<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה: עו"ד תומר יפרח

הנאשם: נוכח

הסניגור: עו"ד כמיל עודה – סניגור ציבורי

פרוטוקול

הערת ביהמ"ש:

יש לי היכרות מסויימת עם משפחת הנאשם ואשתו, בהיותם מתגוררים באותו יישוב בו אני מתגורר.

הסניגור:

אני מתנצל על האיחור, סברתי כי התיק קבוע לשעה 10:00. אבקש לבטל את החלטת ביהמ"ש, הנאשם מבקש להודות ולסיים תיק זה היום.

<#3#>

החלטה

מורה על ביטול החלטתי מהיום.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ח כסלו תשע"ו, 10/12/2015 במעמד הנוכחים.

הסניגור:

הקראתי לנאשם את כתב האישום, הוא הבינו, והוא מודה באמור בכתב האישום.

הנאשם:

אני מאשר את דברי בא כוחי.

ב"כ המאשימה:

לאור דברי הנאשם, אבקש להרשיעו במה שמיוחס לו בכתב האישום.

<#5#>

הכרעת דין

על סמך הודאת הנאשם, אני מרשיע אותו במה שמיוחס לו בכתב האישום, היינו עבירה של תקיפת בת זוג וגרימת חבלה של ממש לה בנסיבות מחמירות.

<#6#>

ניתנה והודעה היום כ"ח כסלו תשע"ו, 10/12/2015 במעמד הנוכחים.

הסניגור:

אבקש לשמוע את המתלוננת בטרם הטיעונים לעונש.

גב' נאדה עבד מוזהר לומר אמת ומעידה:

אני והנאשם נשואים 16.5 שנים. יש לנו 3 ילדים. אני לא עובדת. בעלי כיום מובטל. בדרך כלל מערכת היחסים ביני לבין בעלי בסדר.

באירוע נשוא כתב האישום החל בגלל מצוקה כלכלית, התגלה ביננו וויכוח וגלש לתחומים שלא רצינו בהם.

הטלת עבודות שירות על בעלי יש בה כדי לגרום להכבדה משמעותית עלי ועל ילדיי, יש לנו חובות רבים, ענישה של בעלי היא כמו ענישה שלי. אבקש להקל מאוד ולסגור את התיק אם אפשר.

מאז האירוע אנו חיים ביחד והכול בסדר גמור. אבקש להקל.

ב"כ המאשימה טוען לעונש:

אין לנאשם הרשעות קודמות.

אני מפנה את ביהמ"ש לנסיבות כתב האישום. מדובר במקרה חמור, אשר עקב עניין של מה בכך היכה הנאשם את המתלוננת בפניה, אחז בשערות ראשה, משך אותה בחוזקה ואף הילדים ניסו לסייע למתלוננת וניסו למשוך אותה כדי לחלץ אותה מאחיזת הנאשם, תוך שהם בוכים ומתחננים שהנאשם יפסיק את מעשיו. בתגובה הנאשם היכה מספר פעמים למתלוננת בראשה. כתוצאה ממעשיו של הנאשם נגרמו למתלוננים סימנים בפנים.

הערך החברתי המוגן שנפגע הינו ביטחון הציבור וביטחון המתלוננת ובני המשפחה בפרט. יש צורך שביהמ"ש יגן על ערך זה וישית ענישה מתאימה לצורך ענישה והרתעת הנאשם.

מתחם העונש ההולם בעבירות אלימות במשפחה במדרג בינוני הינו בין מאסר קצר, שניתן לרצותו בעבודות שירות לבין 18 חודשי מאסר בפועל. ניתן לדעתי להתחשב בדברי המתלוננת היום ולמקם את המתחם באמצע שלו, גם בעונש שניתן לבצע בעבודות שירות ובנוסף לענישה נלווית של מאסר על תנאי והתחייבות כספית, על מנת שקנס לא ייפול נטל על המשפחה.

