<#1#>

נוכחים:

ב"כ המבקשת, עו"ד חביב

ב"כ המשיב 1, עו"ד נבון

ב"כ המשיב 2, עו"ד פורר

המשיבים – הובאו ע"י שב"ס

פרוטוקול

ב"כ המשיב 2:

ככל שהדברים נוגעים למשיב 2 אנחנו מסכימים לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר. אני מבקש לנתב את הדיון סביב חלופת מעצר. למשיב 2 יש מאסר על תנאי. טוענת המדינה שיש לו מאסר על תנאי של 10 חודשים ו-6 חודשים. דא עקא שמה שמפעיל את התנאי של 6 חודשים מפעילה עבירת איומים, אבל נגד המשיב 2 לא נטענת עבירה של איומים. אני סבור שהתיק הזה מתאים לחלופת מעצר – אנחנו מדברים בעבירת רכוש אחת, התפרצות אחת. אין מדובר במסכת או במספר עבירות התפרצות. בסופו של יום, וזה לא משנה שנתפס בכף, מבחינת המתלונן לא נגנב דבר. אני מפנה את ביהמ"ש לכך שגם החלק שהם טוענים לגבי חלקו, בחלק הכללי הוא לא מעורב בכלל, כך שהחלק שלו קטן יותר במסכת האישומים. לגבי העבר הפלילי – מדובר באדם שאכן יש לו עבר פלילי, אבל כשבודקים את העבר הפלילי רואים שני דברים, שהוא ריצה מאסר קצר בגין עבירות רכוש, משנת 2012. עבירת הרכוש הקודמת שהייתה לו הייתה משנת 2005, לפני 10 שנים. אלו העבירות שלו. כשביהמ"ש בוחן את החלק שלו ואת נסיבות העבירה, העובדה שאין לו עבר משמעותי, ועד כה ריצה מאסר קצר, כשיש לנו חלופה, אמו ובן זוגה, אנשים נורמטיביים שנבדקו ואושרו כמפקחים ללא רבב. מדובר באנשים רציניים ומבינים את מלאכת הפיקוח. הכלל הוא לא לעצור. לפעמים אני חושב שהתביעה מתבלבלת. רק כשאין חלופה מגיעים למעצר. אני מבקש להראות לביהמ"ש פסיקה, והם יודעים את זה. אדם עם התפרצות, מאסר על תנאי, השופטת תבור שיחררה בערבויות, המדינה הגישה ערר וכב' השופטת שריזלי דחתה את הערר.

ב"כ המבקשת:

מדובר בבחור צעיר שצבר לחובתו עבירות רבות.

ב"כ המשיב 2:

מדובר בעבירות ברף המינורי. יש לו שתי עבירות רציניות אבל כל היתר יחסית קלות. המפקחים הם אנשים רציניים. האמא עובדת במשביר לצרכן, בן זוגה עובד בחברת החשמל, במשמרות. הם יכולים לפקח. מפנה את ביהמ"ש לפסיקה של ביהמ"ש העליון, אדם עם מאסרים על תנאי וביהמ"ש משחרר. אני אומר לביהמ"ש במלוא האחריות, בתיקים כאלה שיש חלופת מעצר, בתי המשפט משחררים. חברתי יודעת את זה יותר טוב ממני. אני מפנה את ביהמ"ש גם לבש"פ 5151/08. מפנה לפסיקה נוספת בש"פ 7230/08. אם ביהמ"ש יסבור שרצוי, אני מסכים לאיזוק אלקטרוני. ההורים עכשיו מחוייבים ומבינים את העניין. חברתי אומרת תיחכום, אבל כל החלק של התיחכום לא קשור אליו, ולכן אמרתי שחלקו קטן יותר.

ב"כ המבקשת:

כפי שצויין בכתב האישום לא מדובר רק בעבירת התפרצות לדירה אלא גם בעבירת קשירת קשר. אני עומדת על כך שמדובר בעבירה שבוצעה בתיחכום, בביצוע בצוותא. הוא נתפס בכף. המשיב שותק בחקירתו. יש פסיקה שמדברת על מסוכנות שנשקפת מאדם. זה מעיד על אופיו. מדובר במי שבסה"כ בן 29, הספיק לצבור לחובתו מספר רב של הרשעות קודמות, בין היתר הרשעות רלבנטיות. אני סבורה שדי בדבריו של בימ"ש השלום בראשל"צ, שגזר עונש מאסר בפועל על משיב זה. אני סבורה שבקשת השחרור אינה במקומה כרגע. לכל הפחות יש צורך לבחון שחרור המשיב באמצעות שירות המבחן. אנחנו רוצים לדעת מי ההורים, מה היכולת לאיין את המסוכנות שהיא גבוהה. המשיב נכנס לבית המתלונן ונתפס בכף. אני חוזרת על הבקשה.

