לפני בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות וכן התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב.

1. המשיבה (להלן: "התובעת") הגישה כנגד המבקש (להלן: "הנתבע") תביעה על סכום קצוב לתשלום חוב בגין צריכת מים לתקופה שמיום 06/2011 – 08/2013. סכום התביעה הינו בסך של 12,914 ₪ נכון ליום 3.10.13.
2. האזהרה בתיק ההוצאה לפועל הומצאה למבקש ביום 10.2.14. ביום 25.6.15 הגיש המבקש את בקשתו.
3. הנתבע טוען כי סכום החוב המצוין בכתב התביעה הינו על סמך הערכה בלבד של התובעת, שכן המונה של התובעת נמצא בתוך חניה סגורה ומקורה, ועל מנת לקרוא את המונה יש צורך לתאם עם הנתבע או בני משפחתו. הנתבע טוען כי במשך זמן רב נעשו על ידו ניסיונות לתאם עם נציגי התובעת קריאת מונה, על מנת שהחוב יעודכן, אך ניסיונות אלה לא צלחו.
4. הנתבע טוען כי ביום 19.7.15 נקרא המונה בדירה על ידי נציג התובעת כאשר הקריאה העדכנית הינה – 3994, בעוד שאצל התובעת המונה מעודכן ל-4583. בהתאם לכך מעריך הנתבע את חובו לתובעת בסכום של 10,000 ₪, לא כולל הוצאות ושכ"ט עו"ד.
5. אשר לאיחור בהגשת ההתנגדות טוען המבקש כי פנה מספר פעמים לתובעת ולבא כוחה על מנת לעדכן את החוב, בהתאם לקריאת המונה, ואף ניסה להגיע להסדר לתשלום החוב הנכון, אף ניסיונותיו לא צלחו.
6. ביום 25.10.15 ביקשתי את תגובת המשיבה לבקשה, אך זו לא התקבלה.

