<#1#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה – עו"ד לילך קוטנר

ב"כ הנאשם – עו"ד בלפור

הנאשם - בעצמו

פרוטוקול

ב"כ המאשימה:

ביום חמישי 11.2.16 בסביבות השעה 15:30, נודע לי שנעצר אלי הרוש, אחיו התאום של הנאשם, לפיכך פניתי בהודעה אל חברי כי האח התאום נעצר, ואם הוא מעונין לעשות פעולה כלשהי בקשר לזה, ומכיון שמדובר ביום חמישי אחה"צ, אני אגיש בקשה לבית המשפט. אני מבינה שחברי לא היה מעונין לדחות את מועד הדיון.

<#4#>

הכרעת דין

בפתח הכרעת הדין אני מודיעה, כי אני מזכה את הנאשם מחמת הספק מביצוע כל העבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

1. כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לנאשם ביצוע עבירה של התפרצות לדירת מגורים בכוונה לבצע גניבה עבירה לפי סעיף 406(ב) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "החוק") וביצוע עבירה של גניבה, לפי סעיף 384 לחוק העונשין.
2. בעובדות כתב האישום נטען, כי ביום 10.6.15 בשעה 17:00 לערך, הגיעה הגברת מרים מחלין, ילידת 1946 (להלן: "המתלוננת"), לדירתה בקומה השלישית בבניין מגורים ברחוב המאבק 10 בגבעתיים (להלן: "הדירה"). בנסיבות אלה ובעת שהמתלוננת נכנסה לדירה וסגרה את דלת הכניסה לדירה מבלי לנעול את הדלת (להלן: "הדלת") עמד הנאשם במדרגות ותצפת לעבר המתלוננת ולעבר הדירה. בהמשך למתואר לעיל, התפרץ הנאשם לדירה בכוונה לבצע גניבה, ע"י כך שפתח את דלת הכניסה לדירה, נכנס לדירה וגנב את תיקה של המתלוננת אשר הכיל 200 ₪, כרטיס אשראי, תעודת זהות, כרטיס קופת חולים, כרטיס רב קו ומסמכים שונים (להלן: "התיק").
3. בישיבת ההקראה שהתנהלה בפני כב' השופטת מעין בן ארי, כפר הנאשם במיוחס לו בכתב האישום וב"כ הנאשם טען כי מדובר בטעות בזיהוי, הנאשם לא נכח במקום ולא ביצע את המיוחס לו בכתב האישום, והתיק הועבר לשמיעת ראיות בפני.
4. בפני התנהלו 4 ישיבות כולל ישיבת תזכורת, במסגרת פרשת התביעה הוגשו בהסכמה כל ראיות התביעה וכן העיד פקד ניר זנו, רמ"ח תחנת גבעתיים בתקופה הרלבנטית לכתב האישום, אשר היה ממונה על תיק החקירה והחוקר רס"מ שחורי. במסגרת פרשת הגנה העיד הנאשם, העידה ד"ר לאה יגר והוגשו חוות דעת מומחה שכתבה ומאמר.
5. מסיכומי ההגנה עולה, כי אין מחלוקת כי במועד המתואר בכתב האישום התפרץ מאן דהוא לדירה וגנב את התיק, כשלטענת ההגנה לא הוכח כי הנאשם הוא זה שהתפרץ לדירה וגנב את התיק.
6. סקירת ראיות רלבנטיות להכרעה:
7. ת/2א-דיסק:

מהודעת המתלוננת (ת/1) עולה כי המתלוננת הגישה ביום 12.6.15 תלונה במשטרה על פריצה לדירה. בהודעתה סיפרה כי נכנסה לדירה ביום 10.6.15 בסמוך לשעה 17:00, לא נעלה את דלת הכניסה לדירה ונכנסה לשירותים כשהשאירה את התיק בדירה בסמוך לדלת, כאשר ניתן לפתוח את הדלת מחדר המדרגות כשהדלת אינה נעולה ותיארה את הפריצה לדירה והגניבה כלשונה "משהו נכנס לדירה וגנב את התיק..." (שורות 4-5). המתלוננת הגישה את התלונה ביום 12.6.15 מאחר ולדבריה לא הבינה כי התיק נגנב וסברה כי איבדה את התיק, אולם לאחר שבנה יאיר (להלן: "יאיר") הסתכל ביום 11.6.15 בערב במצלמת אבטחה המותקנת בעינית הדלת (להלן: "המצלמה") והבחין בגנב, החליטה להגיש תלונה במשטרה.

