התובע, מבקש מקלט מאריתריאה, עזב את המדינה מרצון. האם הוא זכאי לקבל פיצויי פיטורים ממעסיקתו עקב עזיבתו – זוהי הסוגיה העומדת להכרעתנו.

העובדות כפי שעלו מחומר הראיות:

1. התובע עבד אצל הנתבעת בעבודות ניקיון אשר בוצעו בעיר רמת גן.

2. הנתבעת היא בעלת רישיון קבלן שירות.

3. התובע עבד בנתבעת מיום 16/3/14 ועד ליום 31/5/15.

4. התובע עזב את הארץ במסגרת פרוייקט עזיבה מרצון.

5. התובע מקבל את סיכומי גמר החשבון של הנתבעת בסכומי ברוטו, כפי שהוגש ע"י הנתבעת בדיון ההוכחות (ת/1), למעט הקיזוזים שבוצעו: ניכוי מס ביתר, החזר הלוואה וחלף הודעה מוקדמת (סעיף 4 לסיכומי התובע ועמ' 1 לסיכומי הנתבעת).

טענות התובע:

1. התובע עזב את עבודתו בנתבעת לאחר שהודיע שהוא מתכון לעזוב את ישראל במסגרת פרוייקט עזיבה מרצון.

2. על פי צו ההרחבה החל על הצדדים או לחלופין צו ההרחבה בענף כח אדם היה על הנתבעת להפריש כספים לקופת פיצויים (4,975 ש"ח) ומאחר שחל סעיף 14 לחוק פיצוי פיטורין, זכאי התובע לקבל פיצויים אלו.

3. הנתבעת לא ניהלה פנקס חופשות שנתית ולא שלמה לתובע חופשה שנתית (2,800 ש"ח).

4. במשך כל תקופת עבודתו לא שולמו לתובע דמי הבראה ודמי חגים.

5. לתובע לא ניתנה הודעה על תנאי העסקה.

6. הנתבעת לא הפרישה כספים בעבור התובע לקרן פנסיה ולקרן השתלמות.

טענות הנתבעת:

1. התובע נטש את עבודתו בסוף חודש 5/2015 ולכן, איננו זכאי לפיצוי פיטורים.

2. לתובע ניתנה הודעה על תנאי העסקתו עם תחילת עבודתו אצל הנתבעת (נספח ב' לכתב ההגנה). הנתבעת זכאית לחלף הודעה מוקדמת (2,997 ₪).

3. מחודש 11/2013 הנתבעת הפרישה כספים לגמל ולפיצויי פיטורים על פי הצו להעסקת עובדים על ידי קבלני שירות בתחומי השמירה בגופים ציבוריים (11,634 ₪) ומתוכם 5,093 ₪ נוכו משכרו של העובד.

4. הנתבעת שילמה לתובע דמי חגים (1,329 ₪).

5. הוראות חוק עובדים זרים לא חל על התובע ועל הצדדים.

6. צו הרחבה בענף כח אדם לא חל הצדדים.

7. הנתבעת שילמה לתובע דמי הבראה (2,553 ₪).

8. לתובע קמה זכות לדמי חגים אם עבד יום לפני ויום אחרי החג (1,324 ₪).

9. הנתבעת העניקה לתובע נקודות זיכוי (2.25 נקודות זיכוי) כנהוג לעובדים זרים אולם מס הכנסה שלל נקודות אלו וחייב את הנתבעת בתשלום בסך 4,905 ₪ ולכן, הנתבעת מבקשת לקזז סך זה מכל סכום שיפסק.

עדויות

שמענו את עדות התובע ואת עדותה של מנהלת הנתבעת, גב' יאנה רוייטמן.

הכרעה

לאחר ששמענו את העדויות, עיינו במסמכים ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל ברובה.

לאחר דיון ההוכחות וסיכומי הצדדים, נותרו במחלוקת 4 סוגיות בלבד:

א. האם זכאי התובע לפיצויי פיטורים.

ב. האם בנסיבות העניין היה על התובע ליתן הודעה מוקדמת בטרם עזב את עבודתו.

ג. האם על התובע להשיב לנתבעת כספים עקב ביטול נקודות זיכוי ע"י רשות המיסים.

ד. האם על התובע להשיב לנתבע הלוואה שלכאורה נטל ממנה.

האם זכאי התובע לפיצויי פיטורים?