דיון

1. המועד להגשת התנגדות קבוע בחיקוק, וככזה דרושים טעמים מיוחדים על מנת להאריכו (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984).
2. בעבר הייתה ההלכה בעניין הארכת מועד בשל טעמים מיוחדים נוקשה, וביהמ"ש נטה להיענות לבקשות בעניין זה רק כאשר נגרם האיחור בעטיין של נסיבות חיצוניות שאינן בשליטת בעל דין או בא כוחו (בש"א 5778/94 מ"י נ' ארגון סוכנים ובעלי תחנות, פ"ד מח(4), 872, 879; בש"א 6402/96 הוועדה המקומית נ' מיכקשווילי פ"ד נ(3) 209, 211). במהלך השנים הגמישה הפסיקה את עמדתה וכיום קיימת נטייה להקל בבחינת הטעמים המיוחדים, על מנת לאפשר למחלוקות להתברר לגופן ולהימנע מפסקי דין על יסוד נימוקים טכניים ו/או מחדלים של בעלי דין. מגמה זו באה להגשים, ככל שניתן, את זכות הגישה לערכאות, שהפכה לזכות חוקתית (ש. לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית – מבוא ועקרונות יסוד, ירושלים, תשנ"ב, ע' 203; רע"א 8864/99 אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח, תקדין-עליון 2000(3), 2132; תת (י-ם) 56816-10-10 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' עזרן (פורסם בנבו)).
3. כאשר מדובר בבקשה להארכת מועד להגשת התנגדות, נקבע בפסיקה כי יש מקום לגישה מקלה אף יותר מזו הננקטת בהארכת מועד להגשת ערעור (ראו: ת"ת(י-ם) 56816-10-10 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' עזרן (פורסם בנבו)), ואף נקבע כי אין זה ראוי לבחון את טיב הטעמים המיוחדים להארכת מועד להגשת התנגדות בזיקה להארכת מועד להגשת ערעור, ובאותן אמות מידה מחמירות, שכן בשונה מערעור, המהווה מתן הזדמנות שנייה לבעל דין לשכנע ערכאה שיפוטית בצדקת טענותיו, במקרה של התנגדות, מדובר בבעל דין שטרם קיבל את יומו בבית המשפט (בר"ע (מח', י-ם) 183/95 מזר נ' בנדלר, תקדין-מחוזי 96(1), 588; ע"א (ירושלים) 1356/00 - שלום הדאיה נ' נחום פלדמן, תקדין-מחוזי, 2001(1), 649; וראה גם דברי כב' הרשמת אפעל-גבאי (כתוארה אז) בבש"א 5778/94 מ"י נ' ארגון סוכנים ובעלי תחנות, פ"ד מח(4) 872).
4. כך נפסק, למשל, כי למרות שהסמכות להארכת מועד לא נועדה להתגבר על תקלות שמקורן בטעות של בעל דין או בא כוחו, לא ניתן להתעלם מכך שתיתכנה טעויות אנוש, שאינן נובעות מרשלנות או הזנחה, ובמקרה כזה, ניתן במידת הצורך לתקן את הטעות, ע"י היענות לבקשה להארכת מועד, תוך חיוב בהוצאות (בר"ע (מח', י-ם) 183/95 הנ"ל). כן נפסק שכאשר הנסיבות בכללותן מורות על טעות כנה, בתום לב, שאיננה נובעת מזלזול, הניתנת לתיקון תוך התחשבות באינטרסים של הצד השני, ניתן להיענות לבקשה להארכת מועד, תוך חיוב הצד שטעה בתשלום הוצאות לצד שכנגד (בש"א (ת"א-יפו) 175521/07, סאבר ג'וברין מוחמד נ' ש.ר.מ.ס. שיווק ציוד לבניין, תקדין-שלום 2007(4), 29025).
5. במקרה זה, המבקש טוען, כי לא הגיש את ההתנגדות במועד כיוון שפנה למשיבה בניסיון לתאם קריאת מונה עדכנית ולהביא לעדכון החוב, וזאת במטרה לשלם את חובו האמיתי למשיבה. הגם שהתנהגות המבקש אינה נקייה מפגמים שכן היה עליו להגיש התנגדות ולהעלות טענותיו בעניין סכום החוב, הרי שנימוק זה יכול להוות טעם להארכת מועד בערכאה הראשונה, תוך חיוב המבקש בהוצאות בשל מחדלו.
6. אשר להתנגדות עצמה, הרי שהמבקש חולק על סכום החוב וטוען כי נפלה טעות בקריאת המונה על ידי המשיבה, וגם לאחר שבוצעה קריאת מונה חדשה לא עודכן החוב. טענה זו יכולה להקנות לתובע הגנה לכאורה בפני התביעה.
7. יחד עם זאת, הואיל והנתבע מודה בחובו למשיבה בסכום של 10,000 ₪, הרי שיש לקבל את ההתנגדות רק ככל שהיא נוגעת לסכום התביעה העולה על 10,000 ₪.
8. לאור האמור לעיל ובמאזן השיקולים הבאים בחשבון במקרה זה, ובכלל זה הטעם לאיחור וכן משך האיחור בהגשת ההתנגדות, הרי שיש לאפשר למבקש את יומו בבית המשפט, להאריך את המועד להגשת ההתנגדות וליתן לו רשות להתגונן לגבי סכום החוב העולה על 10,000 ₪, בכפוף לתשלום הוצאות בגין מחדלו באי הגשת התנגדות במועד, בסך של 1,000 ₪, ללא קשר לתוצאות ההליך העיקרי. על המבקש לשלם את ההוצאות הנ"ל בתוך 30 ימים לקופת בית המשפט ,שאם לא כן תידחה הבקשה להארכת מועד וההתנגדות.
9. לאחר ביצוע התשלום הנ"ל, ולנוכח סכום התביעה היא תישמע בסדר דין מהיר והצדדים ינהגו כדלקמן: התובעת תמציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב התביעה לפי תקנות 214ג ו-214ח לתקנות, בתוך 30 יום, וכן תפרע את הפרשי האגרה אותם עליה לפרוע על-פי דין.
10. הנתבע ימציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב ההגנה בהתאם לתקנות 214ג ו-214ח לתקנות, בתוך 45 יום מיום קבלת מסמכי התובעת כאמור.
11. היה והתובעת לא תגיש את המסמכים ולא תפרע את הפרשי האגרה בחלוף פרק הזמן שנקצב כאמור תמחק תביעתה.

ניתנה היום, כ' כסלו תשע"ו, 02 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.