רקע

1. לפני בקשה לביטול החלטה מיום 11.2.16 שבמסגרתה נמחקה התביעה שבכותרת.

טיעוני המבקשים

1. המבקשים טוענים, כי בא כוחם לא התייצב לדיון שהיה קבוע בתיק בשל טעות משרדית. הם הוסיפו, כי בתיק התקיימו עשרות דיונים ולא קרה שבא כוחם לא התייצב לדיון. לטענתם, אין מדובר בזלזול בבית המשפט או בצד שכנגד. המבקשים טוענים, כי יש להם אינטרס בקידום בירור התביעה ובעיקר לאור העובדה שמדובר בהליך המשתרע על למעלה מעשר שנים.
2. המבקשים טוענים, כי המשיבים לא מילאו את הצווים אשר נתן בית המשפט ובנסיבות אלו הם לא קיבלו מסמכים רלוונטיים ולכן התעכבה הכנת כתב התביעה המתוקן.
3. לטענת המבקשים, כתב התביעה המתוקן מפורט ועולה ממנו, כי קיימות עילות תביעה טובות. המבקשים הוסיפו, כי כמפורט בכתב התביעה המתוקן הרי שהתיק בשל לפסק דין עם קבלת חוות דעת שמאית.
4. המבקשים הוסיפו, כי התשלום מטעמם לשמאית הוסדר ביום 20.2.16 בעוד שהמשיבים לא השלימו את מלוא תשלום שכר הטרחה מאחר ולטענת השמאית לא שולם המע"מ בגין הסכום שהעבירה המדינה.
5. המבקשים טוענים, כי בנסיבות האמורות ובשים לב לכך שהתקלות שאירעו טופלו והושלמו הרי שמוצדק לבחון מחדש את ההחלטה בדבר מחיקת התביעה. הם הוסיפו, כי לא נגרם למשיבים נזק או עיוות דין.
6. בנוסף טענו המבקשים, כי ההחלטה מיום 11.2.16 לא הגיעה לידי בא כוחם והוא לא ידע עליה עד אשר התייצב לדיון ביום 6.3.16.

טענות המשיבים

1. לטענת המשיבים, דין הבקשה להידחות. לטענתם, במסגרת הבקשה האמורה, מבוקש למעשה ביטולן של החלטות נוספות אשר במסגרתן נקבע, כי על המבקשים לשלם אגרת משפט מתאימה תוך הזמן שנקבע להגשת כתב תביעה מתוקן וביצוע גילוי מסמכים וכן מתבקשת אורכה להגשת כתב תביעה מתוקן מבלי שניתן הסבר כלשהו.
2. עוד טוענים, כי כתב התביעה המתוקן אשר הוגש לאחר המועד אינו מגלה עילת תביעה ועל כן הרי שלא תצמח כל תועלת בביטול ההחלטה למחוק את ההליך. בעניין זה הם טוענים, כי המבקשים עותרים לאכיפת הסדר דיוני אשר נערך לצרכי פשרה ואינו בר אכיפה. המשיבים הוסיפו, כי ההסכם התבסס על מצג שווא תוך טעות והטעייה. לטענתם, לאחר ההסכם הדיוני אותרו מסמכים מהם עולה, כי המנוחים מכרו את הקרקעות בהן עסקינן במכר רצוני ובתמורה מלאה ואף קיבלו פיצוי. לטענת המשיבים, העובדות הרלוונטיות היו ידועות למנוחים ולמבקש מס' 3 ואף על פי כן המבקשים המתינו 55 שנה עד שהגישו תביעתם תוך העלמת העובדות האמורות. המשיבים טוענים, כי לאור גילוי העובדות הם הודיעו על ביטול הליכי המשא ומתן כולל מינוי שמאית מוסכמת ובנסיבות אלו ביקשו המבקשים, כי בית המשפט יתיר להם להגיש המרצת פתיחה מתוקנת.
3. המשיבים הוסיפו, כי לא ניתן להגיש את כתב התביעה בשל אי תשלום אגרה כדין. לטענתם, הסעדים בכתב התביעה המתוקן מוגדרים כסעדים הצהרתיים אולם למעשה מדובר בסעדים כספיים מובהקים. המשיבים טוענים, כי המבקשים לא כימתו את הסעדים המבוקשים ולא שילמו אגרת בית משפט כמתחייב על פי החוק ועל פי החלטת בית המשפט מיום 29.6.15.
4. לטענת המשיבים, המבקשים לא קיימו אף את ההחלטה בדבר גילוי מסמכים. המשיבים טוענים, כי המבקשים לא הצביעו על הסבר כלשהו באשר לאיחור בהגשת כתב התביעה המתוקן, בתשלום אגרת משפט, במילוי צו גילוי מסמכים או בנוגע לאי התייצבות לדיון. הם הוסיפו, כי לבקשה לא צורף תצהיר. לטענתם, מחדלי המבקשים עולים כדי התעלמות מדעת מהליך משפטי והם מגלים יחס של זלזול בחובתם כבעלי דין. לטענת המשיבים, אין בתשלום ההוצאות על ידי המבקשים בשל אי התייצבותם לדיון בכדי לכפר על מחדליהם.

