<#1#>

פרוטוקול

בא-כוח המשיב:

אני חוזר בקצרה על הבקשה, ומפנה להחלטת כב' השופט עטר מיום 18.8.15, פסקה 26, שבעצם מתמצתת את מהות הבקשה לעיון חוזר. אז כבר נקבע כי בשל אותו כרסום מסוים בעוצמת הראיות יהיה ניתן לשקול אפשרות של שחרור לחלופה, ככל שתהיה בריחוק גיאוגרפי משמעותי מב"ש, ותוך הסתמכות על ערבים סמכותיים ומציבי גבולות – חלופה שאז לא היתה בנמצא.

חשוב להזכיר את המסגרת. מדובר במשיב בן 23, נעדר כל עבר פלילי. זוהי הסתבכותו הראשונה, ומעצרו הממושך הראשון. הוא מצוי במעצר כבר שלושה חודשים וקצת. עובר למעצרו עבר בצורה מסודרת. היום אנו מציגים חלופה אנושית, טובה מאוד לדעתי, בעיר אשקלון, כשהמתווה הוא "מעצר בית" מלא. איננו מציגים את הערבים שהוצגו אז, לפני שירות המבחן, אלא ערבים אחרים לחלוטין. מדובר בבני משפחה מהמעגל השני והשלישי, ואני מבקש מביהמ"ש, לאור נקודת המוצא של החלטת כב' השופט עטר, לשמוע את החלופות.

מדובר בתיק שקבוע למענה ראשון רק לסוף החודש הזה, והוא עצור כבר כשלושה חודשים, ואז יהיה עצור כבר כארבעה חודשים. אני חלילה לא ממעיט, לא בנושאי אלמ"ב, ולא בענייני כתב האישום. אך גם מקריאת כתב האישום רואים שאחד האירועים הוא רחוק, מדצמבר 2014, שבו דובר על יריקות ואיומים, והאירוע הנוסף גם הוא עניינו אלימות, אך יש לבחון את הרף. זהו לא הרף הגבוה, יחסית למקרים שבהם אנו נתקלים כאן. ואני סבור שפיקוח הערבים יכול לאיין את המסוכנות, שלטעמי גם קהתה במהלך שלושת החודשים בהם היה עצור.

בנסיבות העניין, לשאלת ביהמ"ש מדוע לא ביקשתי כי שירות המבחן יבדוק את הערבים, אני משיב כי אילו היינו מצויים כחודש לאחר המעצר אולי זה היה נכון, אך אנו לאחר שלושה חודשים, ולשלוח אותו לשירות המבחן כעת פירושו שניפגש כאן רק בעוד חודש, ואז כבר נדבר על ארבעה וחצי חודשים בהם הוא עצור. אני סבור שבנסיבות העניין אין מקום לכך. אציין גם שהערבים עשו מאמץ גדול להגיע לכאן היום. הערבה העיקרית הגיעה מאשקלון. היא אשתו של גיסו. אגב, גם המתלוננת נוכחת באולם, ואף אביה של המתלוננת, המוצע כערב.

הערבה הראשונה היא אשתו של גיסו של המשיב, ומתגוררת באשקלון, כאמור, ומציעה את עצמה ואת ביתה כחלופת מעצר. הערב השני הוא אברהים אלחרוטי, שהוא אביה של המתלוננת. המתווה הוא כזה שבו המשיב ישהה בביתה של חן, בפיקוחה ובפיקוח אבי המתלוננת.

גב' חן טווינה:

אני אשתו של גיסו של המבקש. קאיד נשוי לאחותו של בעלי. אני נשואה שש שנים, ויש לי שלושה ילדים. אנו גרים באשקלון, בכתובת: משה יוליש 2/19, אשקלון.

אני לא עובדת.

אני בבית כל הזמן. ילדיי בגילים שלוש, שנתיים ושנה.

יהיה לי זמן לשמור על המשיבים.

כמה זמן לפני שנעצר היו המשיב ואשתו אצלנו בבית לארוחה, וכמה ימים לאחר מכן הוא נעצר. הקשר ביני לבין המשיב מצוין.

אני יודעת במה הוא מואשם.

ש. מה דעתך על זה?

ת. אני קודם כל מגנה כל סוג של אלימות. אף פעם לא הייתי בעד שום סוג של אלימות. לדעתי הוא מאוד מתחרט על זה, והוא לא יעשה זאת שוב. הוא לא אדם אלים מטבעו. עד כמה שאני מכירה אותו, הוא אף פעם לא הפעיל שום סוג של אלימות.

ש. המתלוננת פוחדת ממנו, לדעתך?

ת. לא. היא יודעת שמה שבעלה עשה זו טעות, אך מאוד רוצה אותו בבית.

