1. לפניי תביעת התובעים בהליך של תביעה קטנה, על נזקים שנגרמו לרכב התובעים, שהיה נהוג בידי התובעת, וזאת לטענתם, בשל נהיגה רשלנית של הנתבע.

טענות התובעים

2. ביום 9/12/13, נהגה התובעת ברכב התובעים, בחניון החיצוני של המרכז המסחרי "אם המושבות", ברחוב ראשון לציון בפתח תקווה, הנתבע אשר נסע ברכבו אחורנית, פגע ברכבם של התובעים וגרם לנזק בחלקו האחורי שמאלי של הרכב.

3. הנתבע נמלט ממקום התאונה, מבלי שעצר או מסר פרטים לנתבעת או דיווח על התאונה. לאחר התאונה, צפרה התובעת מספר פעמים, במטרה לגרום לרכבו של הנתבע לעצור, אך הנתבע ,לא שעה לכך והמשיך בנסיעתו.

4. בסמוך לאחר התאונה, רשמה התובעת את מספר הרישוי של הרכב הפוגע, אולם מבירור במשטרה התברר כי נפלה טעות ברישום אחת מספרות הרישוי ולכן לא אותרו פרטי הרכב הפוגע.

5. למזלם הרב של התובעים, מצלמות האבטחה במקום התאונה הסריטו את התאונה, לצורך קבלת הסרטון, פנו התובעים לקצינת הביטחון במרכז המסחרי, אשר התנתה מסירת הסרטון בקבלת אישור רכז בוחנים במשטרה, לאחר מתן האישור נמסר הסרטון לתובעים.

6. לאחר צפייה בסרטון האבטחה, שבו התובעים למשטרה על מנת לקבל את פרטיי הבעלים של הרכב הפוגע ואז נמסרו להם פרטיו של הנתבע. התובעים פנו באמצעות המבטחת של רכבם "איילון" אל חברת הביטוח "הכשרה", מבטחת רכבו של הנתבע אך נענו בשלילה, בנימוק שהנתבע אינו מכיר את האירוע ואינו מעורב בתאונה. גם פניית ב"כ התובעים אל הכשרה ואל הנתבע נענו בשלילה, אף ניסיונות של ב"כ התובעים להעביר סרטון התאונה לנתבע נענו בשלילה.

טענות הנתבע

7. הנתבע הגיש כתב הגנה בו ביקש לדחות התביעה בין היתר, בטענה כי מבטחת רכבו שילמה לתובעים פיצוי בסך של 4,556 ₪ על פי הפירוט כדלקמן: נזק ישיר 3,056 ₪, ירידת ערך 910 ₪, שכ"ט שמאי 590 ₪. הנתבע הכחיש החבות לתשלום שכ"ט עו"ד ופיצוי בגין הוצאות טרחה ועגמת נפש. לכתב ההגנה לא צורפה אסמכתא על ביצוע התשלום הנטען לתובעים.

דיון והכרעה

8. ביום 14/06/16 התקיים לפני דיון בו נכחו הצדדים וכן גב' דניאלה לוי, נציגת "הכשרה" המבטחת של הנתבע. בדיון הגישה נציגת המבטחת צילום של מכתב מתאריך 24/08/15 הממוען לב"כ התובעים עו"ד ישי חגי אליו צורף מכתב נוסף מיום 25/08/15 אל התובע וכן המחאה לפקודת התובע על סך של 4,556 ₪ זמן פירעון 24/08/15 .

9. התובע הגיש בדיון תקליטור ת/1 אשר לטענתו מתעד התאונה. התובע הצהיר כי ההמחאה מעולם לא הופקדה על ידו בבנק.

10. הנתבע העיד בדיון:

"שקרה המקרה התקשרו אליי ואמרתי שאני לא זוכר. ברגע ששלחו לי תמונות שילמתי על מה שעשיתי. ביום שקיבלתי את התמונות באותו יום חברת הביטוח קיבלה הוראה שאני אשם ושישלמו את הנזק". (שורות 9-10 ע' 2 לפרוטו').

11. לאור הודאת הנתבע באחריותו לתאונה ונזקיה נותר לדון ביתר רכיבי התביעה, תשלום בגין החזר שכר טרחת עו"ד בסך של 1,180 ₪ וכן תשלום הוצאות משפט לרבות תשלום הוצאות בגין עגמת נפש וטרחה באיתור פרטיו של הנתבע.

12. הואיל ומדובר בתביעה קטנה, אין מקום לפסיקת שכר טרחה בגין תשלום לעו"ד, במיוחד במקרה בו התובע הוא עו"ד ויכול היה לפנות בעצמו לנתבע או למבטחת שלו .

13. לעניין פסיקת הוצאות משפט, התובעים זכאים להחזר הוצאותיהם בניהול התביעה, אין ספק כי העובדה שהנתבע עזב את מקום התאונה מבלי שמסר את פרטיו לתובעת, אילצה את התובעים לבזבז זמן יקר בביקורים בתחנת המשטרה ואצל קצינת הביטחון של המרכז המסחרי בו אירעה התאונה. גם פניות ב"כ התובעים לא נענו על ידי הנתבע ורק לאחר שהוצג לו הסרטון ובו תמונות התאונה "נזכר" הנתבע באחריותו לתאונה והורה למבטחת שלו לשלם את נזקי התובעים.

14. כמו כן, הנתבע לא טרח לצרף לכתב ההגנה שהגיש אסמכתאות על תשלום הפיצוי לתובעים. אסמכתא לכאורה הוצגה רק במהלך הדיון. עיון במוצג נ/1 עולה כי המכתב ובו ההמחאה נשלח אם נשלח בדואר רגיל.

15. ככל שהנתבע היה טורח ליצור קשר ישיר עם התובעים טרם הדיון ומעדכן אותם בהודאה בתאונה ובהסכמה לשלם את החלק הארי של התביעה, יתכן וניתן היה להגיע להסדר אשר היה מייתר את הדיון וחוסך מזמנו היקר של בית המשפט ומזמנם היקר של הצדדים.

16. סוף דבר, התביעה מתקבלת באופן שאני מחייב הנתבע בתשלום נזקיהם של התובעים בסך של 4,556 ₪ על פי הפירוט כדלקמן: נזק ישיר 3,056 ₪, ירידת ערך 910 ₪, שכ"ט שמאי 590 ₪. בנוסף, לאור התנהלות הנתבע כמפורט בסעיפים 13-15 לעיל, אני מחייב את הנתבע בתשלום הוצאות משפט לתובעים בסך כולל של 2,000 ₪ סכום זה כבר כולל החזר אגרת בית משפט. הסכומים הנ"ל ישולמו על ידי הנתבע לתובעים עד ליום 03/09/16 שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום המלא .

מי מהצדדים שאינו מרוצה מתוצאת פסק הדין רשאי לפנות תוך 15 ימים מיום קבלת פסק הדין לבית המשפט המחוזי בלוד ולבקש רשות להגיש ערעור על פסק הדין.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ז תמוז תשע"ו, 02 אוגוסט 2016, בהעדר הצדדים.