בפני בקשה למינוי מומחה רפואי בגין שתי תאונות דרכים בהן נטען למעשה לפגיעה אורתופדית. התובע צירף מסמכים מועטים בלבד כתמיכה לבקשותיו, והם מסמכים הקרובים למועד התאונה הנטענת ב-2009 ומסמכים הקרובים למועד התאונה מ- 2013. לתובע ניתנה האפשרות להגיש מסמכים רפואיים נוספים, אך הוא לא עשה כן. הצדדים לא ביקשו דיון בעל פה, ועל כן כאמור בהחלטה מיום 20.4.16 ניתנת החלטה בלא התייצבות הצדדים, על סמך החומר בכתב.

על פי ההלכה הפסוקה, יש צורך בראשית ראיה לקיומה של נכות בגין התאונה, ולהוכחת קשר סיבתי בין הנכות הרפואית לתאונה. אמנם נדרשת רמה נמוכה של קשר סיבתי, שכן העדר מינוי משמעו העדר יכולת התובע להוכיח את תביעתו, אך עדיין יש לדחות בקשות שלא מגיעות אפילו לרמת הוכחה נמוכה זו (ראה למשל: רע"א 4911/09 ‏סהר ציון חברה לביטוח בע"מ נ' אליעזר כשרי [פורסם בנבו]).

בענייננו, לכאורה המסמך היחידי שיכול היה לבסס קשר סיבתי לנכות מהתאונה הראשונה משנת 2009 הוא תוצאות צילום ה-C.T. מיום 14.3.09 המלמד על בקע דיסק אחורי, ושינויים ספונדילוארטרוטיים במפרקים. מבדיקתו של התובע ביום 19.11.09 עולה כי משמעותה התפקודית של פגיעות אלה היתה הגבלה קלה בהנעה של הצוואר ללא חסר נוירולוגי. אלא מאי? אין כל מסמכים רפואיים לאחר שנה זו המצביעים על מגבלה כלשהי ובבדיקה העדכנית יותר שנערכה לתובע לאחר התאונה השניה ביום 9.10.13 נרשם במפורש "ללא רגישות עמ"ש צווארי – ROM מלא", היינו לא קיימת כל מגבלה בתנועה שנותרה לתובע. מסמך זה אינו מגלה כל ראשית ראיה לנכות שנותרה לתובע. גם בבדיקה מיום 29.10.13 נרשם "ללא חסר נוירווסקולארי". במסמך אחרון זה שהינו קרוב ליום התאונה השניה אמנם קיימת תלונה על כאבים אך ניתן רק טיפול סימפטומטי. אין כאמור אף מסמך רפואי שהוגש המצביע על כאבים או מגבלות רפואיות לאחר שנת 2013.

בנסיבות האמורות אין הצדקה למינוי מומחה רפואי.

התיק יתנהל אפוא על בסיס העדר נכות.

הצדדים יגישו תחשיבי נזק כדלקמן: התובע בתוך 45 יום והנתבעות במקביל בתוך 45 יום לאחר מכן.

מועדי הפגרה יבואו במנין.

תזכורת מעקב ליום 1.1.17.

ניתנה היום, י"ג אלול תשע"ו, 16 ספטמבר 2016, בהעדר הצדדים.