1. התובעת היא מורה למתמטיקה, בעלת תואר שני, בחטיבת הביניים "השרון" ברעננה (להלן – בית הספר).

בהליך זה מבוקש תיקון דרגה של התובעת, כפי שנקבעה בהמרת שכרה לשכר לפי רפורמת "אופק חדש", מדרגה 7.5 לדרגה 8.

2. רקע עובדתי:

א. התובעת החלה עבודתה במשרד החינוך ביום 1.9.1982.

ב. בשנת הלימודים תשס"ט, שהחלה ביום 1.9.2008, התובעת יצאה לשבתון.

ג. בית הספר הצטרף לרפורמת "אופק חדש" ביום 1.9.2009.

ד. על פי הוראות ההסכם הקיבוצי מיום 25.12.2008, הסכם ליישום רפורמת "אופק חדש" במערכת החינוך (להלן – ההסכם הקיבוצי), מבנה השכר של עובדי הוראה אקדמאים השתנה ונדרשה המרה של השכר עובר לרפורמה ("העולם הישן") לשכר על פי התנאים שנקבעו ברפורמת "אופק חדש" (פרק ח' להסכם הקיבוצי).

ה. בסעיף 44 להסכם הקיבוצי נקבעה נוסחת ההמרה כדלקמן (ההדגשה הוספה – ד.ו):

"(א)(1) X – שכר להמרה:

השכר לו היה זכאי מורה, בשל העסקה ב -100% משרה על פי תפקידיו, במשכורת חודש מרץ של שנת הלימודים שקדמה למעבר של המורה לרפורמה (להלן – החודש הקובע), בגין הרכיבים המפורטים בסעיף קטן (ב) להלן בלבד.

(2) לגבי מורה אשר שהה בחל"ת, לרבות שבתון, או בתקופת היעדרות מותרת אחרת שאינה מזכה בשכר כלל, ערב המעבר של המורה לרפורמה, יחושב השכר שלו להמרה על בסיס השכר שהיה משתלם לו עבור חודש ספטמבר בשנת המעבר שלו לרפורמה, אילו הועסק שלא על פי תנאי הרפורמה."

ו. בנה הצעיר של התובעת הוא יליד מרץ 1995.

ז. עד הגיעו של בנה של התובעת לגיל 14, במרץ 2009, התובעת היתה זכאית ל"משרת אם".

ח. הנתבעת פעלה בהתאם להוראת סעיף 44(א)(2) להסכם הקיבוצי ובעניין המרת שכרה של התובעת, נקבע היום הקובע ליום 1.9.2009. במועד זה בנה של התובעת עבר את גיל 14 והתובעת כבר לא היתה זכאית ל"משרת אם". על כן אחוז ההמרה נקבע ל – 30% ודרגתה של התובעת על פי "אופק חדש" הועמדה על דרגה 7.5.

ט. אין חולק שאלמלא התובעת יצאה לשבתון בשנת הלימודים תשס"ט, "המועד הקובע" היה 1.3.2008 ובמועד זה בנה עדיין לא הגיע לגיל 14. בהתאם, יחס ההמרה של התובעת, שביום 1.3.08 כלל גם 7% בגין משרת אם, היה עומד על 37% ודרגתה התחילית על פי "אופק חדש" היתה עומדת על דרגה 8.

3. לטענת התובעת, אם היתה יודעת שיציאתה לשבתון תפגע בה בקביעת הדרגה על פי "אופק חדש", היתה דוחה את השבתון. עוד טענה שפנתה למוקד טלפוני שפרטיו צוינו בתלושי השכר ושנאמר לה שלא תפגע עקב יציאתה לשבתון. התובעת העידה שפנתה גם להסתדרות המורים וגם שם נאמר לה שלא תפגע אם תצא לשבתון. בתמיכה לתביעתה, התובעת הציגה סימולציית שכר מפברואר 2009, לפיה הדרגה לה היא זכאית על פי "אופק חדש" היא דרגה 8.

4. לאחר ששמענו את עדות התובעת ולאור ההסברים המפורטים בתצהירה של גב' שולמית בקר, סגנית חשבת מחוז מרכז במשרד החינוך, הגענו למסקנה לפיה אין מנוס מדחיית התביעה, כפי שיפורט להלן.