ב"כ המשיב 2:

לא סתם חברתי כל הזמן אומרת מה השופטת בבימ"ש קמא כתבה עליו. בפני ביהמ"ש גיליון הרשעות קודמות, אני לא מקל ראש אבל מדובר בעבירות ברף המינורי.

<#2#>

החלטה – משיב 2 בלבד

כנגד משיב 2, אבי נג'יבי, הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות שעניינן קשירת קשר לעשות פשע, התפרצות לבית מגורים, והחזקת כלי פריצה לרכב.

סנגורו של המשיב, עו"ד ירון פורר, אינו כופר בקיומן של ראיות לכאורה, ובקיומה של עילת מעצר. עם זאת טוען הסנגור כי יש מקום להורות על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר, ולשם כך הוצעו הוריו של המשיב, שלטענת הסנגור יכולים להשגיח עליו.

המשיב 2 נחקר במשטרה ובחקירתו הכחיש את המיוחס לו. בהמשך שמר על זכות השתיקה, ולא השיב לשאלות מהותיות שנשאל. דפוס התנהגות זה חזר על עצמו גם בחקירתו השניה.

כתב האישום שהוגש מגולל ומפרט את התחכום שנוגע להתפרצות לדירה, כאשר נטען כי משיב זה ומשיב נוסף (משיב 1) קשרו ביניהם קשר לבצע התפרצות לדירה, בצוותא חדא, ולשם כך הגיעו לדירה נשוא ההתפרצות, והתפרצו בצוותא לדירה. בהמשך לכך נתפס המשיב 2 בכף, בדירה עצמה.

מסתבר שהמשיב שבפניי היה גם מצוייד בכלי פריצה שונים, כפי שפורטו בכתב האישום.

יש עוד להוסיף כי נגד המשיב 2 תלוי ועומד מאסר מותנה בן 10 חודשים, שהינו בר הפעלה.

בדין הפנתה התובעת לדברים שהשמיע ביהמ"ש בגזה"ד שניתן בעניינו של המשיב , שבו נידון, בין השאר ל-7 חודשי מאסר לריצוי בפועל (ת"פ 43784-05-12, בימ"ש השלום בראשל"צ). ביהמ"ש ציין כי על אף גילו הצעיר צבר המשיב לחובתו עבר פלילי מכביד למדי בעבירות רכוש, נהיגה ברכב ללא רישיון וגם בעבירות נגד שוטרים, כאשר לעניין העונש שהוטל ציין ביהמ"ש כי היה מדובר בקושי ראייתי ועל כן הסדר הטיעון שהוצג בעניינו של המשיב, התקבל.

הסנגור הציג בפני שורה של החלטות אשר לטעמו מאפשרות לשחרר את המשיב לחלופת מעצר, שיש בה כדי לאיין ממסוכנותו.

אני סבור כי בנסיבות שהובאו בפני אין די בחלופת המעצר שהציג הסנגור כדי לאיין ממסוכנות המשיב. מדובר בהתנהגות עזת פנים, כאשר המשיב חוזר ופוגע ברכוש הציבור, וכאשר מאסר על תנאי התלוי ועומד נגדו לא היה בו כדי להרתיעו מלחזור לדפוס ההתנהגות האמור.

מעצר בית בשלב דברים זה, אין בו כדי להפחית באופן משמעותי מהסיכון שנשקף מהמשיב. על כן, ובמכלול הנסיבות דלעיל, אני נעתר לבקשה ומורה על המשך מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים בעניינו.

במידה ותוצג חלופה אחרת, תישקל זאת בהתאם, על ידי ביהמ"ש.

נקבע אפוא לדיון מקדמי, בתיק העיקרי, בפני כב' השופט צחי עוזיאל, לתאריך 20.7.2015, בשעה 09:00. המזכירות תקבע את המועד הנ"ל ביומנו של כב' השופט צחי עוזיאל.

<#3#>

ניתנה והודעה היום ט"ו תמוז תשע"ה, 02/07/2015 במעמד הנוכחים.

הסנגור:

הקראתי לנאשם את כתב האישום.