טיעוני המבקשים במסגרת כתב תשובה

1. לטענת המבקשים, טענות המשיבים בתגובתם אינן רלוונטיות. שכן, השאלה היחידה הרלוונטית היא האם הייתה קיימת עילה משפטית למחיקת התביעה והאם היה מוצדק לעשות כן. הם טוענים, כי אין מקום להתייחס לטענות המשיבים לגופו של עניין. עוד טוענים המבקשים, כי טענות המשיבים מלמדות, כי אין כל טענה ממשית לסילוק התביעה על הסף והמשיבים לא הגישו בקשה מנומקת כאמור ולא סיפקו נימוק משפטי לכך.
2. עוד טוענים המבקשים, כי סילוק התביעה הוא צד קיצוני אשר יש לנקוט בו רק במקרים חריגים ביותר כאשר ברור, כי אין טעם בבירור התביעה. הם טוענים, כי אין לומר, כי זהו המקרה בענייננו. לטענת המבקשים, התיק נוהל במשך כעשור תוך גרירת רגליים של המשיבים וההחלטה נשוא הבקשה ניתנה בטרם התקיים קדם משפט ראשון לאחר העברת התובענה לפסי תביעה רגילה. לטענתם, תקנה 100 לתקנות קובעת מה העילות למחיקת תביעה. הם טוענים, כי מחיקת תביעה עקב אי תשלום לשמאי בטרם התקיים קדם משפט היא החלטה חריגה בעיקר כאשר מדובר בהליך שנמשך למעלה מעשור וכאשר ברור שהם עומדים על טענותיהם.
3. המבקשים טוענים, כי טענת המשיבים באשר לתשלום אגרה חסרת שחר והעניין לא נכלל בהחלטת בית המשפט.
4. לטענתם, תמוה שהמשיבים מעלים טענה בדבר גילוי מסמכים כאשר הם לא קיימו את צו בית המשפט בעניין זה ומנגד המבקשים הצהירו, כי ברשותם רק המסמכים המצויים בתיק בית המשפט. המבקשים טוענים, כי לאור מהות העניין ברור כי המסמכים הרלוונטיים מצויים ברשות המשיבים ו/או בחזקתם והם אינם מגלים אותם למבקשים.

