התובעת , חמתו לשעבר של הנתבע, הגישה נגד הנתבע תביעה קטנה ע"ס 2,400 ₪ בת"ק 59634-02-15 בגין משיכורת כספים שהנתבע ביצע לטענתה באמצעות כרטיס האשראי שלה.

התביעה הנ"ל נדחתה עקב אי הוכחת המשיכות . בפסק הדין שניתן ביום 12.5.2015 כתבתי כי :

" ברור כי תביעה זו היא אחד הגלים של רעידת הגירושין. המטען הוא מעל ומעבר לסכום התביעה. התובעת טוענת כי הנתבע אינו משלם מזונות לבת שלה ואילו הנתבע טוען כי כן משלם".

בתביעה דנן מבקשת התובעת לחייב את הנתבע בגין אותה עילה כאשר לטענתה הפעם היא רוצה להציג ראיות.

ברור היה מראש כי קיים מעשה בי דין שמחייב דחייתה של התביעה על הסף. יחד עם זאת ברור היה מסערת הרגשות (כפי שעולה חלקית גם מהפרוטוקול) שראוי לשמוע את התובעת.

כאמור, אין ספק כי דין התביעה להידחות מחמת מעשה בית דין.

התנהלות התובעת באולם בית המשפט, ואף עצם הגשתה של התובענה בשנית לא הייתה ראויה. בתביעה הקודמת לא חייבתי את התובעת בהוצאות. בתביעה דנן סבור אני כי יש הצדקה לחיוב בהוצאות לדוגמא. יחד עם זאת, ולאחר ששקלתי בדבר, ראיתי לחייב בהוצאות בסכום נמוך מתוך תקווה כי התובעת תשקול את המשמעות של כל האמור לעיל.

התביעה נדחית. התובעת תשלם לנתבע הוצאות משפט בסך של 350 ₪.

ניתן היום, כ"ז חשוון תשע"ו, 09 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.