בפניי תביעה כספית על סך של 100,000 ₪ בגין נזקים שנגרמו עקב רטיבות.

רקע עובדתי וטענות הצדדים

1. התובעים מתגוררים בדירה מספר 17 הנמצאת בקומה החמישית בבניין מגורים ברחוב אנה פרנק 5 והידוע כגוש 4024 חלקה 646.

הנתבעים מתגוררים בדירה מספר 22 הנמצאת מעל לדירת התובעים.

1. על פי הנטען בכתב התביעה, לאחר שעברו הנתבעים להתגורר בדירתם, התגלתה בדירת התובעים רטיבות במספר מוקדים.
2. התובעים טוענים כי האחריות לליקוי הרטיבות מוטלת על הנתבעים ועתרו למתן סעדים הנובעים מאחריות נטענת זו כדלקמן:
3. 84,685 ₪ - עלות תיקון הליקויים בהתאם לחוות דעת מטעמם של המהנדס גוכמן אליעזר.
4. 50,000 ₪ - אובדן הנאה.
5. 18,000 ₪ - נזק שנגרם לרכוש (ביגוד, כלי מיטה, נורות וטלוויזיה).
6. 1,180 ₪ - בגין מכתבי התראה
7. 1,500 ₪ - שכ"ט שמאי

לצרכי אגרה העמידו התובעים את הסעד הכספי על סך של 100,000 ₪

1. הנתבעים מצדם הכחישו את הנזקים הנטענים וכן את אחריותם לפצות את התובעים.

לטענתם, ככל שקיימת רטיבות בדירת התובעים, הרי שמקורה הוא בקיר החיצוני שהינו רכוש משותף לכלל דיירי הבניין.

חוות-דעת מומחה מטעם בית משפט

1. ביום 8.2.2016 מונה המהנדס רפי גיל כמומחה מטעם בית-משפט (להלן: "המומחה").
2. ביום 11.5.2017 הגיש המומחה את חוות דעתו.

בחוות-דעתו התייחס המומחה למוקדי הרטיבות בדירת התובעים וקבע כי על מנת לאתר את מקור הרטיבות, יש לבצע בדיקות שונות.

הבדיקות הנדרשות אכן בוצעו והמומחה פרט בחוות הדעת את תוצאותיהן. מהבדיקות עולה כי קיימים ליקויים שונים בדירת הנתבעים הגורמים לחדירת רטיבות לדירת התובעים:

1. ליקוי באיטום רצפת מרפסת דירת הנתבעים ובמפגשי קיר רצפה.
2. ליקוי באיטום האדניות הבנויות ובמפגשי האדניות עם הרצפה.
3. בנוסף, נקז רצפת המרפסת בדירת הנתבעים אינו תקין וקיים איטום לקוי בדופן הקיר הגובל עם השכנים, בהיקף צינור האוורור במעקה.

המומחה הוסיף כי קיימת היתכנות שחלק מהמים שחדרו לדירת התובעים בחדר שינה הורים, נובעים מהקיר החיצוני והמדובר בליקוי שמקורו ברכוש המשותף, ואולם רק לאחר גמר ביצוע עבודות האיטום בדירת הנתבעים ניתן יהיה לבחון נושא זה מחדש.

בחוות דעתו עמד המומחה על התיקונים והבדיקות שנדרש לבצע וכפי שיפורט להלן:

1. פירוק ריצוף מרפסת דירת הנתבעים וביצוע איטום של רצפת בטון המרפסת באמצעות 2 שכבות של יריעות ביטומניות וזאת על ידי קבלן איטום מורשה ע"י מכון התקנים הישראלי.
2. פירוק חיפוי אדניות הבנויות במרפסת דירת הנתבעים, התקנת נקז תקני הפועל בשיטת ניקוז כפול וכן תיקון האיטום סביב צינור האוורור שבמעקה המרפסת בקיר שבין השכנים.
3. לאחר ביצוע האיטום ולפני הריצוף החוזר, יש להזמין את מעבדת מכון התקנים לצורך קבלת אישור על כך שהאיטום עומד בדרישות התקן הישראלי. בהמשך, ביצוע בדיקת הצפה ע"י מכון התקנים וכן ביצוע בדיקת המטרה על המעקה והאדניות וזאת על מנת לוודא כי מים לא חודרים לדירת התובעים.
4. לאחר קבלת אישור מכון התקנים, כמפורט לעיל, ביצוע ריצוף המרפסת וחיפוי מחדש של המעקה והאדניות.
5. לאחר מכן, ייבוש המקומות שנפגעו בדירת התובעים, צביעת אותם אזורים וביצוע מעקב.
6. קבלת התחייבות הקבלן לאי חדירת מים לדירת התובעים למשך 7 שנים לפחות.