מהודעת יאיר (ת/2) עולה כי את הסרטונים שראה במצלמה, העביר למחשב, צרב אותם לדיסק ומסר את הדיסק (ת2/א ) למשטרה בלא שביצע בו כל עריכה או שינוי.

פקד זנו כתב במזכר (ת/12) כי שאל עם יאיר בנה של המתלוננת אם יש במצלמה תאריך ושעה ? ויאיר ענה לו "כי מדובר במצלמה פשוטה, אין בצילומים תאריך ושעה היא מצלמת רק כשיש תנועה והתנועה היא ממושכת מעל 5 שניות, ואז היא מצלמת 10 שניות ברצף, מפסיקה למספר שניות ואז היא מצלמת שוב אם יש תנועה".

צפיתי בת/2א המכיל 4 סרטונים ותמונות שהופקו מהסרטונים הנ"ל. בסרטון הראשון צפיתי בגבר הדומה לנאשם (להלן: "הגבר") ממתין בחדר המדרגות, בעת שאשה עומדת ליד פתח הדלת. בסרטון השני, צפיתי בגבר עומד ליד הדלת, כשאת האישה לא רואים, ומסתכל לצדדים. בסרטון השלישי, צפיתי בגבר עומד ליד הדלת ומתעסק עם הדלת. בסרטון הרביעי, צפיתי בגבר אשר לבש מכנסים קצרות בצבע ורוד יורד במהירות במדרגות כשידיו קדימה. בנוסף, צפיתי בתמונות של הגבר, שפותחו מהסרטונים הנ"ל.

אציין כי מדובר בסרטונים של מספר שניות, כאשר אין כיתוב של תאריך ושעה על גבי הסרטונים וכאשר פתחתי את הדיסק במחשב על מנת לצפות בהם, ראיתי כי לצד כל סרטון במחשב, בעת שפותחים את הדיסק תחת השדה "תאריך שינוי" מוצגים לצד כל סרטון תאריך ושעה, כאשר לצד הסרטונים הראשון והשני רשום 10.6.2015,15:30 ולצד הסרטונים השלישי והרביעי רשום תאריך 10.6.2015,15:31.

1. ת/4 – הודעת דואר אלקטרוני מיום 21.6.15 שכתב דור מזרחי מההערכה תחנת עירון:

בהסכמה הוגש ת/4 לאחר שב"כ הנאשם הודיע ביום 21.12.15: "ביחס לת/4 יש לנו הערה שמוסכם כי הנאשם נחקר בתחנת חדרה בתיק אחד בלבד בשנת 2012" (עמ' 4 לפרוטוקול, ש'16).

מת/4 עולה כי השוטר דור מזרחי ענה להודעת דואר אלקטרוני, בה הופצו באינטרנט המבצעי של המשטרה תמונות של הגבר המצולם בסרטונים (ת/2א) כדי לברר את זהותו וכתב בת/4: "הנ"ל מוכר לי מעבודתי בתחנת חדרה ע"פ התמונות ככל הנראה מדובר ביעקב שיר הרוש ת.ז 05915208 ...".

1. ת/29-חוות דעת של מומחה מז"פ אלן צייקובסקי: (להלן: "המומחה")

מת/29 עולה כי המומחה נתבקש להשוות את הפנים בת/2א לתמונות של הנאשם ושל אלי ארוש (אחיו התאום של הנאשם הערה שלי י.פ). בשדה המסקנות כתב:"1. על סמך השוואת תמונות מהזירה לתמונות של החשוד בשם שיר יעקב ת.ז 059152080, הרי שלדעתי סביר (אפשרי בהחלט) שהחשוד הוא זה שמצולם בסרט מצלמות האבטחה בעת האירוע ...". עוד כתב בחוות הדעת, כי לדעתו לא סביר, על סמך השוואת תמונות מהזירה לתמונות של חשוד אלי ארוש שמדובר באותו אדם. בנוסף, צירף המומחה לחוות הדעת את "סולם רמות הוודאות" וטבלאות עם פירוט התאמות/אי התאמות. בסולם הנ"ל קיימות 9 דרגות - מדרגה א', בה כלל לא ניתן להגיע למסקנה של זיהוי חיובי ועד לדרגה ט' – "זה האיש - זיהוי חיובי". כשהמסקנה אליה הגיע המומחה ביחס לזיהוי הנאשם בתמונות הגבר בדיסק ת/2א - סביר (אפשרי בהחלט) מפורטת בטבלה לצד דרגה ו' ומצוין לצידה: "הבדיקה הראתה התאמה במאפיינים ייחודיים מסוימים או בצירוף של מאפיינים סוגיים בלתי תלויים..."