1. בסיכומיו ציין התובע כי הוא זכאי לפיצויי פיטורים (ס' 20) ללא כל התייחסות לגופם של דברים. משכך אנחנו מניחים כי התובע קיבל את פדיון הפיצויים, כפי שמופיע בגמר החשבון בתלוש השכר האחרון.

למעלה מן הצורך, נתייחס לטענות שהובאו במסגרת כתבי הטענות ולסוגיה האם היה זכאי התובע לפיצויי פיטורים.

1. התובע הודיע לנתבעת כי האשרה שברשותו פגה וכי עליו להתייצב במתקן "חולות". התובע פנה למשרד הפנים וביקש לעזוב את הארץ על מנת להימנע מלהתייצב במתקן "חולות". סיום יחסי העבודה בנסיבות של עזיבת התובע את הנתבעת בשל רצונו לעזוב את הארץ מרצון, מזכה את התובע בפיצוי פיטורים וננמק.

נסיבות ההעסקה במקרה דנא דומות לנסיבות שנדונו במקרים אחרים בבתי הדין האזוריים לעבודה, אשר בהם נקבעה זכאות לפיצויי פיטורים למבקשי המקלט אשר פג תוקף אשרת העבודה שלהם (ר' לדוגמא סע"ש 29626-04-14 KATHIR YACOB - שאול עקיבא, ניתן ביום 2.8.2016, פורסם במאגרים האלקטרוניים וכן סע"ש 35627-05-14 MUHAMAD FAHARADI ואח' - ד.א. מוסך פלוס נתיבות בע"מ, ניתן ביום 4.8.2016, פורסם במאגרים האלקטרוניים– ערעור על פסק הדין תלוי ועומד בבית הדין הארצי).

קביעה זו יונקת חיותה מההלכה שנקבעה בבית הדין הארצי לעבודה בעניין מטין אילינדז (ע"ע 137-08 מטין אילינדז - פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבנין בע"מ, ניתן ביום 22.8.2010 – פורסם במאגרים האלקטרוניים), לפיה הפסקת עבודה בשל פקיעת תוקף אשרה של עובד זר (בדומה למבקש מקלט) מזכה אותו בפיצויי פיטורים.

1. מאחר שעִסקה של התובעת הוא ניקיון והתובע הועסק בניקיון, חל על הצדדים צו ההרחבה בענף הניקיון. הנתבעת מחויבת להפריש כספים לפיצויי פיטורים כקבוע בסעיף 9 לצו ההרחבה בענף הניקיון קובע:

"מוסכם כי ההפרשות לפיצויים (8.33% כאמור) יבואו במקום מלוא החבות בפיצויי פיטורים; לעניין זה, יחולו כללי האישור הכללי שניתן מכוח סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, למעט הצורך בחתימה על הסכם בכתב".

1. סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים (להלן: "החוק") קובע:

"תשלום לקופת תגמולים, לקרן פנסיה או לקרן כיוצא באלה, לא יבוא במקום פיצויי פיטורים אלא אם נקבע כך בהסכם הקיבוצי החל על המעסיק והעובד ובמידה שנקבע, או אם תשלום כאמור אושר על ידי שר העבודה ובמידה שאושר".

1. לא זו אף זו, אף בסעיף 7 לצו ההרחבה (נוסח משולב) לפנסיה חובה נקבע כי יחול סעיף 14:

"בכפוף לאמור בסעיף 8 להלן, תשלומי המעביד לפי צו זה לפיצויי פיטורים בשיעורים המפורטים בטבלה שבסעיף 6ד' לעיל (בטור "פיצויי פיטורים") יבואו במקום תשלום פיצויי פיטורים בהתאם לסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, בגין השכר, הרכיבים, התקופות והשיעורים בגינם נעשתה ההפרשה בלבד; אין באמור בסעיף זה כדי לפגוע ו/או לגרוע מזכותו של עובד לתשלום פיצויי פיטורים בגין שכר ו/או רכיבים ו/או תקופות ו/או שיעורים אשר בגינם לא בוצעו הפרשות לפיצויי פיטורים".

1. עינינו הרואות, כי על פי צו ההרחבה בענף הניקיון חל סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים.
2. לכן, מסקנתי היא בכל מקרה היה על הנתבעת להעביר לידי התובע את סכום הפיצויים שהיה על הנתבעת להפריש לקרן פנסיה, אם ניתן היה להפריש מלכתחילה. אולם התובע זכאי למלוא פיצויי הפיטורים בין כך ובין כך, הן מכוח צווי הרחבה והן מכוח עזיבתו את הארץ. התובע העמיד תביעתו על סך 4,975 ש"ח. בתלוש השכר, בו נערך גמר חשבון, שולם לתובע סך של 6,356.87 ש"ח (נת/1) בגין פיצויים. לפיכך, אם אכן שולמו סכומים אלו, לא נותרה הנתבעת חייבת לתובע פיצויי פיטורים.