המומחה קבע כי הואיל ורוב עבודות התיקונים נעשות בדירת הנתבעים ועל ידי הנתבעים, הרי שאין טעם לתמחר את עלות התיקון.

עלות הייבוש ותיקוני הטיח והצבע בדירת התובעים, באזור הסלון, מטבח וחדר שינה הורים הוערכה על ידי המומחה בסך של 5,600 ₪ (לא כולל מע"מ).

לצורך ביצוע התיקונים קבע המומחה כי אין צורך בפינוי דירת התובעים.

1. ביום 29.6.2017 התקיים דיון בפניי בתומו הוריתי לנתבעים לבצע את כל התיקונים בהתאם להמלצת המומחה כמפורט לעיל, והמומחה התבקש להגיש חוות דעת משלימה לאחר ביצוע התיקונים.
2. לאחר שבוצעו התיקונים בדירת הנתבעים, ביום 23.4.2018 בדק המומחה את דירות הצדדים.
3. ביום 5.7.2018 הגיש המומחה חוות דעת משלימה.

בחוות דעתו המשלימה ציין המומחה כי הריצוף במרפסת הנתבעים פורק ונמסר לו כי בוצע איטום מחדש של המרפסת.

בבדיקתו את דירת התובעים לא נמצאה רטיבות בתקרות חדרי הדירה אך הסימנים הישנים טרם טופלו. המומחה קבע כי יש לתקן את הטיח והצבע במקומות שנדרשו או לחילופין לשלם לתובעים את עלות התיקון בסך של 5,600 ₪+מע"מ.

המומחה הוסיף כי בניגוד לדרישתו, לא בוצעה בדיקה של פרטי האיטום והתאמתם לתקן לפני הריצוף החוזר. כמו כן, לא בוצעה בדיקת המטרה על גבי המעקה והאדניות על ידי מכון התקנים הישראלי. לפיכך, קיים קושי לקבוע שכל העבודות בוצעו כנדרש ובהתאם לדרישות התקן. עם זאת, אין טעם לבצע פירוק ריצוף של המרפסת על מנת לבדוק את תקינות האיטום, שכן במהלך הפירוק עלול להיפגע האיטום. בנסיבות אלה קבע המומחה כי יש ליתן אחריות למשך תקופה ארוכה יותר לאי חזרת הרטיבות מאותם מקומות לבית התובעים וזאת למשך 10 שנים.

הסדר דיוני

1. הצדדים הגיעו להסכמה דיונית, אשר קיבלה תוקף של החלטה, לפיה יינתן פסק דין בתביעה בהתאם לחומר הקיים בתיק ולאחר שהצדדים יגישו סיכומים בכתב.

הצדדים הגישו סיכומים בכתב ומכאן פסק הדין.

דיון והכרעה

עלות תיקון הליקויים

1. כאמור בחוות דעת המומחה, תוקנו הליקויים בדירת הנתבעים. אם כן, כל שנותר לדון הוא בנזק שנגרם לדירת התובעים בשל אותם ליקויים.
2. כזכור, המומחה קבע כי יש לתקן את הטיח והצבע במקומות שנדרשו בדירת התובעים או לחילופין לשלם להם את עלות התיקון בסך של 5,600 ₪+מע"מ.
3. אין צורך להכביר במילים על משקלה הרב של חוות-דעת מומחה אשר מונה מטעם בית-המשפט. מומחה כזה נחשב מומחה אובייקטיבי וחסר פניות, ומהווה ידו הארוכה של בית-המשפט. אף שבית-המשפט אינו מהווה חותמת גומי של המומחה, הרי שלחוות-דעת כזו יש משקל רב ומשמעותי.