5. נקודת המוצא היא שהנתבעת פעלה כדין ועל פי הוראות ההסכם הקיבוצי, עת נקבע ש"המועד הקובע" עבור התובעת הוא יום 1.9.09, הוא חודש ספטמבר במועד המעבר של התובעת לרפורמה (כפי שנקבע בהסכם הקיבוצי, לגבי מורה שיצא לשבתון).

6. ה"תקלה" מבחינת התובעת, נובעת מכך שבמועד זה, בנה כבר לא היה בן 14 שנים ולכן לא היתה ב"משרת אם". עניין זה הביא לכך ש"משרת אם" לא נכללה בהמרת השכר ונקבע לה שכר בדרגה 7.5 ולא 8.

7. לטענת התובעת, אם היתה יודעת שזו תהיה תוצאת יציאתה לשבתון, היתה דוחה את העניין. עם זאת, אין כל ראיה לכך שהתובעת פנתה בזמן אמת בשאלה המתייחסת לנתוניה האישיים הספציפיים (משרת אם ובן יליד 1995). הסימולציה שהוצגה היא מחודש 2/2009, מועד בו התובעת כבר שהתה בשבתון וברי שלא הסתמכה עליה בהחלטה אם לצאת לשבתון אם לאו.

בנוסף, התובעת יצאה לשבתון בחודש ספטמבר 2008 וההחלטה על כך התקבלה בחודש מרץ 2008, כאשר התובעת יכלה לדחות את יציאתה לשבתון, עד לחודש אוגוסט 2008 (סעיף 6 לתצהירה). בהתחשב בכך שההסכם הקיבוצי נחתם ביום 25.12.08, ספק בעינינו אם במועדים בהם התובעת ביקשה לצאת לשבתון ועד יציאתה אליו בפועל, מי מטעם הנתבעת יכול היה למסור פרטים ברורים, מדוייקים ומהימנים לתובעת. זאת במיוחד כאשר עניינה מהווה מקרה פרטי של יציאת מורה לשבתון.

בהקשר זה יש להבהיר שעל פני הדברים, קביעת "מועד קובע" מיוחד למורה השוהה בשבתון, אכן לא אמורה לפגוע בו, אלא לכל היותר להטיב עמו. זאת כיוון שבהסכם הקיבוצי נקבע "מועד קובע" מאוחר יותר, ובדרך כלל השכר "מתקדם" בזמן ואין הפחתה בשכר. בעניינה של התובעת, התווסף נתון אישי שיש בו לשנות את התוצאה הנ"ל, היפה לרוב המורים.

8. זאת ועוד, חלוף השנים מאז קביעת "המועד הקובע" ואף מאז יציאתה של התובעת לשבתון, מקשה על בירור הפרטים הרלוונטיים. גם התובעת אישרה בהגינותה שתחילה פנתה רק בבירור טלפוני ופניותיה הראשונות בכתב אל הנתבעת היו מהשנים 2013 - 2014 (עמוד 5 לפרוטוקול, שורות 11-12). כלומר, שנים רבות לאחר שכבר יצאה לשבתון.

9. לא נעלמה מעינינו העובדה שהתובעת היא אשת חינוך, מורה למתמטיקה וטבעי בעינינו שעיקר מעייניה נתונים להוראה ולא לתיעוד מדוקדק של פניותיה למעסיק. למרות דברים אלה, נוכח חלוף הזמן וכלליות טענותיה של התובעת, לגבי הגורמים שמסרו לה את המידע השגוי לטענתה, לא ניתן לקבל את התביעה רק על יסוד עדותה הכללית של התובעת.

10. זאת ועוד – מקובלת עלינו טענת הנתבעת לפיה גם אם התובעת קיבלה מידע שגוי (עניין שלא הוכח), משהנתבעת פעלה כדין ועל פי הוראות ההסכם הקיבוצי, אין מקום לקבל את התביעה וממילא לא הוכח שמוסר המידע פעל בגדר סמכותו ומסר מידע שיש בו להוות הבטחה שלטונית מחייבת.

11. סוף דבר – התביעה נדחית.

בנסיבות העניין ומאחר שהתובעת עדיין עובדת במערכת החינוך, אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ד כסלו תשע"ח, (12 דצמבר 2017), בהעדר הצדדים.