האם בנסיבות העניין היה על התובע ליתן הודעה מוקדמת בטרם עזב את עבודתו?

1. היה על התובע ליתן הודעה מוקדמת בין אם זומן ל"חולות" ובין אם הוא עזב מרצונו את הארץ. התובע לא הוכיח כי הודיע למאן דהוא כי הוא עוזב את העבודה. התובע טען כי הודיע ל"יוסי" ביום 20.5.15 שהוא חוזר לארצו (עמ' 2 לפ' 8 – 13 לעדות התובע) אולם לא הוכיח את טענתו ואף לא הוכיח כי "יוסי" עובד בנתבעת.
2. על התובע לשלם לנתבעת סך של 3,000 ש"ח (15 יום * 8 שעות * 25 ש"ח לשעה). מאחר שהנתבעת קיזזה בתלוש השכר סך של 4,650 ₪ בגין חלף הודעה מוקדמת, עליה לשלם לתובע יתרה של 1,650 ₪ בגין חלף הודעה מוקדמת.

האם על התובע להשיב לנתבעת כספים עקב ביטול נקודות זיכוי ע"י רשות המיסים?

קיזוז ניכויים בגין נקודות זיכוי:

1. על פי פסיקת ביה"ד הארצי לעבודה –

"מקום שמעסיק לא ניכה מהעובד את מלוא מס ההכנסה מוטלים על המעסיק חיובים שונים ובהם חיוב המעסיק בתשלום מס ההכנסה שהעובד חב בו במקור ... מקום בו מחויב המעסיק בתשלום מס ההכנסה שהיה על העובד לשלם, לא מן הנמנע כי יתאפשר למעסיק "לחזור" אל העובד. ככלל, עובד רשאי להניח כי מעסיקו נוהג כדין ומנכה משכרו את אשר יש לנכות. השאלה אימתי יתאפשר למעסיק שטעה בניכוי המס לחזור אל העובד צריכה להיבחן בכל מקרה בנסיבותיו. כך למשל יש לבחון האם סוכם עם העובד על שכר "נטו" או על שכר "ברוטו", ואם סוכם על שכר "ברוטו" יש לבחון את התנהגות הצדדים, בדומה למקרים בהם משולם לעובדים שכר ביתר מתוך טעות ... כך בין היתר, יש לבחון את תרומת המעסיק או העובד לטעות.

במקרה הנוכחי אין לחברה טענה כי המשיבים הטעו אותה. טענתה מתמקדת בטעות בהנחה שהניחה כי המשיבים זכאים ליהנות מנקודות הזיכוי לתושב. גם אם כך הוא, הרי משהתגלתה הטעות, היה על החברה, לכל הפחות, ליידע את המשיבים כי חלה טעות וכי קיימת אפשרות שידרשו לשלם בגין העבר ומכאן ואילך מס הכנסה, וכי שכרם יהיה נמוך יותר מהשכר שהם סבורים כי הם משתכרים, וכפי ששולם להם עד אותו מועד. החברה לא פעלה כך, לא במועד ביקורת הניכויים של מס הכנסה וגם לא במועד בו נדחתה השגתה. יתר על כן, גם לאחר חודש דצמבר 2012 עת התבררה לה ה"טעות" שבחישוב, היא המשיכה לשלם את שכרם על פי אותה "נוסחה" של נקודות זיכוי. במחדלה, אפשרה החברה למשיבים להמשיך ולהסתמך על המצג שיצרה כלפיהם בדבר שיעור השתכרותם. בנסיבות אלה, בהן החברה ידעה על הטעות ולא יידעה את העובדים, המשיכה לשלם להם את שכרם באותו השיעור כאילו לא אירע דבר, וגרמה להם להמשיך ולהסתמך על הכנסתם נטו, הביעה החברה לכאורה את הסכמתה על דרך התנהגות, להותרת תשלומי השכר ללא שינוי. זאת, תוך לקיחת הסיכון, כי תידחה עמדתה בהליכים שניהלה והיא מנהלת כנגד החלטת רשויות המס, וכי תחויב בתשלום ערך נקודות הזיכוי. מכל מקום, ואף אם אין לראות בכך הסכמה, יש לתת לאינטרס ההסתמכות של העובדים משקל גבוה יותר ולדחות את טענת החברה לקיומה של זכות להשבת סכומי מס ההכנסה אותם תחוב, אם תחוב בהמשך. ..." (בר"ע 51823-10-14 י.ב. שיא משאבים – HITMAN ABAKER ניתן ביום 26.2.2015 – פורסם במאגרים האלקטרוניים. שם עמ' 8 -9 לפסק הדין).

