1. מינוי מומחה רפואי:

פרופ' שמואל גוטליב מרח' זבוטינסקי 37 ירושלים 92141,  מתמנה בזה לשמש מומחה יועץ רפואי (להלן: "המומחה"), לשם מתן חוו"ד רפואית בשאלות המפורטות להלן בהחלטה זו והמתייחסות לתובע, וזאת תוך 30 ימים ממתן החלטה זו.           

2. מסמכים רפואיים:

להחלטה זו מצורפים מסמכים כמפורט להלן:

א. תיק רפואי מקופ"ח כללית (כללי וקרדיולוגי).

ב. תיק רפואי מביה"ח רמב"ם.

ג. חוות דעת של ד"ר שמואל ריספלר, מיום 23.11.14 - מטעם התובע.

ד. חוות דעת של פרופ' אהוד גולדהמר, מיום 1.6.15 - מטעם הנתבע.

3. העובדות:

א. התובע יליד 8.3.1952.

ב. התובע רואה חשבון במקצועו, עובד כשכיר בעל שליטה בחברת א. היימן ושות', ושותף עצמאי בשותפות א. היימן ושות'.

ג. במסגרת עבודתו הנ"ל טיפל התובע בלקוח חשוב אשר המליץ לו לדווח לרשויות המס על הכנסותיו בחו"ל.

ד. ביום ה', 2.10.14, בשעות אחה"צ, בזמן שהיה בהשתלמות מקצועית בלשכת רואי חשבון בתל אביב, קיבל התובע שיחת טלפון מהשותף שלו במשרד, מר אלדד בוך, בנוגע לתיק של אותו לקוח, וזה מסר לו שבהתאם לתחשיב המס שעשה, יהיה על הלקוח לשלם מס בגין הכנסותיו בחו"ל, סכום כפול בסך של מיליון וחצי שקל יותר מההערכה המקורית שנמסרה ללקוח קודם לכן. שיחת הטלפון הנ"ל הינה בגדר אירוע חריג בעבודה.

ה. למשמע שיחת הטלפון, התובע הופתע ונלחץ מאוד והיה מוטרד מאוד מההשלכות, הן מול הלקוח והן על המשרד.

ו. לפתע נחשף התובע לטעות הקשה שבהערכת המס, טעות שעל בסיסה החליט הלקוח לדווח על הכנסותיו בחו"ל. התובע ידע שהלקוח לא יאהב את תחשיב המס החדש וחשש מפני תגובתו הקשה.

ז. כתוצאה משיחת הטלפון נכנס התובע לסטרס רציף, הוא חזר הביתה ולא יכול היה לישון. בבוקר המחרת, יום ו', ערב יום כיפור, נפגש התובע עם שותפו על מנת לעשות בדיקה חוזרת שהתבררה כנכונה ולא נמצאה טעות בתחשיב המס, דבר שהכניס את התובע לסטרס גדול יותר. התובע היה מוטרד וחש בלחץ נפשי קשה.

ח. ביום כיפור, 4.10.14, התובע צם ובמוצאי כיפור חזר מבית הכנסת, עלה לשכנה במעלה שתי קומות, אשר היתה לה הפסקת חשמל, וכשירד חזרה הביתה, ולאחר כרבע שעה משהייתו בביתו, חש מועקה בחזה, הזעה מוגברת וחוסר תיאבון. אשתו שהינה אחות אחראית במחלקת טיפול נמרץ לב ברמב"ם, הסיעה אותו לבי"ח רמב"ם, שם אושפז עקב אירוע לבבי.

ט. התובע אושפז למשך 4 ימים ובמשך שבועיים לאחר מכן לא עבד, על פי המלצת הרופאים בבית החולים.

י. גורמי הסיכון מהם סבל התובע הינם כמפורט בתיק הרפואי.

יא. אמו של התובע נפטרה בגיל 66 ממחלת לב.

יב. בתאריך 29.5.02 אירעה לתובע תאונת עבודה, בגין אירוע לבבי, שכתוצאה ממנו נקבעה לו נכות צמיתה בשיעור 10% החל מ-1.10.02 בגין פרפור פרוזדורים היקפי.

4. השאלות:

א. האם התובע סובל ממחלת לב כלשהי? ואם כן, מהי?

ב. אם התשובה חיובית, האם ניתן לקבוע, שמחלת הלב נגרמה כתוצאה מהארוע החריג בעבודה כמתואר בסעיף 3 לעיל והאם קיים קשר סיבתי כלשהו בין הארוע החריג בעבודת התובע לבין הופעת מחלת הלב?

ג. ככל שהתשובה לשאלה ב' הינה חיובית, מובהר בזאת למומחה, כי על מנת לקבוע קיומו של קשר סיבתי, יש צורך בסבירות של מעל 50%, כי האירוע בעבודה השפיע על המחלה ממנה סובל התובע בלב, דהיינו יותר סביר לקבוע שהאירוע בעבודה השפיע במידה זו או אחרת על המחלה בלב, לעומת המצב ההפוך, שהאירוע בעבודה לא השפיע.

בשים לב לאמור לעיל, יקבע המומחה - האם אכן קיים קשר סיבתי בין עבודת התובע למחלה ממנה סובל התובע בליבו?

ד. אם התשובה לשאלה הקודמת היא חיובית - ישיב המומחה לשאלה, האם יש בתובע גורמי סיכון והאם האירוע החריג השפיע על המחלה השפעה משמעותית (השפעה משמעותית על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה)?

5. המומחה מתבקש לבסס את חוות דעתו על העובדות שנקבעו בהחלטה זו ועל המסמכים הרפואיים המצורפים, מהם ניתן ללמוד על מצב בריאותו של התובע.

6. לתשומת לב המומחה יוער, כי הכלל בבית הדין לעבודה, שאין בודקים את התובע, אלא אם באופן חריג מבקש זאת המומחה.

7. כמו כן יצוין, כי אין הצדדים רשאים לפנות ישירות אל המומחה.

8. שכ"ט המומחה ישולם מקופת בית הדין, כמקובל.

9. מזכירות בית הדין תדאג להמציא העתק החלטתי זו, הן למומחה והן לצדדים.

10. לעיון ביום 21.4.16.

ניתנה היום, ז' אדר ב' תשע"ו, 17 מרץ 2016, בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.