טוען...

החלטה שניתנה ע"י ורדה מרוז

ורדה מרוז08/09/2015

לפני כב' השופטת ורדה מרוז - סג"נ

העותרים

סיסאי לקאו (אסיר)

נגד

המשיבים

1. שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר - זימונים

2. מדינת ישראל

<#2#>

נוכחים:

העותר בעצמו

ב"כ העותר עו"ד

ב"כ המשיב עו"ד כנרת צימרמן ועו"ד אורנה רז

פרוטוקול

העותר:

שוללים לי את הביקורים ואת הקנטינות רצוף. אני בן 18 עוד מעט. אני עצור 9 חודש. כשהייתי בן 13 הייתי במאסר.

ב"כ המשיב:

יש 3 מאסרים. הראשון היה שנה אחת מ 2011-2012. אחר כך עוד 7 חודשים. מ 2012 – פברואר 2013. כנראה הפרות. אחר כך איומים עוד 6 חודשים. מאסר בפועל. שחרור 25.8.13.

העותר:

אני עצור על חבלה גופנית. קיבלתי שלילה של 21 יום של קנטינה. לא באו להעיר אותי למסדר. אין לי מה להגיד למפקדת במסדר. זה סיור שהיא עושה. היא באה ושואלת. זה לא אמת שאני ממריד ואחראי עליהם. לא יודע. אני מוביל רק את עצמי. אני חושב שצריך לבטל לי חלק מהעונשים. עכשיו ראש השנה ואבקש קנטינה. חשבו שאם אנו לא איתו נמריד את האגף אז המציאו שנזדהה איתם. זה מה שהם אומרים. טומי סוואנה כתב לי. אני לא יודע לקרוא ולכתוב. הוא אמר לי מה שהוא כתב בשמי. הסגן מתנכל לי סתם.

ב"כ המשיב:

בית הסוהר עושה כל המאמצים לבוא לקראת העותר. נתן לו כל ההזדמנויות. אם הוא ישמור על התנהגות חיובית הם הראשונים שירצו לעזור לו.

<#3#>

החלטה

בפניי עתירה שעניינה עונשים שהוטלו על העותר במסגרת שהייתו בבית סוהר אופק באשר לדבריו החמירו איתו יתר על המידה ודנו אותו לחומרה בגין מעשים שלא ביצע.

כך שללו ממנו טובות הנאה כמו ביקורים, קנטינה, לפרקי זמן מסוימים נאלץ העותר לשבות באגף סגור ועוד.

המדובר בנער שטרם מלאו לו 18 וכיום הוא עצור עד לתום ההליכים בחשד לביצוע עבירה של חבלה גופנית חמורה. חרף גילו הצעיר ריצה העותר 3 תקופות מאסר כאשר הארוכה בהן לפרק זמן של 12 חודשים.

מתוך המסמכים שהניחה ב"כ המשיב בפניי עולה כי לעותר בעיות משמעת קשות, כי אין הוא ירא את מורא החוק ואינו מתאים את עצמו למסגרת בה הוא מצוי.

זאת ועוד, בנוסף להפרות המשמעת והסדר, מעורה העותר בפעולות המרדה של כלל האסירים באגף כמו החלטות שלא להישמע להוראות הסוהרים, להיפלט מהאגף בהפגנתיות ועוד.

העותר נשפט בדין משמעתי מספר פעמים ובגדר משפטים אלו נשללו ממנו ביקורים ונשללה ממנו קנטינה.

אין ספק כי הסנקציות שננקטו כלפי העותר מכבידות עליו ומעכירות את שהותו בבית המעצר, יחד עם זאת, אין לעותר אלא להלין על עצמו. ברי כי בהתנהגותו חסרת הרסן לא מותיר העותר ברירה בידי מפקדי הכלא אלא לנקוט כנגדו בהליכי משמעת. ברי, כי אם העותר יטיב את התנהגותו כי אז אף שב"ס יבוא לקראתו.

לפיכך החלטות שב"ס סבירות ומבוססות ואין להתערב בהן.

העתירה נדחית.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ד אלול תשע"ה, 08/09/2015 במעמד הנוכחים.

ורדה מרוז, שופטת

סג"נ