<#1#>

פרוטוקול בעניין משיב 2

החוקר – נציג המבקשת - לאחר שהוזהר כדין:

הבנתי את האזהרה. אני מתחייב לומר את האמת.

חוזר על הבקשה ומצהיר כי כל האמור בה אמת.

אני מגיש לעיון ביהמ"ש את תיק החקירה וכן דו"ח סודי (מתקבל ומסומן מב/1 ומוחזר לחוקר).

מבקש להוסיף כי למשיב מיוחסות עבירות של סחיטה באיומים יחד עם אחר וכן המתת בעל חיים על אותו רקע. מצורפות לתיק שתי ידיעות שמוצלבות וקושרות את המשיב למיוחס לו. מעבר לכך, יש אינדיקציות בדמות ראיות שיש בהן כדי לחזק את אותו חשד סביר ואני מפנה למה שאני חושב מבחינת חיזוק בתיק, המעצר הוארך מיום שישי להיום המבקשת ביצעה מספר פעולות חקירה ואי אפשר לומר כי החקירה הסתיימה, אבקש הארכת מעצר לפרק זמן קצר על מנת שנוכל להתקדם בחקירה. ימי המעצר שנקבעו למבקשת כללו ימי שבתון דבר שהאט את החקירה.

ח.נ. בתשובה לשאלות ב"כ המשיב 2:

ש. מה שהבאת היום לביהמ"ש אלו אותן ידיעות שאתה מדבר עליהן?

ת. נכון אך הן מוצלבות. יש הבדל בין חשש שמבוסס על מידע אחת לבין מידע המבוסס על שתי ידיעות מוצלבות.

ש. זה הדבר הנוסף שהבאת לתיק?

ת. ישנן שתי פעולות שחיזקו במידת מה את החשד הסביר.

ש. האם אתה יכול להצביע בפני ביהמ"ש על איזשהי ראיה שמעלה חשד שאותו סוס מת מוות לא טבעי?

ת. החשד נסמך בעיקרו על המידע המודיעיני.

ב"כ המשיב:

אין לי חלופת מעצר להציע לצערי. המשיב מתגורר עם אמו שהינה חולה ואני מדגיש את הדיון שהיה ביום שישי. שם הסכמנו על הארכת מעצר, החשד הסביר ברמה נמוכה מאוד וזה מתבטא בכך שבקשת המעצר הנוספת אם תגיע ביום צריכה להיות מלווה בראיות משמעותיות.

המשיב 2:

אני אוכל לשהות ביבנה אצל אחי כמה ימים. אבקש אפשרות לקחת ציוד מהבית שלי.

נציג המבקשת, מסכם טענותיו:

חוזר על הבקשה.

ב"כ המשיב, מסכם טענותיו:

אבקש להורות על שחרורו של המשיב.

<#2#>

החלטה בעניין המשיב 2

בפני בקשה לעצור את המשיב לתקופה בת 5 ימים מכח הוראת סעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) התשנ"ו – 1996 [להלן:"החוק"].

זו בקשת המעצר השנייה בעניינו. ביהמ"ש, בדיון הקודם, התרשם כי קיימת חולשה ראייתית באשר לחשד הסביר המיוחס למשיב והורה ליחידה החוקרת לעבות חשד זה ככל שתתבקש הארכת מעצר נוספת. החשד הסביר לא עובה בצורה משמעותית, ונדמה כי לפחות על פני הדברים, מהווה הדבר פתח לשקילת שחרור המשיב בתנאים אשר יבטיחו מחד התייצבותו לחקירה ומאידך ימנעו שיבושה.

המשיב ציין בביהמ"ש כי יוכל לשהות בהרחקה מהעיר דימונה.

משכך, הגעתי לכלל מסקנה שיש להורות על שחרור המשיב בתנאים הבאים:

א. הרחקה מהעיר דימונה. המשיב יוכל להגיע לביתו בעיר, היום עד השעה 19:00 על מנת שיוכל לקחת ציוד אישי.

ב. ערבות עצמית בסך של 10,000 ₪.

ג. הפקדה בסך של 500 ₪ במזומן. סכום זה יכול ויופקד בקופת ביהמ"ש עד ליום ג' 30.6.2015 בשעה 14:00 ולא יהווה תנאי לשחרור.

ד. איסור יצירת קשר ישיר או עקיף עם המתלונן ומעורבים בחקירה.

ה. המשיב יתייצב לחקירה כל אימת שיידרש לעשות כן. מובהר כי זימונו באמצעות טלפון שמספרו 054-7015597 יחשב כזימון כדין.

ו. תוקף התנאים עד ליום 2.7.2015 בשעה 16:00.

זכות ערר כחוק.

<#3#>

ניתנה והודעה היום י"א תמוז תשע"ה, 28/06/2015 במעמד הנוכחים.