משיבה לשאלות התובעת:

ש. כשהוא משתחרר ממעצר לאן הוא הולך?

ת. אליי הביתה.

ש. והמתלוננת?

ת. גם.

ש. למה המתלוננת תגור אצלך?

ת. אני לא יודעת אם ככה זה יהיה. אני פשוט מקווה שכך זה יהיה.

ש. המתלוננת כיום גרה אצלך?

ת. לא, היא גרה פה בבאר שבע. אני לא יודעת את שם הרחוב.

ש. את אמורה לפקח עליו כשהמתלוננת לא נמצאת. הרעיון זה לשמור על כך שלא יתקרבו.

ת. אוקיי.

ש. ומה תעשי אם הוא יתקשר אליה?

ת. זה לא יקרה.

ש. מה תעשי אם הוא יתקשר, או אם היא תתקשר?

ת. אני לא אתן לו להתקשר אליה, ואני לא אתן לו את הטלפון כשהיא מתקשרת.

ש. למה?

ת. ככה, כי הם לא אמורים להיות בקשר. אם הם לא אמורים להיות בקשר – אז הם לא יהיו בקשר. פשוט ככה.

ש. ואת יודעת מה את אמורה לעשות אם הוא בכל זאת יתקשר אליה?

ת. להתקשר למשטרה.

ש. יש אפשרות שלמעשה הוא יהיה איתך לבד בבית. זה אפשרי?

ת. זה אפשרי לחלוטין. בעלי מסכים, והוא מכבד את בעלי ומכבד אותי.

אין לי מושג כמה זמן זה יימשך, אבל כמה שזה יימשך, זה יימשך. להערכתי זה יהיה כמה חודשים.

ש. את יודעת שתצטרכי להפקיד כסף, ואם הוא יתקשר או ייצור קשר ייקחו לך את הכסף? את מוכנה לזה?

ת. כן.

בעלי עובד כקבלן שיפוצים באשקלון. הוא עובד מ-8:00 עד 12:00 או 14:00, לכל המאוחר. אחרי 14:00 הוא בבית תמיד.

ש. את מבינה למה את פה היום?

ת. כן. לחתום ערבות על קאיד.

ש. ומה עוד?

ת. להיות אחראית עליו. לפקח שהוא לא ייצא, ולא יפר את השחרור.

מר אברהים אלחרוטי:

אני אביה של המתלוננת.

ש. מה דעתך על מה שהחתן שלך עשה לבת שלך ולנכד שלך?

ת. זה קורה, טעות. לא טוב, זה.

אני גר בתל שבע.

ש. איך תעזור לחן להשגיח על המשיב אם הוא ישוחרר?

ת. אני מבקר אצלם מידי פעם.

ש. מתי, כשהיא צריכה אותך? או שתבוא לבקר?

ת. אני מבקר אצלם כל הזמן.

משיב לשאלות התובעת:

ש. איפה הבת שלך תהיה, בזמן שהמשיב יהיה משוחרר?

ת. בבית שלה.

ש. היית ערב פעם?

ת. כן.

ש. אתה יכול לספר איך זה נגמר בפעם הקודמת?

ת. נגמר טוב.

ש. לא הפר תנאים?

ת. לא.

ש. היית ערב של מישהו. מה השם שלו?

ת. שב"ח.

ש. אתה לא זוכר מה שמו?

ת. לא.

ש. אמיר אבו צולב?

ת. כן.

ש. מה הקשר שלך איתו?

ת. שכן שלי.

ש. ואיך זה נגמר?

ת. הוא הפר את הסדר.

ש. התקשרת למשטרה?

ת. כן.

ש. אתה דיווחת עליו?

ת. לא, אני לא יודע.

ש. קאיד ביצע עבירות כלפי הבת שלך. ידעת על זה?

ת. ידעתי.

ש. ולמה לא עצרת את זה?

ת. הוא היה בבית שלו, ואני הייתי בבית שלי, אז איך אני יכול לעצור זאת?

ת. דיווחת למשטרה כשידעת?

ת. לא.

משיב לשאלות בא-כוח המשיב:

אני נוהג ברכב, ויכול להגיע לאשקלון כשחן תצטרך.

בא-כוח המשיב:

אני מבקש להורות על שחרורו של המשיב. הוצגו היום שני ערבים מצוינים, לטעמי. שיוכלו למלא את חובת הפיקוח. הערבה העיקרית, שאמורה לשמור עליו רוב שעות היום, עשתה רושם טוב, וענתה על השאלות בצורה שיכולה להניח את הדעת כי היא מבינה את משמעות הפיקוח. מדובר בערבה אחראית, נורמטיבית, נעדרת עבר פלילי, שמכירה את המשיב היטב, וגינתה כל אלימות, כפי שאמרה באותנטיות מלאה. אני רואה אותה יושבת ליד המתלוננת לכל אורך הדיון, והיא גם גילתה אמפתיה מסוימת כלפי המתלוננת. בסופו של דבר מדובר במעגל המשפחתי.