1. ת/26 - הודעה של רבקה בן נון מיום 5.7.15:

מת/26 עולה כי רבקה בן נון היא אמא של בת זוגו של אחיו התאום של הנאשם, המכירה את אחיו התאום של הנאשם אלי ארוש (להלן: "התאום") ומעולם לא ראתה את הנאשם. עוד עולה, מת/26 שהגב' בן נון זיהתה את אחיו התאום של הנאשם כשהוצגו בפניה תמונות של אחיו התאום של הנאשם ולא זיהתה את הנאשם בתמונות שהוצגו לה.

1. ת/18 ות/19 – דו"ח פעולה/זכ"ד/תפיסה וסימון מיום 2.7.15 שכתב השוטר גיא קובנשטיין:

בת/18 כותב השוטר גיא קובנשטיין כי בחיפוש בדירת הנאשם בעפולה ביום 2.7.15 נתפסו מכנסיים קצרים בצבע ורוד העונים לתיאור המכנס שלבש החשוד בזמן הפריצה.

במסגרת הראיות הוצגו בפני המכנסיים שנתפסו בדירת הנאשם , מדובר במכנסים קצרים בצבע ורוד מתוצרת "פוקס".

1. ת/23 - דיסק ובו סרטון נוסף שצולם במצלמה ביום 5.7.15:

מעדותו של פקד זנו ומהמזכר של רפ"ק רותי האוסליך (ת/21) עולה, כי פקד זנו ורפ"ק האוסליך הגיעו לחדר המדרגות בקומה השלישית בבניין של המתלוננת עם המכנסים הקצרים בצבע ורוד שנתפסו בביתו של הנאשם. פקד זנו לבש את המכנסים הנ"ל וצולם במצלמה תוך שהוא משחזר את תנועותיו של הגבר בת/2א.

1. ת/24 - לוחות צילומים של תמונות שהופקו מת/2א , מת/23 ותמונות של המכנסיים שנתפסו בביתו של הנאשם:

מהשוואת צילום המכנסיים שנתפסו בביתו של הנאשם בתמונה שצולמה בתחנת המשטרה ,לבין צילום המכנסים שלבש פקד זנו בת/23 ולמכנסים שלבש הגבר המצולם בת/2/א עולה כי גוון הורוד של המכנסים שצולמו ע"י אלון ברזילאי ממז"פ, שונה מהגוון הוורוד של המכנסיים שצולמו במצלמה.

1. ת/9 – הודעה שנגבתה מהנאשם באזהרה ע"י פקד ניר זנו ביום 1.7.15 מיום בצירוף צרופות:

ב-ת/9 השיב הנאשם כי הוא מתגורר בעפולה משנת 2009, לפרנסתו הוא אוסף מתכת, לא פרץ לדירה, מעולם לא היה בגבעתיים ואינו מכיר את גבעתיים. עוד השיב, כי בחודש מאי האחרון היה ברמת גן לחפש את אחיו התאום שנעלם לפני מספר שנים. עוד השיב: "ואני לא מקומי ואני לא יודע להבחין אם זה רמת גן או עיר אחרת" (עמ' 3 שורה 74). במהלך החקירה, הוצגו לנאשם תמונות שהופקו מת/2א וכנשאל אם הוא מזהה את הגבר שבסרטון, השיב "זה לא אני בתמונה יש לי אח תאום"(עמ' 4 שורה 111) .וכשהוצגה לו תמונת אחיו התאום ונאמר לו ע"י החוקר שמהתמונות עולה כי הוא ואחיו התאום אינם דומים ,השיב שהתמונות שהופקו מת/2א דומות לאחיו התאום וכן השיב "זה לא אני,זה דומה ,אבל זה לא אני" (עמ' 6 ש' 154).

