<#2#>

נוכחים:

ב"כ המבקשת: מתמחה אבנר דבוש

המשיב: בעצמו –מובא ע"י שב"ס

ב"כ המשיב: עו"ד סמי בן סעיד

פרוטוקול

ב"כ המבקשת:

אני חוזר על הבקשה.

ב"כ המשיב:

אנחנו מוכנים להודות בקיום ראיות לכאורה, בתיק העיקרי, נדון בתיק העיקרי. מצד שני, לא ניתן היום, לאחר 18 שנים מאז שהבן אדם הזה, הנאשם, שוהה בלתי חוקי כאשר אין לו מקום אחר להתגורר בו, אשתו, פה ובתו בת ה – 18, יש לו נכד כבר. הנכד שלו נעשה באום אל פאחם, הוא לא מהווה שום סכנה, על אחת כמה וכמה סכנה בטחונית, כאשר כל שוטרי האיזור, ואדי ערה, רוכשים אצלו פירות וירקות, חברים טובים שלו, לבוא ולטעון שהוא שוהה בישראל שלא כחוק, זה מקומם וזה לא לעניין. למה להחזיק אותו מאחורי סורג ובריח? אנחנו כיום בחג הרמדאן, מי יהיה איתם בחג הרמדאן ומי יהיה איתם בעיד אל פיטר. אם יצליחו להוכיח את העבירות, יש להם מספיק ראיות להוכיח אותם, דיה לצרה בשעתה. אני מבקש מבימ"ש, מטעמים הומניטריים בלבד, לאפשר לאדם להשתחרר לביתה, כאשר אישתו ובתו מוכנים לחתום על כל תנאי, שיתייצב למשפטו ואפילו למשטרה, אם ידרש לכך, אין לו כוונה ואין לו אפשרות לצאת מאום אל פאחם. אין לו כל מקום בפלסטין.

ב"כ המבקשת:

אנו מתנגדים לבקשה, כתב האישום מראה שמדובר בתושב שטחים, למשיב גזר דין משנת 2012 שבו הוא הודה והורשע בכך שהוא שוהה בלתי חוקי. נגזר דינו, ישב במאסר 5 חודשים, יש כנגדו מאסר על תנאי, בנוסף לכך, מדובר בתושב שטחים, עבר עבירה של איומים, ניתן לראות מכתב האישום, מדובר באדם לא רק ששוהה בארץ שלא כחוק, עם כל הכבוד לחברי שרוצה להכשיר את השרץ, בכך שאישתו תושבת ישראל, בחומר החקירה יש תע"צים שהוא לא תושב ישראל, אם הוא נשוי לתושבת ישראלית צריך להיות לו אישור, מדובר במשיב שפתח באסטה, איים על הקב"ט, על עובדי עירייה שונים, הלך וביצע את זממו, הביא חומר דליק והצית את הבאסטה, לא רק שאיים אלא אף ביצע את המעשה של האיומים, לאור כל זאת, נבקש לעצרו עד תום ההליכים. אני לא רואה כל מקום ושקילה לשחררו למעצר בית ועוד בשטח ישראל, וגם תלוי ועומד כנגדו מאסר על תנאי משנת 2012.

ב"כ המשיב:

הודינו בקיומן של ראיות לכאורה. אשתו חולה, הוא היחידי שיכול לטפל בה.

במידה ובימ"ש לא יראה לנכון לשחררו לביתו באום אל פאחם, הוא מוכן להיות בסתר בשטחים עד למשפט שלו, ואפשר להסתמך על הלכת אלהרוש.

<#3#>

החלטה

מדובר בבקשה להורות מעצר המשיב עד תום ההליכים, כאשר ע"פ כתב האישום מיוחסות לנאשם עבירות של כניסה לישראל שלא כחוק, עבירת איומים ועבירת מטרד לציבור.

למעשה אין מחלוקת על קיום ראיות לכאורה לגבי העבירות המיוחסות למשיב ולמעשה גם אין מחלוקת על קיום עילת מעצר, השאלה היחידה היא, האם יש להורות על חלופת מעצר.

אכן התלבטתי בנסיבות העניין, האם יש מקום להורות על חלופת מעצר, סבור אני שבשלב זה אין מקום להורות על חלופת מעצר, שכן מדובר במשיב שהורשע לפני כשנתיים בעבירות של כניסה לישראל שלא כחוק ועבירות נוספות ונדון ל – 9 חודשי מאסר ואף למאסר על תנאי גם ביחס לעבירה של כניסה לישראל שלא כחוק, ועל כן מדובר במאסר על תנאי בר הפעלה.

אציין שלנאשם גם הרשעה קודמת בעבירה של כניסה לישראל שלא כחוק, בשנת 2011 ולמרות זאת חוזר המשיב ומבצע את העבירות ובכלל זה עבירה של כניסה לישראל שלא כחוק.

בנסיבות העניין, ומאחר ומתבקש בימ"ש לאפשר חלופת מעצר, סבור אני שיש להפנות את המשיב לשירות המבחן ע"מ שיכין תסקיר לגבי חלופת מעצר.

מאחר ומדובר במשיב השוהה בארץ תקופה כה ארוכה, הרי סבור אני שניתן להפנותו לשירות מבחן, הגם שמדובר בשב"ח.

בשלב זה, אני מורה על מעצר המשיב עד הדיון בבקשה ועד החלטה אחרת.

נדחה לדיון בבקשה ליום 20.7.15 שעה 11:30.

המשיב יישאר במעצר עד מועד זה ועד החלטה אחרת ויובא באמצעות שב"ס.

העתק החלטה זו יישלח לשירות המבחן אשר יגיש תסקיר עד מועד הדיון.

טלפון ב"כ הנאשם – 050-5550062.

החלטה זו מהווה צו מעצר.

<#4#>

ניתנה והודעה היום י"א תמוז תשע"ה, 28/06/2015 במעמד הנוכחים.