בהמשך להחלטת כב' השופט עטר, אני סבור שאותו תנאי של ערב מפקח, סמכותי ומציב גבולות – מתקיים בערבה זו. מה גם שהיום, לאחר שלושה חודשים שבהם המשיב עצור, קיום תנאי זה מתחזק.

הערב השני מסר כי היה מפקח לפני מספר שנים. לא הבנתי עד תום מה היה שם. חברתי אמרה שלא הוגש שם כתב אישום נגדו. לא חולטו נגדו ערבויות. יכול להיות שהיה איתו עוד מפקח, ושההפרה התקיימה ברגע שבו לא הוא היה המפקח. ככל שיש לחברתי איזושהי אינדיקציה – שתציג אותה לביהמ"ש.

אבקש להורות על שחרורו המשיב.

באת-כוח המבקשת:

אשר לערב השני, העניין הוא אחר. מדובר בערב שאף לא ידע לומר לי על מי בכלל היה ערב. מדובר באביה של המתלוננת. הסיבה לכך שאיננו יכול להיות ערב לא נעוצה דווקא בעברו כמפקח, אלא בעובדה שהשיב פה בצורה שטחית מאוד, ואמר: "זה קורה, טעות. לא טוב, זה". אני סבורה שלא בכדי לא רצה חברי כי הערבים ייבדקו בשירות המבחן, שכן בפעם הקודמת כבר נקבע לגבי החלופה שהיא מגוננת מידי. גם הפעם, עינינו הרואות, כי מדובר בחלופה כזו, ובפרט הערב השני, שלא ידע לנקוב בחומרת המעשים שהופנו כלפי בתו. הערבה הראשונה אף סברה שקיימת אפשרות כי ישובו להיות ביחד לאחר שישוחרר, ונראה שהם אינם מבינים את המשמעות של מניעת המסוכנות הנשקפת מן המשיב.

בסיפא אומר, שאם ביהמ"ש סבור שאכן יש לשחרר, נבקש כי הערבים ייבחנו בשיחה ארוכה הרבה יותר, בפני שירות המבחן.

<#2#>

החלטה

בקשה לעיון חוזר, בהחלטת כב' השופט עטר מיום 18.8.15, לשחרורו של המשיב לחלופת מעצר שהוצגה בפניי.

שמעתי ארוכות את החלופה המוצעת. עיינתי בהחלטות כב' השופט עטר, לרבות זו מיום 18.8.15 עליה עמד בא-כוח המשיב. עיינתי באמור בסעיף 26 לאותה החלטה, וכן עיינתי בתסקיר שירות המבחן, וכבר אומר שבנסיבות המקרה גם אני סבורה שיש מקום בהחלט לבחון שחרורו של המשיב לחלופת מעצר טובה ומתאימה.

כתובת המעצר היא באשקלון, ואין חולק כי זו מרוחקת מבאר שבע, בה מתגוררת המתלוננת. מי שהוצעה כמפקחת עיקרית הותירה אצלי רושם חיובי, אם כי סברתה כי המשיב והמתלוננת יתגוררו אצלה יחדיו מעלה שאלה באשר לעומק הבנתה את תפקידה ואת הצורך באיון המסוכנות הנשקפת מהמשיב.

אשר למפקח השני שהוצע, זה אמור לסייע בידה של המפקחת העיקרית, אלא שמדובר במי שהוא מתגורר בתל שבע, שהוא יישוב מרוחק מאשקלון, ולא ברור הכיצד יסייע בידה של המפקחת העיקרית המוצעת, המטופלת בשלושה קטיני קטינים. בנוסף, עולות מספר תהיות באשר להבנתו את חומרת המעשים של המשיב, וגם ביחס לתפקודו כמפקח בתיק אחר. נוכח האמור, אני מוצאת להידרש לתסקיר שירות המבחן, אשר יבחן לעומק את החלופה המוצעת, ויגיש תסקיר משלים עד ליום

בשים לב לבקשת שירות המבחן ביחס לעומס הרב בו הוא נתון בתקופה זו, תסקיר שירות המבחן יוגש עד ליום 16.10.15.

קובעת לדיון ליום 18.10.15 שעה 9:30.

תשומת לב שירות המבחן כי ניתן ליצור קשר עם בא-כוח המשיב, עו"ד רן אבינעם, ולצורך זימון החלופה המוצעת, בטל': 054-6490794, פקס: 08-6655578.

המזכירות תשלח עותק מההחלטה לשירות המבחן.

<#3#>

ניתנה והודעה היום, כ"ד בתשרי התשע"ו, 7/10/2015, במעמד הנוכחים.