1. ת/27 - הודעה שנגבתה מהנאשם באזהרה ע"י רס"מ ירון שחורי ביום 5.7.15:

מת/27 עולה, כי למרבית השאלות שנשאל לא השיב הנאשם, וטען כי בסרטון שהוצג לו רואים מכנסיים כתומים ואילו המכנסים שנתפסו בביתו הם בצבע ורוד ושהוא לא הגבר המופיע בסרטונים ת/2א ומדובר באחיו התאום.

1. עדות הנאשם:

בחקירה ראשית העיד כי הוא מתגורר בעפולה, ומתפרנס מאיסוף חלקי מתכות אותם הוא מוכר לפי משקל. כשנשאל איפה הוא בדרך כלל אוסף, השיב כי "בדרך כלל אני אוסף בעפולה ובעקרון זה לא מוגדר" (עמ' 23 לפרוטוקול, ש' 9) כאשר נשאל עד לאן הוא מגיע בדרך כלל, השיב הנאשם כי "..אני יכול להגיע עד לחדרה, נתניה בערך ולכל הצפון. אם נאמר לי שיש כמות של מתכת שהיא מסחרית באזור תעשיה, אז כדאי לי לנסוע.." (עמ' 23 לפרוטוקול, ש' 16-17). עוד העיד כי אינו זוכר היכן אסף מתכת ביום 10.6.15, מועד ביצוע העבירה, בדרך כלל הוא אוסף בעפולה, ואם הוא יודע שיש כמות מסחרית הוא נוסע לאסוף מתכת עד נתניה. כשנשאל מתי היה בפעם האחרונה בגבעתיים השיב "בגבעתיים לא הייתי אף פעם ואני לא מכיר את גבעתיים" (עמ' 23 לפרוטוקול, ש' 25). עוד העיד, כי הוא מגיע לאזור המרכז לעיתים רחוקות ובמאי 2015 הוא היה פעם אחרונה באזור המרכז, כאשר חיפש את אחיו התאום ברמת–גן. בנוגע לגבר המצולם בת/2א, השיב שזה לא הוא ושאינו יודע את זהות הגבר שבסרטון ושאמר בחקירתו כי הגבר בסרטון דומה לו ולאחיו התאום. בנוגע למכנסיים שנתפסו בביתו, השיב שמדובר במכנסיים שקנה בחנות של רשת פוקס, ושכמעט לא לבש אותם ושלא מדובר באותם מכנסיים אותם לבש הגבר בסרטונים ת/2א.

בחקירה נגדית השיב הנאשם, כי לא ידע היכן נמצאת גבעתיים, גר בעבר בת"א, עסק במכירת בגדים, התחיל לעסוק באיסוף מתכות בשנת 2002 ומעולם לא היה בגבעתיים עד שנעצר ונחקר בתחנת גבעתיים. עוד השיב, כי בחודש מאי 2015 חיפש את אחיו התאום בכתובת ספציפית ברחוב האלוף דוד ברמת גן ולא היה בגבעתיים. כן השיב, כי יש לו בעיית זיכרון הנובעת בשל כך שהוא נוטל תרופה בשם "זילרג'י" אשר משפיעה על זכרונו. עוד השיב שאינו בקשר עם אחיו התאום משנת 2004, ושכנשאל אם הם תאומים זהים השיב כי הם זהים מאוד וכי ממה שאמרה לו אימו הם נולדו משליה אחת. כשנשאל אם הוא יודע להבחין בתמונה בינו לבין אחיו השיב "אם התמונה בהקרבה שמסבירה את העין טוב, אז אני יכול לזהות. אבל אם התמונה למרחק מסוים, קשה לי לדעת אם זה אני או אחי..." (עמ' 31 לפרוטוקול, ש' 25-26). בנוסף השיב, כי במהלך החקירה ניסה להבהיר לחוקר זנו שהגבר שהוא הראה לו בסרטון דומה לו ולאחיו, אך בוודאות זה לא הוא ומאחר ודבריו לא נרשמו במדויק לא חתם על ההודעה. עוד השיב שהוא ואחיו התאום דומים מאד, שאינו מכיר את רבקה בן נון ולא ראה אותה מעולם. כאשר נשאל מדוע במהלך החקירה לא השיב כשנשאל אם המכנסיים הוורודים שלו, השיב כי קיללו אותו והוא הרגיש מושפל ולכן לא ענה, וכן כי לקראת סוף החקירה הוא התחיל לשתף פעולה. כאשר נשאל מה יש לו לומר לגבי העובדה שהמכנסיים שנתפסו בביתו ואשר איתם הצטלם החוקר זנו זהים לגוון המכנסיים של הפורץ בדיסק השיב, כי המכנסיים שנתפסו בביתו הם בצבע ורוד והם שלו, וכי "כל עין בריאה רואה שהמכנס שרואים בסרטון הוא כתום והמכנס שנתפס אצלי הוא ורוד ואי אפשר לטעות בזה" (עמ' 37 לפרוטוקול, ש' 29-30). ושהוא לא עקב אחרי המתלוננת ולא היה בגבעתיים, לא פרץ לדירה ולא גנב למתלוננת את התיק.