ב"כ המשיב 1:

אני מבקש להתחיל עם מספר עובדות לגביהן יש מחלוקת. החשוד שאני מייצג נעצר יושב במכוניתו, במרחק של בין 50 ל- 100 מ' ממבנה המגורים שבו לכאורה ארעה אותה התפרצות. מדוחו"ת של בלשים שהיו בשטח מתברר שלא היה שום מגע ביניהם ושום תקשורת פיזית בין שני החשודים בשעות לפני האירוע ובזמן האירוע. לא דיברו ביניהם ולא עשו שום דבר ביחד. הציר המרכזי של התיק הזה זה סעיף 2.2 לבקשת המעצר, שם אנחנו מדברים לכאורה על זיהוי ספונטני, שהוא פגום ברמה שמשקלו הראייתי שואף לאפס. הזיהוי הספונטני הוא ה"כבשה השחורה" של מסדרי הזיהוי. מאז שהחשוד נעצר לקחו את העד המרכזי ועשו לו מסדר זיהוי תמונות. אני מפנה לנספח 6. החוקרת לירן יעקב הציגה בפניו 8 תמונות, כאשר רואים תמונות ברורות על מסך הטלוויזיה והוא באותו מסדר זיהה חשוד אחר כמי שפגש בדירתו, ולא את הנאשם. ב- 20.6.15, מזמינה אותה חוקרת את אותו עד, באשי, לתחנה כדי שימסור לה לכאורה חומר ראיות נוסף, יושבת בחדר שלה, חוקרת את הנאשם גמליאל שהוא אזוק בידיו וברגליו, דלת החדר פתוחה וחוקר אחר מעביר את העד באשי במסדרון והעד באשי נכנס לחדר שבו נחקר המשיב, מבלי שהוזמן, והוא יודע או מנחש שזה החשוד, ושם לכאורה מתבצע הזיהוי הספונטני. אני אומר לביהמ"ש שהזיהוי הזה, לאור העובדה שנערך קודם זיהוי תמונות ושם לא זיהה, ופתאום לאחר 3 ימים בסיטואציה מאוד מיוחדת, שהוא רואה שחוקרים חשוד, ומתנהל דו שיח בין העד לחוקרת, הוא זיהוי שאין לו משמעות. אין פלא שאותה חוקרת טוענת שהיא גובה את העדות במרחק של שולחן ביניהם, טוענת שלא ראתה את מפגש המבטים בין העד המזהה למשיב. היא לא יכולה לתמוך באותו זיהוי ספונטני. אני מצטט מנספח 9: "מבטי היה מוסט אל החשוד. מיד קמתי ואמרתי לבאשי ולאדם נוסף שהיה איתו שיצאו מיד מהחדר". לא ידוע מי הוביל אותם לשם, למה, מי אירגן את המפגש הספונטני. בעניין זה אני מפנה לנספחים 9 ו-10. אין הכחשה מצידו של גמליאל שגבו ממנו 3 גירסאות מפורטות והוא נתן גירסה למעשיו במקום. מדובר בקצין משטרה לשעבר, חוקר פרטי, שלטענתו היה שם בעבודת עיקוב. מפאת חיסיון בעבודתו מסר את הפרטים שיכל למסור, הוא לא שתק ונתן הסבר. באשר לטלפונים, אין הכחשה שגמליאל מכיר את נג'יבי, הכרות רחוקה. לטענתו העסיק אותו בעבר. אם ביהמ"ש יבדוק את כל הנושא של הטלפונים ביניהם, ביהמ"ש יראה שאין תאריכים, ואולי גם אין שעות.

ב"כ המבקשת:

יש פלט שיחות מהטלפון שהיה על המשיב בזמן האירוע. אני לא חולקת עם חברי באשר לטענת המשיב 1 שהוא משמש כחוקר פרטי. השאלה כמה פעמים סותר את עצמו, מה מוכן למסור כדי לא להיות עצור, כקצין משטרה לשעבר, וכמה אתה מתקשר לאדם שהוא חבר שלך באופן רחוק, והדבר האחרון, כשהוא נתפס .....

ב"כ המשיב 1:

אני מפנה את ביהמ"ש לנספח 8, זה דו"ח של מבינים מה כתוב בו. הוא בדק את הטלפונים אבל לא מבינים שום דבר. דבר אחד בטוח, אין שעות, אין תאריכים, זה מופיע במספר דוחו"ת של שוטרים במקום. אני מפנה לנספחים שמדברים בעניין, מעבר לנספח 8. מפנה גם לנספחים 13ו-14. יש גם סתירות בין הדוחו"ת בעוד המומחה טוען שמה שרואה ללא תאריכים וללא שעות זה שעות התקשרות לכאורה או משך זמן השיחה, החוקרת לירן כהן טוענת שזה שעות התקשרות. אי אפשר להבין דבר. למשיב יש עבר פלילי משנת 2008, עבירת סיוע. יש הרשעה משנת 2010, שם נדון ל-4 חודשי עבודות שירות. ישנה גם עבירת תעבורה, קבלת נכסים שהושגו בעוון וסיוע לכניסה לבניין מגורים.

