אין מחלוקת כי דינה של התביעה כפי שהוגשה להדחות על הסף וכך אני מורה.

אף לא ראיתי לאפשר תיקון התביעה לשם הוספת עילות תביעה חדשה המתייחסות לחלקות אחרות, שלא נמנו בתביעה המקורית וזאת מבלי לגרוע מזכותו של התובע להגיש תביעה חדשה ביחס לאותן חלקות.

באשר לסוגיות ההוצאות, צודקת המדינה בטענתה, כי החובה הראשונית מוטלת על התובע לברר את העובדות המקימות את עילת תביעתו, ומשלא עשה כן, והתביעה נדחתה, יש לחייבו בהוצאות הצד שכנגד.

מתשובת המדינה אף עולה כי התובע הגיש תביעתו מבלי שטרח להמתין לתשובת רשות מקרקעי ישראל לפנייתו, אשר צורפה כנספח ב' לתגובה.

הטענה כי ב"כ התובע הוטעה ע"י רשות מקרקעי ישראל אף אינה נתמכת בתצהיר והתובע לא טרח לציין אפילו מי הפקיד מטעם רשות מקרקעי ישראל עמו שוחח ב"כ התובע ומתי.

אף לא ברור לי במה הוטעה ב"כ התובע ע"י פקיד ההסדר ככל שהדברים מכוונים לחלקות שבגינן כבר שולמו פיצויי הפקעה או ביחס לחלקה 95 בגוש 18987 שכלל לא נזכרת ברשימה שלפי הנטען נמסרה ע"י פקיד ההסדר (וזאת בשונה מחלקה 18983 חלקה 16 – וענין זה ילקח בחשבון בעת פסיקת ההוצאות).

לפיכך, לאחר ששקלתי את מכלול נסיבות העניין אני דוחה את התביעה ומחייבת את התובע לשלם נתבעת הוצאות משפט בסך של 3,750₪ תוך 30 יום מהיום.

המזכירות תשגר את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ה אלול תשע"ה, 09 ספטמבר 2015, בהעדר הצדדים.