י"א. נ/2 - חוות דעת מומחה של ד"ר יגר ועדותה:

מחוות דעתה ומעדותה של ד"ר יגר, עולה כי ממחקרים שנעשו, שיעור הטעויות בזיהוי פרצופים גבוה מאד בפרצופים שאינם מוכרים למזהים.

7. הכרעה :

א. מהראיות שהובאו בפני עולה כי אין ראיות ישירות הקושרות את הנאשם לביצוע המיוחס לו בכתב האישום ועלי לבחון האם הוכיחה המאשימה, באמצעות ראיות נסיבתיות כי הנאשם ביצע את המיוחס לו בכתב האישום?

ב. בע"פ 9372/03 פון וייזל נ' מ"י, פורסם ביום 23.9.04, נסקרה ההלכה לעניין ראיות נסיבתיות ע"י כב' הש' פרוקצ'יה : "...הראייה הנסיבתית על פי טיבה מוכיחה את הנסיבות ולא את העובדה הטעונה הוכחה, ואילו הליך קביעת הממצא העובדתי נעשה על דרך הסקת מסקנה הגיונית מן הנסיבות שהוכחו בראייה ישירה. "רק אם המסקנה המפלילה המוסקת מן הראיות הנסיבתיות גוברת באופן ברור והחלטי על כל תיזה עובדתית חלופית אחרת, כי אז ניתן לומר שהיא הוכחה מעל לספק סביר. עליה להיות המסקנה ההגיונית היחידה שניתן להסיק בנסיבות העניין, ודי באפשרות קיומה של מסקנה אפשרית אחרת שאינה רחוקה ודמיונית כדי להקים ספק סביר שדי בו לזיכויו של נאשם ... הליך הסקת המסקנה המפלילה מהראיות הנסיבתיות הוא תלת-שלבי: בשלב ראשון, נבחנת כל ראייה נסיבתית בפני עצמה כדי לקבוע אם ניתן להשתית עליה ממצא עובדתי; בשלב שני, נבחנת מסכת הראיות כולה לצורך קביעה האם היא מערבת, לכאורה, את הנאשם בבצוע העבירה, כאשר הסקת המסקנה המפלילה היא תולדה של הערכה מושכלת של הראיות, בהתבסס על ניסיון החיים ועל השכל הישר. המסקנה המפלילה עשויה להתקבל גם מצירופן של כמה ראיות נסיבתיות, אשר כל אחת בנפרד אמנם אינה מספיקה לצורך הפללה, אך משקלן המצטבר מספיק לצורך כך. בשלב שלישי, מועבר הנטל אל הנאשם להציע הסבר העשוי לשלול את ההנחה המפלילה העומדת נגדו. הסבר חלופי למערכת הראיות הנסיבתית, העשוי להותיר ספק סביר ביחס להנחה המפלילה את הנאשם, די בו כדי לזכותו. בית המשפט מניח את התיזה המפלילה של התביעה מול האנטי-תיזה של ההגנה, ובוחן האם מכלול הראיות הנסיבתיות שולל מעבר לכל ספק סביר את גרסתו והסברו של הנאשם ... "