הסניגור טוען לעונש:

לזכות הנאשם אבקש לרשום את הודאתו וחיסכון בזמן שיפוטי יקר הכרוך בה, בעיקר את החיסכון בצורך להעיד בני משפחה, הגרעין הקשה של המשפחה, על כל ההשלכות השליליות שיש בדבר. בנוסף אבקש לרשום לזכותו את ההפנמה וקבלת האחריות, אשר טמונים בהודאה ועברו הנקי.

אני ער לעובדה כי החוק הפלילי בבסיסו יש את הגרעין הפטרנליסטי שנועד במקרים מסויימים להביא להחלטה או לעמדה אשר מנוגדת מעמדת קורבן העבירה והמבצע מתוך ראייה כי בתוך אירוע של אלימות יש הדים ציבוריים והדבר אינו נחלת הצדדים לאירוע. גם העיקרון הזה לא יכול כל הזמן להביא לביטול הרצון של אדם בוגר, גם אם הוא קורבן עבירה.

אבקש לקחת בחשבון את עברו הנקי, עמדת המתלוננת, עצם העובדה שבני הזוג ממשיכים לחיות יחד ומגדלים את שלושת ילדיהם יחד ואת חרטת הנאשם. בענייננו בהחלט אפשר לקבוע ענישה של מאסר על תנאי בלבד.

בני הזוג גרים יחד, בהחלטה שלא הוגש עליה ערר מחודש יולי ועד היום. לא שמענו מפי המתלוננת כי האירוע חזר על עצמו, לא שמענו כי מדובר באדם רצידיוויסט. לכל אדם קוראת תקלה בחיים.

<#7#>

גזר דין

הנאשם הורשע עפ"י הודאתו בביצוע עבירה של תקיפת בת זוג וגרימת חבלה של ממש לה, וזאת בנסיבות מחמירות.

תיאור העובדות אשר בכתב האישום הינו קשה. הנאשם, בעקבות וויכוח על חוב כספי, הלם במתלוננת באמצעות ידיו וכן משך בשערות ראשה בחוזקה וגם כשהילדים שלהם ניסו להפריד ביניהם ללא הצלחה, המשיך הנאשם להכות באשתו.

מתחם הענישה ההולם בענייננו, לאור הנסיבות המיוחדות וגם עצם העובדה ששני בני הזוג נשואים מזה כ- 16 שנים, בהחלט יכול להיות בין מאסר על תנאי ועד 10 חודשי מאסר בפועל.

המתלוננת העידה בפני ביהמ"ש, יותר מפעם אחת, וכל בקשותיה היו להקל עם הנאשם.

המתלוננת מסרה כי למעשה כל ענישה מכבידה על הנאשם יש בה כדי להוות ענישה גם עליה ועל כל המשפחה.

לשם גזירת הדין אקח בחשבון כי מדובר באדם כבן 44, חסר הרשעות קודמות וכן כמובן אקח בחשבון את עמדת המתלוננת עצמה, כאשר גם החבלות שנגרמו למתלוננת אינם מן החמורים.

לפיכך אגזור את הדין ברף התחתון של המתחם הנ"ל, ללא ענישה כספית מיידית, כי אם כל העונש כולו יהיה צופה פני עתיד.

בנסיבות העניין, אני משית על הנאשם את העונשים הבאים:

- מאסר על תנאי לתקופה של 7 חודשים למשך 3 שנים מהיום, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור בתקופה זאת עבירה בה הורשע בתיק זה או כל עבירת אלמ"ב אחרת, ויורשע עליה בדין.

- חתימה על התחייבות כספית בסך 3,000 ₪, בערבות עצמית להימנע מלעבור על החיקוק שהורשע עליה בתיק זה תוך 3 שנים מהיום. אם לא יחתום הנאשם על התחייבות, יש לאסור אותו למשך 10 יום.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

<#8#>

ניתנה והודעה היום כ"ח כסלו תשע"ו, 10/12/2015 במעמד הנוכחים.