דיון ומסקנות

1. בין הצדדים נתגלעה מחלוקת בשאלה האם יש להורות על ביטול ההחלטה לפיה נמחקה התביעה אם לאו.
2. לאחר שקילה ובחינה של מכלול טענות הצדדים ובחומר המונח לפניי מצאתי, כי דין הבקשה להידחות, כפי שיפורט.
3. ביום 28.6.15 ניתנה החלטת כבוד הנשיא אברהם לפיה על המבקשים להגיש כתב תביעה בתובענה בה עסקינן. ביום 29.10.15 הגישו המבקשים בקשה להארכת מועד להגשת כתב התביעה המתוקן ולדחיית הדיון הקבוע בתיק. בהחלטה מיום 29.10.15 ניתנה אורכה להגשת כתב התביעה המתוקן ונקבע דיון בתובענה ליום 19.1.16. המבקשים לא התייצבו לדיון האמור ולא הגישו כתב תביעה מתוקן. אציין עוד, כי ניתנה להם אורכה להמציא אישור לפיו הם שילמו את שכר טרחתה של השמאית אולם הם לא המציאו אישור כאמור. בנסיבות אלו ניתנה החלטה ביום 11.2.16 לפיה לאור התנהלות המבקשים, אשר אינם מכבדים את החלטות בית המשפט, הרי שלא ניתן להתקדם בניהול התיק ולפיכך התובענה נמחקה תוך חיוב המבקשים בהוצאות. במסגרת הבקשה שלפניי עותרים המבקשים, כי בית המשפט יורה על ביטול החלטה זו.
4. ההחלטה בה עסקינן ניתנה בהעדר לאחר שהמבקשים לא התייצבו לדיון ולא קיימו החלטות בית המשפט. כאשר צד עותר לביטול החלטה אשר ניתנה כנגדו בהעדרו, על בית המשפט לבחון האם נפל פגם בהליך מתן ההחלטה אשר בגינו יש להורות על ביטול ההחלטה מחובת הצדק. במידה ומצא בית המשפט, כי לא נפל פגם כאמור, הרי שמסור לו שיקול דעת להכריע, האם להיעתר לבקשה תוך שקילת הסיבה למחדלי המבקש וסיכויי ההליך במידה ותבוטל ההחלטה.
5. בהתאם לתקנה 157(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות") הרי שבמקרה בו נתבע התייצב לדיון בעוד שהתובע לא התייצב לאחר שנמסרה לו הודעה כראוי הרי שבית המשפט רשאי, לבקשת הנתבע, להורות על מחיקת התביעה או דחייתה. הנה כי כן, משלא התייצבו המבקשים לדיון הקבוע בתיק, אליו הוזמנו כדין, הרי שבית המשפט היה מוסמך להורות על מחיקת התביעה. לפיכך, הרי שלא נפל פגם בהחלטה בה עסקינן.
6. כאמור, מקום בו בית המשפט מוצא, כי לא נפל פגם בהחלטה הרי שמסור לו שיקול דעת להורות על ביטול החלטה אשר ניתנה בהעדר. בעת שבית המשפט מפעיל שיקול דעתו בעניין זה הוא יבחן את הטעמים למחדל ואת סיכויי טענותיו של המבקש. אציין כבר כעת, כי מצאתי שאין מקום להיעתר לבקשה אף מחמת שיקול הדעת המסור לבית המשפט.
7. כמפורט לעיל, המבקשים לא התייצבו לדיון אשר היה קבוע ביום 19.1.16 אף שהיו מודעים לדיון האמור, אשר נקבע בעקבות בקשת הדחייה שהגישו. לטענתם, היעדרות בא כוחם מהדיון נבעה מתקלה משרדית. אין באמור בכדי להוות טעם המצדיק את ביטול ההחלטה בה עסקינן. כמו כן, היעדרות המבקשים מהדיון היא רק אחד מהטעמים בגינו ניתנה ההחלטה בדבר מחיקת התביעה ובית המשפט שקל את מכלול התנהלות המבקשים בניהול התובענה בטרם הורה על מחיקתה.
8. אין מחלוקת, כי המבקשים לא קיימו החלטת בית המשפט באשר למועד הגשת כתב התביעה המתוקן. בעניין זה טוענים המבקשים, כי המשיבים לא מסרו להם תצהיר גילוי מסמכים ובהעדר המסמכים הרלוונטיים הם התקשו בניסוח כתב התביעה. כן הם טוענים, כי בדיקת הטיעונים והטענות הייתה מורכבת ועל כן נדרש זמן רב לשם הכנת כתב התביעה. אין באמור לעיל בכדי ללמד על קיומו של הסבר מניח את הדעת לאיחור בהגשת כתב התביעה ובוודאי שאין בכך בכדי להסביר מדוע המבקשים לא פעלו לשם הארכת המועד בטרם חלף המועד אשר נקבע לשם הגשת כתב התביעה המתוקן. אציין, כי המועד האמור היה ידוע למבקשים והוא נקבע בהמשך לבקשת אורכה שהגישו. משידעו המבקשים, כי אין בידם להגיש את כתב התביעה במועד היה עליהם לפעול לשם הארכת המועד. המבקשים לא סיפקו הסבר כלשהו, ובוודאי שלא הסבר מניח את הדעת, להתנהלותם בעניין זה. התנהלות זו של המבקשים, כמו גם אופן ניהול התובענה על ידם, יש בהם בכדי ללמד על זלזול של המבקשים בהליך המשפטי, בבית המשפט ובצד שכנגד.