בע"פ 4204/07 סויסה נ' מ"י, פורסם ביום 23.10.08 כתבה ע"י כב' הש' חיות בענין הזהירות שעל בית משפט לנהוג בכל הנוגע לזיהוי הנאשם ע"פ התרשמות בית משפט ממראה הנאשם : "ההלכה היא כי בית המשפט רשאי לסמוך על מראה עיניו ועל התרשמותו ממראהו של נאשם בכל הנוגע לזיהויו. כך, נפסק כי "התרשמותו של בית המשפט ממראה עיניו הוא אחד "מכלי [ה]עבודה" החשובים העומדים לרשותו, והיא נדבך חשוב ומרכזי בקביעת מהימנות עדים, בחינת ראיות חפציות וכיו"ב. לא זו בלבד שבית המשפט רשאי לעשות שימוש בכלי זה, אלא שתפקידו השיפוטי מחייב אותו להיעזר במראה עיניו, וכל עוד לא מדובר בהתרשמות הדורשת מומחיות - אין בכך כל פסול ... יחד עם זאת, בית המשפט נדרש לנהוג זהירות יתרה כשהוא משתמש בכוחו זה, מן הטעם שהתרשמותו אינה נבחנת במבחן של חקירה שכנגד ..."

מהפסיקה עולה כי רק אם המסקנה המרשיעה גוברת על כל תזה אחרת ולא נותרת מסקנה סבירה אחרת, מוכחת אשמת הנאשם מעבר לספק סביר.

ג. מצפיה בדיסק (ת/2א ), מהודעת המתלוננת (ת/1), מהודעת יאיר (ת/2) ומהמזכר שכתב פקד זנו (ת/12), אני קובעת כי לא הוכח המועד בו צולמו במצלמה הסרטונים בת/2א דהיינו שהסרטונים צולמו ביום 10.6.15 סמוך לשעה 17:00, המועד שבה עולה מהודעת המתלוננת כי פרצו לדירה וגנבו את התיק. מהודעת המתלוננת ומהודעת יאיר עולה כי לא נשאלו מתי צפו בסרטונים במצלמה לפני 11.6.15 בשעות הערב, מועד אשר לגביו אין מחלוקת כי יאיר צפה בסרטונים במצלמה. מת/12 עולה כי המצלמה לא מתעדת שעה ותאריך כך, שלא ניתן לשלול שמדובר בסרטונים שלא צולמו ביום 10.6.15 סמוך לשעה 17:00. בנוסף, לא הובאה כל ראיה ולא ניתן הסבר מדוע כשפותחים במחשב את הדיסק (ת2א) מופיע בשדה של "תאריך שינוי" - תאריך ושעה, כאשר לצד הסרטונים הראשון והשני רשום 10.6.15 ,15:30 ולצד הסרטונים השלישי והרביעי רשום תאריך 10.6.15,15:31. לפיכך, ובפרט שבסרטונים בת/2א, לא רואים שהגבר פתח את הדלת ונטל תיק. לפיכך, אני קובעת כי לא הוכח מעבר לכל ספק כי בסרטונים בדיסק (ת/2א) מצולם הגבר אשר ביצע את ההתפרצות לדירה וגנב את התיק.

ד. עוד אני קובעת, כי לא הוכח מעבר לכל ספק כי הגבר בסרטונים ת/2א, אשר מצאתי כי התנהגותו בסרטונים מעוררת חשד בדבר מעורבותו בהתפרצות לדירה וגניבת התיק, הוא הנאשם. מצפייתי בת/2א ובנאשם במהלך הדיונים, מצאתי דמיון רב בין הנאשם לגבר בסרטונים, אולם מאחר וראיתי את הנאשם מספר שעות (התנהלו בפני 4 ישיבות, כולל ישיבת תזכורת קצרה) ותוך שאני נדרשת לזהירות יתרה, נותר בליבי ספק אם הגבר המצולם בסרטונים (ת/2א) הוא הנאשם.

בנוסף, אני קובעת כי מחוות הדעת של מומחה מז"פ (ת/29) אשר כאמור כתב ביחס לזהות הגבר בת/2א כי ( "סביר אפשרי בהחלט") שמדובר בנאשם, לא ניתן על סמך מסקנה זו של המומחה, בפרט לאור "סולם רמות הוודאות" שצורפה לחוות הדעת, לקבוע כי מת/29 הוכח כי הגבר המצולם בת/2א הוא הנאשם.

