לפני בקשה להורות על ביטול ההחלטה מיום 13.11.17, בה נקבע כי משלא התייצב המבקש לדיון שנקבע לצורך הכרעה בבקשה שהגיש לביטול פסק דין מיום 16.11.5 – יוותר פסק הדין על כנו.

המבקש טוען כי לא ידע על מועד הדיון (וכי גם ההחלטה שניתנה בפרוטוקול לא הומצאה לידיו על ידי בית המשפט). לטענתו, סיכויי הגנתו גבוהים ויש לקבוע מועד נוסף לדיון בבקשה לביטול פסק הדין. המבקש תמך בקשתו בתצהיר ב"כ.

המשיב טען בתגובה כי ההחלטה מיום 13.11.17 ניתנה לאחר שבית המשפט שוכנע שהמבקש הוזמן לדיון כדין וכי את על המבקש להפנות טענותיו לב"כ. נטען כי הטענה בדבר סיכויי ההגנה הוצגה בעלמא וללא ביסוס, וכי אין בבקשה כדי להצדיק את ביטול ההחלטה מחובת הצדק או מכח שיקול דעתו של בית המשפט.

המבקש השיב לתגובה וטען כי הצפיה בהזמנה לדיון על ידי עו"ד מחמד אברהים אינה המצאה כדין, וזאת כאשר אינו מיוצג על ידי עו"ד זה כי אם על ידי עו"ד רולא אבו רג'ב.

מעיון בבית המשפט עולה כי מועד הדיון ליום 13.11.17 נקבע עוד ביום 11.6.17, בהמשך להחלטה מיום 8.6.17 בה נדחה, לבקשת המבקש, דיון שהיה אמור להתקיים ביום 11.6.17.

הודעת המזכירות ובה ההזמנה לדיון בנובמבר נשלחה לב"כ המבקש, עו"ד מחמד אברהים, באמצעות המייל, ובפקס' לעו"ד אבו רג'ב.

רק בחודש אוקטובר 2017 הודיע עו"ד מחמד אברהים כי הפסיק לייצג את המבקש וכי המשך הייצוג יהיה על ידי עו"ד אבו רג'ב – משמע, כי כך או כך, הודעת המזכירות הקובעת את מועד הדיון הועברה למבקש (באמצעות שני עורכי דינו, שהיו מעודכנים במערכת אותה עת) והומצאה לידיו כדין.

אשר על כן, לא מצאתי כי המבקש זכאי לביטול פסק הדין מחובת הצדק.

בית המשפט רשאי לבטל את פסק הדין, לפי שיקול דעתו. כידוע, שניים המה השיקולים לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה: הטעם למחדלו של המבקש מזה, וסיכויי הגנתו מזה; כאשר לרוב ינתן משקל רב לסיכויי ההגנה, מתוך הנחה שתרופה למחדלו של המבקש ניתן להשיג באמצעות השתת תשלום הוצאות (רע"א 1957/12 חלה נ' כהן, פסקאות 10-11 (22.5.2012); רע"א 3269/16 השרון שרותי טקסי בע"מ נ' מוניות קו 51 בע"מ, פסקה 16 ופסקה 22 (14.6.2016)).

באיזון מחדלי המבקש (שפסק דין נגדו ניתן עוד ב-11.15, כאמור, משלא התגונן במועד ואשר לא התייצב לדיון בבקשה לביטול פסק דין זה, על אף שכאמור, הוזמן אליו כדין) עם סיכויי ההגנה, ובשים לב לכך שעסקינן בתביעה שהוגשה לפני כמעט שלוש שנים בקשר לתאונה שהתרחשה לפני כמעט ארבע שנים (ובשים לב גם לסכומה הצנוע, יחסית, של התביעה – פחות מ-3,500 ₪), שוכנעתי כי משקל המחדלים גובר על ההצדקה לחדש את ההליכים בתביעה, ואני דוחה הבקשה.

נוכח התוצאה ולפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.

ההחלטה תישלח לצדדים.

ניתנה היום, כ"ו אדר תשע"ח, 13 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.