9. מכתב התשובה אשר הגישו המבקשים עולה, לכאורה, כאילו התביעה נמחקה אך בשל העובדה שהמבקשים לא שילמו את שכר השמאית. אין ממש בטענה זו. כאמור לעיל, ההחלטה נשוא הבקשה שלפני ניתנה על סמך בחינת התנהלות המבקשים אשר לא פעלו בהתאם להחלטות בית המשפט וכן, לא התייצבו לדיון אשר היה קבוע בתובענה.
10. הנה כי כן, המבקשים לא סיפקו הסבר מניח את הדעת לאי התייצבותם לדיון ההוכחות אשר נקבע ליום 19.1.16. עובדה זו יחד עם העובדה שהמבקשים לא קיימו החלטות בית המשפט, ובין היתר באשר למועד הגשת כתב התביעה המתוקן, מחזקת את התרשמותי, כי המבקשים פעלו תוך זלזול בהליך המשפטי. אין לקבל מצב בו צד להליך משפטי אינו מקיים החלטות בית משפט במועד, לא פונה בבקשות להארכת מועדים ונוהג, פעם אחר פעם, בזלזול בהליכים המשפטיים ובפרוצדורה.
11. כמו כן, לאחר בחינת סיכוייו של ההליך המשפטי מצאתי, כי אין בהם בכדי להצדיק היעתרות לבקשה שלפני. בעניין זה יש לציין, כי מכתב התביעה המתוקן עולה, כי המבקשים עותרים לאכיפתו של הסדר דיוני שהתגבש בין הצדדים במסגרת הליכי משא ומתן ומבלי שהצדדים ויתרו על טענותיהם. במהלך ניהול התובענה הודיעו המשיבים, כי לאור מסמכים אשר הגיעו לידיהם, מהם עולה, כי שולמה תמורה בעבור המקרקעין נשוא התביעה, הרי שהם חזרו בהם מההסדר.
12. סבורני, כי אין צורך להכביר במילים באשר לזכותו של צד, כי יינתן לו יומו בבית המשפט. במקרה שלפניי מצאתי, כי ניתן למבקשים יומם בבית המשפט. ניתנה להם ההזדמנות להשמיע את טענותיהם ולהביא את ראיותיהם. המבקשים בחרו שלא לעשות כן, שעה שהתעלמו מהחלטות בית המשפט בדבר הגשת כתב תביעה מתוקן ובעת שלא התייצבו לדיון שהיה קבוע בתיק, כל זאת מבלי שהם סיפקו הסבר מניח את הדעת אשר יש בו בכדי להצדיק את התנהלותם. בנסיבות אלו, אין למבקשים להלין אלא על עצמם.
13. על הליך משפטי להתנהל במשך זמן סביר. התמשכות ההליכים המשפטיים גורמת לעינוי דין לצדדים ומחייבת אותם להוציא כספים רבים בטרם נעשה עמם צדק. כמו כן, יש בהתמשכות ההליכים בכדי לפגוע באמון אשר רוכש הציבור לבית המשפט. דבר אשר עלול לגרום לכך שצדדים ימנעו מהגשת תובענות עקב חשש, כי הדיון ימשך שנים ארוכות. דברים אלו נכונים ביתר שאת בנוגע לתביעה בה עסקינן אשר הוגשה לפני למעלה מעשור. התנהלותם של המבקשים גרמה לסרבול הדיון ולהתמשכות ההליכים בתובענה ובשל התנהלות זו לא היה בידי בית המשפט להתקדם בניהול התובענה. אין להתיר למבקשים להביא לעיכוב נוסף בהליכים תוך גרימת עינוי דין למשיבים ובזבוז זמן שיפוטי יקר.
14. אציין, כי במסגרת כתב התשובה שבו המבקשים וטענו, כי מדובר בהליך אשר מתנהל כעשור וסברו, כי יש בכך בכדי להצדיק את קבלת בקשתם. דעתי שונה מדעתם. סבורני, כי התמשכות ההליכים זמן רב כל כך יחד עם התנהלות המבקשים, אשר לא פעלו לשם קידום ניהול התובענה ותחת זאת מנעו, בהתנהלותם, את קידום התיק יש בהם בכדי לחזק את עמדתי באשר לדחיית הבקשה.
15. אציין עוד, כי במסגרת ההחלטה מיום 11.2.16 מצאתי להורות על סילוק התביעה על הסף בדרך של מחיקתה. משכך, הרי שאין בהחלטה זו בכדי לנעול את שערי בית המשפט בפני המבקשים ולמנוע מהם את יומם בבית המשפט. אף בכך יש בכדי לחזק את עמדתי לפיה אין מקום להורות על ביטול ההחלטה בה עסקינן.
16. לאור כל המפורט לעיל, הבקשה נדחית. בישיבה מיום 19.1.16 חייבתי את המבקשים בהוצאות המשיבים ואיני מוצאת להוסיף על הוצאות אלו שנפסקו בשים לב שטענות הצדדים לא הוכרעו לגופן.

המזכירות תמציא לצדדים.

ניתנה היום, כ"ד אדר ב' תשע"ו, 03 אפריל 2016, בהעדר הצדדים.