בפניי תביעה שעניינה נזק שנגרם בתאונת דרכים.

לטענת התובעת יש להטיל את האחריות לתאונה על הנתבעים, שכן רכב מסוג מיניבוס של הנתבעת 1, אשר מבוטחת על ידי הנתבעת 2, קרע תוך כדי נסיעה כבל של התובעת, פגע בשני עמודי תקשורת שלה וגרם להם נזק.

הנתבעות אינן חולקות על קרות התאונה, אלא טוענות כי זו ארעה עקב התרופפות כבל התובעות באופן שיצר שקע במתיחתו, קרי, יש להטיל את האחריות לתאונה על התובעת, אשר התרשלה באחזקת הכבל בו פגע המיניבוס.

מאחר ולא קמה מחלוקת עובדתית באשר לאופן קרות התאונה, סיכמו הצדדים טענותיהם ולאחר הסיכומים, הסמיכו את בית המשפט לפסוק בתביעה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ללא נימוקים, לאחר שהובהר להם כי בהכרעה מסוג זה רשאי בית המשפט לקבל את כל התביעה, או לדחות את כל התביעה או לקבלה לשיעורין, הכל לפי שיקול דעתו של בית המשפט, ללא קביעות וללא נימוקים וכי הסיכוי לדיון בערעור הוא קלוש.

לאחר שבחנתי היטב טענות הצדדים, כפי שהוצגו הן בכתבי הטענות והן בדיון היום, נתתי דעתי למסמכים שצורפו לכתבי הטענות ולאחר ששקלתי הטענות אלה מול אלה, הריני פוסקת כי לסילוק מלא וסופי של התביעה הנתבעות ישלמו לתובעת סך של 2,000 ₪. לסכום זה יתווסף סך של 1,400 ₪, בצירוף מע"מ, בגין הוצאות ההליך ושכ"ט עו"ד.

הסכומים ישולמו תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

בהתחשב באופי סיום ההליך, ניתן פטור מתשלום המחצית השניה של האגרה.

המזכירות תשלח לצדדים העתק פסק הדין.

ניתן היום, י' כסלו תשע"ו, 22 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.