עוד מצאתי כי לא ניתן ליתן משקל רב להודעה ששלח דור מזרחי בדאר אלקטרוני (ת/4) בה כתב דור מזרחי ביחס לגבר המצולם בת/2א כי "ככל הנראה "מדובר בנאשם" , שכן לא הובאו בפני ראיות בנוגע לרמת ההיכרות של דור מזרחי עם הנאשם ,למעט הסכמת הצדדים כי הנאשם נחקר בתחנת חדרה על תיק אחד בשנת 2012.

ה. בנוסף אני קובעת, כי לא ניתן ליתן משקל רב להימצאותם של מכנסיים קצרים בצבע ורוד בביתו של הנאשם, שכן לאחר שצפיתי בסרטונים ת/2א, ת/23, עיינתי בתמונות ת/24 לא מצאתי כי הוכח בפני מעבר לכל ספק כי מדובר במכנסים זהים. אין ספק כי המכנסיים שנתפסו בביתו של הנאשם שעליהן תווית של "פוקס" ,דומות למכנסיים שלבש הגבר בסרטונים ת/2א. אולם, לא הוכח בפני כי המכנסיים שהגבר לבש בסרטונים ת/2א ,יוצרו ע"י "פוקס " שכן לא ניתן לזהות את יצרן המכנסיים שלבש הגבר בת/2א, וכן לא הוכחה נפיצותן של מכנסים קצרים בצבע ורוד לגברים במדינת ישראל.

ו. לאור כל האמור לעיל, אני קובעת, כי אין בראיות הנסיבתיות שהובאו בפני כדי להביא למסקנה כי הוכח בפני כי הנאשם הוא זה שפרץ לדירת המתלוננת וגנב את התיק ולפיכך, ועל אף שלא נתתי אמון בגרסתו של הנאשם במשטרה ובבית משפט, לדוגמה בדבריו כי מעולם לא היה בגבעתיים ושקיים דמיון בינו לאחיו התאום כשניתן לראות בתמונות של הנאשם ושל אחיו התאום כי אינם דומים, מצאתי לזכות את הנאשם מחמת הספק מכל המיוחס לו בכתב האישום.

זכות ערעור בתוך 45 יום לבית המשפט המחוזי

<#5#>

ניתנה והודעה לאחר שעיקרי תוכנה הוקראה לצדדים, היום ה' אדר א' תשע"ו, 14/02/2016 במעמד הנוכחים.

ב"כ הנאשם:

אבקש לבטל את כל תנאי השחרור שהוטלו על הנאשם בתיק מ"ת 14949-07-15 ולהחזיר לנאשם את הכספים שהופקדו וכן לבטל צו עיכוב יציאה מן הארץ.

ב"כ המאשימה:

נבקש שבית המשפט ישתמש בסמכותו לפי סעיף 63 לחוק סדר הדין הפלילי, (סמכויות אכיפה-מעצרים) בסיפא של הסעיף ויתיר את התנאים בהם נמצא הנאשם כעת, על כנם וזאת לצורך הגשת ערעור. אני מבקשת את כל 72 השעות.

ב"כ הנאשם:

אני מתנגד. אני מפנה לע"פ 5127/02. שם קובע בית המשפט העליון שהשימוש בסמכות הזו ייעשה רק במקרים נדירים ביותר. גם אז בית המשפט לא מחוייב להתיר את התנאים על כנם. אני מודיע שאנו מסכימים כבר עתה, כי צו עיכוב יציאה מן הארץ יישאר על כנו וגם הערבויות וכן ההפקדה למשך 72 שעות בלבד.

<#6#>

החלטה

לאחר ששמעתי מפי המאשימה כי בכוונתה להגיש ערעור, ושקלתי את התנגדות ב"כ הנאשם, מצאתי להורות על המשך מעצרו של הנאשם בפיקוח אלקטרוני עד ליום 16.2.16 בשעה 12:00, לשם הגשת הודעת ערעור.

מובהר כי במידה ולא תוגש הודעת ערעור עד ליום 16.2.16 בשעה 12:00 ובהעדר החלטה אחרת, יבוטל מעצרו של הנאשם בתנאי פיקוח אלקטרוני שנקבעו בתיק מ"ת 14949-07-15, יבוטל צו עיכוב היציאה מן הארץ שהוצא כנגד הנאשם בתיק זה וכן באם הפקיד הנאשם כספים, יוחזרו הכספים לנאשם.

<#7#>

ניתנה והודעה היום ה' אדר א' תשע"ו, 14/02/2016 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי ליזה אילוז