כך נקבע בע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' מונטי רבי (פורסם במאגרים, 31.12.1988):

"משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. אכן עד מומחה כמוהו ככל עד - שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שקול דעתו של בית המשפט. אך כאמור לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן".

ובע"א 3134/02 עיריית רחובות נ' בוטנרו אחזקה ופיתוח (1992) בע"מ (פורסם במאגרים, 21.7.2003) נקבע:

"... כאשר ממנה בית המשפט מומחה מכריע מטעמו, אך טבעי שהוא יאמץ את ממצאיו, זולת אם קיימת סיבה כבדת משקל שתניע אותו שלא לעשות זאת, שהרי לכאורה מדובר במומחה ניטראלי, נעדר עניין, וככזה אין סיבה לחשוד בו כי הוא בחר לצדד בעמדה זו או אחרת מטעמים פסולים ".

1. הצדדים לא השיגו על קביעות המומחה ולא ביקשו לחוקרו בחקירה נגדית או לשלוח שאלות הבהרה מטעמם, כך שהאמור בחוות הדעת לא נסתר.

על אף זאת הנתבעים טענו כי אין לפסוק לתובעת את מלוא הפיצוי בסך של 5,600 ₪ + מע"מ שנקבע בחוות דעת המומחה, שכן לטענתם המקור של חלק מהליקויים הינו ברכוש המשותף.

איני מקבל את הטענה.

אין ספק, כי הנתבעים אינם אחראים לליקויים הנובעים מהרכוש המשותף, ואולם עיון חוות הדעת מעלה כי הנזק שנגרם לדירת התובעים מקורו בדירת הנתבעים.

אומנם המומחה קבע כי קיימת היתכנות שחלק מהמים שחדרו לדירת התובעים בחדר שינה הורים, נובעים מהקיר החיצוני והמדובר בליקוי שמקורו ברכוש המשותף. עם זאת, אין מדובר בקביעה מוחלטת שהוכחה בפניי בכל צורה ואופן. המומחה ציין כי רק לאחר גמר ביצוע עבודות האיטום בדירת הנתבעים, ניתן יהיה לבחון האם קיימת חדירת רטיבות מהקיר החיצוני, אם לאו. ואולם הדברים לא נבחנו כלל ועיקר.

לפיכך, על הנתבעים לשאת בעלות תיקון הנזקים בדירת התובעים במלואה.

1. התובעים מצדם עמדו על חוות דעת המומחה מטעמם ועתרו לחייב את הנתבעים בגין עלות התיקונים על סך של 84,685 ₪ (20,000 ₪ - תיקוני טיח, 12,500 ₪ - תיקוני ארון בחדר שינה, 3,250 ₪ - פיקוח הנדסי, 6,435 ₪ - מע"מ, 42,500 ₪ - ירידת ערך 5%).

אין לקבל קביעות המומחה מטעם התובעים, זאת לאחר שמונה מומחה מטעם בית משפט וקביעותיו בחוות-הדעת לא נסתרו על ידי מי מהצדדים.

המומחה מטעם בית משפט לא קבע כי נגרמה ירידת ערך וכי נדרש פיקוח הנדסי. התובעים לא חקרו בחקירה נגדית את המומחה מטעם בית משפט או שלחו לו שאלות הבהרה בעניין זה. לפיכך, לא מצאתי לפסוק לתובעים פיצוי בגין רכיבים אלה.

אשר לעלות בגין תיקון ארון בחדר שינה, הרי שהמומחה מטעם התובעים הינו מהנדס ולא מומחה בשמאות, כך שלא מצאתי לקבל את קביעתו בעניין זה. יש לציין כי לא הוצגה בפניי אסמכתא כלשהי לעלות רכישת הארון וכן אסמכתא לקיומו של הנזק הנטען.

