהוא אמר היא מאלצת אותו לעבור לנתיב הנגדי כי יש נתיב אחד".

בהמשך טען בא כח הנתבעים כי ניתן לראות בתצלומים שבתחילת הרחוב יש שני נתיבים שמתקצרים לאחד כאשר הנתיב השמאלי נשאר הנתיב המרכזי.

8. לאחר הדיון הוגש התקליטור שהוצג גם במהלך הדיון, בו מתועד הארוע כפי שצולם מרכב הנתבעים וכן הוגשו תצלומים של אזור הארוע שהופקו מאתר גוגל.

9. לאחר שצפיתי בתקליטור, עיינתי בתצלומים המתעדים את אזור הארוע, שקלתי את דברי הנהגים המעורבים כפי שנמסרו לחברות הביטוח בהודעות על קרות הארוע, וכפי שנמסרו במהלך הדיון בבית המשפט, אני סבורה כי האחריות לקרות התאונה מוטלת על הנהג ברכב הנתבעים, ואפרט:

א. באזור הארוע לא מוצב תמרור.

ב. מהתצלומים עולה כי שני הנתיבים מתאחדים לנתיב אחד.

עולה בבירור כי הנתיב השמאלי משתלב לנתיב הימני.

באזור הארוע, בשונה מטענת ב"כ הנתבעים, כאמור, הנתיב השמאלי משתלב לנתיב הימני ולא להיפך, כטענתו.

ג. מסקנות דומות ניתן להסיק גם מצפיה בתקליטור.

התקליטור צולם מתוך רכב הנתבעים, כך נטען, וניתן לראות בתחילת התצלום כי קיים מרחק בין האזור המצולם לשול הדרך, ובהמשך המרחק בין האזור המצולם לשול הדרך מתקצר, קרי, הצד השמאלי של הדרך מתקרב לצד הימני.

ד. בנסיבות אלה, זכות הקדימה בדרך היתה לרכב שבא מימין.

ה. הנהג ברכב הנתבעים טען כי הנהגת ברכב התובעת לא איפשרה לו להשתלב כאשר הנתיב שלו נסגר, כך בלשונו. אני סבורה כי היה על הנהג ברכב הנתבעים לאפשר לנהגת ברכב התובעת להמשיך בנסיעתה בנתיב נסיעתה הימני, ולהשתלב בנתיב הימני, כשהנתיב יתפנה.

10. באשר לנזק, הנהג ברכב הנתבעים טען כי הוא עצר את רכבו ונהגת רכב התובעת גרמה לנזק לרכבה כאשר היא נסעה קדימה ואחורה.

אכן, מצפיה בתקליטור עולה כי רכב התובעת נסע קדימה ואחורה. יחד עם זאת הנהגת ברכב התובעת הסבירה כי היא נבהלה כשהיא ראתה את המשאית בסמוך לרכבה, היא נסתה לברוח ימינה ונסתה לברוח אחורה. משכך, אפשרי שהנהגת ברכב התובעת העצימה את נזקה אולם אינני סבורה כי יש לקבוע רשלנות תורמת בנסיבות הארוע.

11. לאור כל האמור אני קובעת כי הנתבעים יפצו את התובעת בגין נזקיה.

12. באשר לגובה הנזק,

לתובעת נגרם נזק על פי דוח שמאי בסך של 7,897 ₪.

בגין ירידת ערך סך של 2,368.16 ₪.

התובעת שילמה לשמאי סך של 516.95 ₪.

לאור כל האמור נזקיה המוכחים של התובעת הינם בסך של 10,782.11 ₪.

התובעת עתרה לפצותה בגין הפרשי ריבית בסך של 350 ₪.

התובעת חויבה לשלם לעדה מטעמה סך של 250 ₪.

לאור האמור אני קובעת כי הנתבעים שניהם ביחד וכל אחד לחוד ישלמו לתובעת בגין נזקיה סך של 11,382.11 ₪ בגין הנזק, וסך של 1,500 ₪ בגין שכר טרחת עו"ד.

הסכום הכולל ישולם בתוך 30 יום מהיום בו פסק הדין יגיע לידי הנתבעים.

לא ישולם במועד כאמור, ישא ריבית והצמדה מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום המלא בפועל.

המזכירות תשגר את פסק הדין לצדדים.

הצדדים מתבקשים לפנות עד ליום 10.7.16 למזכירות בית המשפט לצורך קבלת המוצגים המקוריים. ככל שלא יפנו, המוצגים יושמדו בתום 45 יום מהמועד 10.7.16.

ניתן היום, כ"ג סיוון תשע"ו, 29 יוני 2016, בהעדר הצדדים.