אם ביהמ"ש ישתכנע שמסדר הזיהוי הוא מאוד בעייתי, ולא מרשי היה בדירה, כל התשתית הראייתית בתיק הזה קורסת. הם לא מקשרים אותו לדירה הספציפית. הוא לא מכחיש שהיה שם, הוא לא נעצר בדירה. לעניין כלי הפריצה שנתפסו אצלו – ראש צוות החקירה שאחראי על 10 שוטרים, מבצע בשטח חיפוש במכונית שלו. הוא מוצא פלאייר, פטיש 5 ק"ג. האיש מוסר גירסה שהוא עושה שיפוץ בבית, בודקים את גירסתו ותו לא. המשיב טוען שהיה במקום בתוקף תפקידו כחוקר פרטי, אבל לא מוכן למסור פרטים. נכון שהחוקרים הפרטיים עובדים בתחום האפור, ולפעמים אנשים בשטח עושים דברים שהם בתחום האפור. הוא כנראה מסיבות שלו החליט שלא לנקוב בשמותיהם. התביעה צריכה להוכיח שזה לא נכון.

פתאום, אחרי 13-14 שעות שהרכב שלו חונה ללא השגחה במגרש בתחנת המשטרה, ללא שמירה. החוקר מבקש לעשות חיפוש נוסף ברכב. אז עושה חיפוש נוסף ברכב, ופתאום מוצא מתחת למושב עוד שני מברגים ופלסטלינה שמשמשת להדבקת מצלמות. בתיק הזה יש תעודת חיסיון אבל לא מחקו דברים מדוחו"ת הפעולה וידוע שכל הפעולה מבוססת על מידע מודיעיני. היו מקרים שאותו מקור כדי להצדיק את עצמו, עשה פעולת חדירה והטמין דברים במכוניות כדי להפליל את החשוד עליו מסר מידע.

אני מפנה למזכר מס' 7, השוטרת ביקשה לעשות איכון טלפון, לקשור אותם עם הטלפונים שלהם לאירוע שהתרחש במאי, ואין שום תוצאה לזה. יכול להיות שמישהו פועל באזור הזה, אבל זה לא מרשי.

דבר נוסף, זוהה חשוד במסדר תמונות, האם בדקו את האליבי שלו, יודעים איפה הוא? קיימת תופעה שאנשים מחוץ למרכז מגיעים כדי לעשות עבירות. אני אומר שהחקירה הזו היא מלאה בחורים ובעיות ומבחינת התשתית הראייתית היא בעייתית מאוד.

אני מפנה לפסיקה שהגיש עו"ד פורר בשם שנינו.

נסיבות מעצרו של החשוד מעוררות ספק רב לגבי מעורבותו בעניין. העבר הפלילי שלו לא מעיק. אין לו מאסר על תנאי. מדובר באדם בן 60+, חוקר פרטי. כפי שביהמ"ש יודע עברו הפלילי הוא יחסית קל, אין שום מניעה לחלופת מעצר. יכול לשהות בביתו, בפיקוח. יש לו 4 ילדים בגירים, נתתי את שמותיהם וכן אדם נוסף שמוכן לשהות איתו. אין מסוכנות. אין שיטה, אין אירועים דומים. יש אירוע אחד שבו הפורץ נתפס בתוך הדירה.

בנסיבות האלה, מן הראוי, שגם אם ביהמ"ש יקבע שקיימת תשתית ראייתית, ישוחרר החשוד למעצר בית.

גם אם ביהמ"ש יקבע תשתית ראייתית, אני חושב שהיא ברמה מאוד מצומצמת, וזה דבר שראוי לת לו שיקול ומשקל בעת בדיקת החלופה השניה.

מצבו הבריאותי מאוד קשה. יש לו משאבת אינסולין שצמודה לגופו. גם זה שיקול מרכזי לחלופת המעצר.

ב"כ המבקשת:

לגבי תיאוריית הקונספירציה של חברי בדבר השתלת חפצים כאלה ואחרים ברכבו של המשיב, המשיב מאשר שהדברים שייכים לו, אבל מוסר גירסאות שונות לגביהם. הוא מוסר שהוא עורך איתם חיפוש. לגבי הפימו, אני לא יודעת כמה עורכים שיפוץ עם כזה מוצר.