ביה"ד הארצי אבחן הלכה זו וקבע כי ההלכה תהא שונה אם "העובדים כבר לא עבדו אצל החברה לאחר קבלת השומה. כך שלא ניתן לומר לגבי אותם המקרים כי החברה הסכימה על דרך התנהגות להמשיך לשלם לעובדים את שכרם על פי אותו חישוב." (שם, עמ' 10).

1. הנתבעת צירפה מסמכים אשר יש בהם משום ראשית ראיה כי אכן נדרשה לשלם למס הכנסה סכומים בגין ביטול נקודות זיכוי (נספחים ג' –ה' לכתב ההגנה). הנתבעת אכן פנתה למס הכנסה על מנת לבטל את הדרישה לתשלום אולם הנתבעת לא הוכיחה כי בפועל שילמה סכומים כלשהם לרשות המיסים. מסמכי הדרישה משלטונות המס הם עוד טרם תחילת העסקתו של התובע (נספחים ג', ד' לכתב ההגנה). קרי, הנתבעת ידעה עוד טרם תחילת העסקת התובע כי עובדים מבקשי מקלט אינם זכאים לנקודות זיכוי אולם למרות ידיעתה זו של הנתבעת, המשיכה זו האחרונה להנפיק תלושי שכר עם נקודות זיכוי.
2. לפיכך דין טענת קיזוז זו להידחות ועל הנתבעת לשלם לתובע סך של 4,905 ₪ בגין ניכוי מס ביתר שקיזזה בתלוש השכר האחרון (נת/1).

האם על התובע להשיב לנתבע הלוואה שלכאורה נטל ממנה?

1. הנתבעת לא הוכיחה באמצעות הנהלת החשבונות כי אכן הלוותה לתובע סך של 506.15 ש"ח. לפיכך, דין טענת קיזוז זו להידחות.

יתר הסעדים הנתבעים:

פדיון חופשה

1. הנתבעת לא ניהלה פנקס חופשה.
2. בתלושי השכר נערך עו"ש של ימי החופש ונותרו 11.14 ימי חופשה.
3. תשלום זה מופיע בתלוש גמר חשבון (נת/1).

דמי הבראה

1. תשלום זה מופיע בתלוש גמר חשבון (נת/1).

דמי חגים

1. לתובע לא שולמו דמי חגים.

1. תשלום זה לא מופיע בתלוש גמר חשבון אולם התובע זנח רכיב תביעה זה בסיכומיו.

הודעה לעובד

1. נוכח הצגת נספח ב' לכתב ההגנה – דין רכיב זה להידחות. כך או כך, התובע זנח רכיב תביעה זה.

קרן פנסיה

1. הנתבעת לא הפקידה כספים בקרן פנסיה, אולם רכיב זה מופיע בתלוש גמר החשבון.

קרן השתלמות

1. על פי צו ההרחבה בענף הניקיון הנתבעת מחוייבת להפריש כספים לקרן השתלמות. רכיב זה מופיע בתלוש השכר והתובע זנח רכיב תביעה זה בסיכומיו.

סוף דבר:

1. הנתבעת תשלם לתובע:

סך של 1,650 ₪ בגין יתרת הודעה מוקדמת וסך של 4,905 ₪ בגין קיזוז מס ביתר.

1. אם טרם שילמה הנתבעת את הסכומים המופיעים בתלוש השכר לחודש 6/2015 (נת/1), הרי שאלה ישולמו בכפוף לטענות הקיזוז שנדחו בפסק דין זה, בתוספת ריבית והצמדה מיום 1.7.15 ועד התשלום בפועל.
2. כמו כן תשלם הנתבעת לתובע שכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪ והוצאות משפט בסך 500 ₪.
3. ערעור ברשות לבית הדין הארצי לעבודה תוך 15 ימים מיום המצאת פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ‏ט' אדר תשע"ז (‏07 מרץ 2017), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

_{הקלדה: בתיה אשכנזי, אסף כהן}