1. נוכח האמור לעיל, ובהתאם לקביעות מומחה בית המשפט שלא נסתרו, אני קובע כי על הנתבעים לפצות את התובעים בגין הנזק בדירתם בסך כולל של 6,552 ₪ (כולל מע"מ).

התביעות הכספיות הנוספות

1. כאמור, בכתב התביעה עתרו התובעים לפיצוי כספי כדלקמן:
2. 50,000 ₪ - אובדן הנאה.
3. 18,000 ₪ - נזק שנגרם לרכוש (ביגוד, כלי מיטה, נורות וטלוויזיה).
4. 1,180 ₪ - בגין מכתבי התראה
5. 1,500 ₪ - שכ"ט שמאי

אובדן הנאה

1. בנסיבות העניין, בהתחשב בטיב הליקויים, חומרתם, עלות תיקון הנזק בדירת התובעים וכן התנהלות הצדדים טרם הגשת התביעה ולאחריה, אני פוסק לתובעים פיצוי בגין רכיב זה סך של 3,500 ₪.

נזק לרכוש

1. התובעים עתרו לחייב את הנתבעים בגין הנזק שנגרם לביגוד, כלי מיטה, נורות וטלויזיה בסך של 18,000 ₪.

התובעים לא הוכיחו כי נגרם נזק כלשהו לרכוש ובסכום הנטען וכן אחריות הנתבעים לכך.

לפיכך, אני דוחה רכיב זה של התביעה.

מכתבי התראה

1. בתביעה עתרו התובעים לחייב את הנתבעים בסך של 1,180 ₪ בגין רכיב זה של התביעה. לעומת זאת, בסיכומים מטעמם טענו להוצאות על סך 590 ₪ בלבד.

מכל מקום, הוצאות בגין מכתבי התראה מקומם במסגרת הוצאות משפט.

שכ"ט שמאי

1. גם כאן, שכר טרחת מומחה מקומו במסגרת הוצאות משפט.

סוף דבר

1. התביעה מתקבלת באופן חלקי כמבואר לעיל. יחד עם זאת עלי להוסיף כי חוששני כי ייתכן שפסק דין זה לא יביא מזור לתובעים. זאת משום שבניגוד לדרישות המומחה בחוות דעתו המומחה, הנתבעים לא ביצעו בדיקות הצפה והזמינו את מכון התקנים על מנת שיבדוק את פרטי האיטום והתאמתו לתקן לפני ריצוף המרפסת. הנתבעים מיהרו לרצף את המרפסת מחדש טרם בדקות ההצפה ומכון התקנים, והתוצאה היא שכיום לא ניתן לדעת האם האיטום שבוצע עומד בדרישות התקן. המומחה חיווה דעתו, כאמור, שאין זה סביר לדרוש מהנתבעים היום לפרק את הריצוף על מנת לבדוק את האיטום שכן הפירוק עלול לפגוע באיטום בו.

התנהגות זו של הנתבעים אינה מתקבלת על הדעת ונגועה בחוסר תום לב, והיא אף הכשילה את בירור האמת. על הנתבעים היה לבצע בצייתנות מלאה את הוראות המומחה ולבצע את בדיקות ההצפה ואת מכון התקנים לפני האיטום. לכן, על אף המרחק של סכום התביעה מפסק הדין – הרי שיינתן להתנהגות זו ביטוי בהוצאות. מעבר לכך, אני נמנע מלקבוע כממצא עובדתי שהנתבעים תיקנו את האיטום כהלכה. על כן פתוחה הדרך בידי התובעים להגיש תביעה נוספת כנגד הנתבעים, היה ויתברר בעתיד כי הנזילות נמשכות.

הנתבעים, ביחד ולחוד, ישלמו לתובעים סך של 10,052 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

כמו כן ישלמו הנתבעים, ביחד ולחוד לתובעים את אגרת המשפט, שכר המומחה מטעמם וכן את חלקם בשכר המומחה מטעם בית המשפט, ובנוסף שכר-טרחת עורך דין בסך של 5,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום או מיום ההוצאה לפי העניין, ועד מועד התשלום בפועל.

ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום.

ניתן היום, כ"ט טבת תשע"ט, 06 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.