לי חשוב שכל הזמן יצויין שמדובר בקצין משטרה לשעבר. הוא בוודאי יודע מהן זכויותיו של נחקר. יודע מה להגיד ולכן חשוב מאוד החקירות שלו. המשיב נתפס במקום, יצויין שיש דו"ח פעולה של שוטר בשם זיו כדורי, שרואה את המשיב מגיע למקום לפני המשיב 2, יוצא מהרכב ועושה סריקה סביב הבניין שבו נמצאת הדירה אליה בוצעה ההתפרצות, חוזר למקום. המשיב מוסר גירסה לפיה משמש כחוקר פרטי. לא יכול למסור את שם המשרד איתו עובד ולא את שמות האנשים שעליהם מבצע את המעקב. בחקירתו השניה הוא מסכים למסור את מספרי הטלפון של האנשים איתם עבד באותו הבוקר. אחד ממספרי הטלפון אליהם התקשר הוא המספר של המשיב 2, אותו אדם שנתפס בכף בדירה. המשיב 1 מוסר שיש ביניהם הכרות רחוקה, דבר שלא מסביר את ההתקשרות הרבה שיש ביניהם באותן שעות התפרצות.

אציין שהמשיב מוסר בחקירתו השניה או השלישית שתעודת החוקר הפרטי שלו פג תוקפה בשנת 2008, ולכן ספק רב אם יכול לשמש כחוקר פרטי. הוא לא נתן לנו את הזכות לברר את העניין מול המשרד שלטענתו מעסיק אותו. הוא מסר שם של משרד שלטענתו הוא שלו, המשטרה בדקה ברשם החברות, ומשרד כזה לא קיים.

באשר לזיהוי – חברי טוען שלקחו את המתלונן והוא זה שראה. זה לא עולה מהחקירה. המתלונן אומר שהתבקש להביא את מצלמות האבטחה, הוא נכנס לחדר כשהמשיב 1 נחקר והוא אומר שזיהה אותו כאדם שהיה אצלו מספר ימים קודם להתפרצות.

יש שאלה של מהימנות. עד כמה הוא בטוח שהמשיב הוא זה שהיה שם מספר ימים קודם לכן, והדבר צריך להתברר בהליך העיקרי.

באשר למסדר זיהוי תמונות – התמונות הן דומות, הוא מזהה את החשוד שתמונתו היא מס' 7 במסדר, היא די דומה למשיב שלנו, שמסומן כתמונה 2 במסדר. אלו דברים שהמתלונן יוכל להסביר מפיו במהלך חקירתו.

מדובר במי שחושב שהחוק הוא בידיים שלו. מדובר במי שפורץ לדירה, הכל תחת תכנון בקפידה. אי אפשר להתעלם מהמעשים שנעשו עובר להתפרצות.

חברי מציע 4 ילדים של המשיב, אני לא יודעת עד כמה הילדים האלה יכולים להיות גורם סמכותי כלפי המשיב.

אני לא אתנגד שהמשיב ישלח לבחינה על ידי שירות המבחן. יש משמעות לזה שמדובר בקצין משטרה לשעבר, יש משמעות לזה שהוא מוצא לאיים על שוטר. יש גירסה של בן אדם שהוא מאוד מניפולטיבי. אני לא אתנגד שהוא ישלח לבחינת חלופה כלשהי. עמדתנו היא למעצר עד תום ההליכים ומתנגדים לחלופה אצל הילדים.

ב"כ המשיב 1:

אני מתנגד לשליחת המשיב לתסקיר שירות המבחן. אם ביהמ"ש יחליט שהוא אמור להישאר במעצר, אני אשקול זאת בהמשך.

ב"כ המשיבה:

עמדתנו בתיק זה היא למעצר.

ב"כ המשיב:

לגבי האיומים, לגירסת מרשי, וגם הוגשה תלונה למח"ש, כשהוא ישב בחדר החקירות אחד החוקרים שפך עליו כוס מים והוא אמר אמירה. אני אומר שהתלונה על האיומים היא תלונה כסת"ח, שהגיש השוטר. לא היו איומים.

<#4#>

החלטה

נדחה, למתן החלטה, בפניי, לתאריך 8.7.2015, בשעה 12:00.

עד החלטה אחרת, ישאר המשיב במעצר ויובא באמצעות שב"ס.

<#5#>

ניתנה והודעה היום ט"ו תמוז תשע"ה, 02/07/2015 במעמד הנוכחים.