עיינתי בבקשת הסניגוריה הציבורית במסגרתה עתרה לדחיית מועד מתן ההחלטה על מנת לאפשר ללשכת עורכי הדין לשקול לבקש להצטרף להליך כ"ידיד בית משפט" ואין בידי להיעתר לה.

המבקש מצוי במעצר בפיקוח אלקטרוני בעיר דימונה, כאשר בנוסף לבקשה לשחרור חלק מהרכוש, הוגשה על ידו בקשה לעיון חוזר במסגרתה עתר להסרת האיזוק, ביטול התנאים המגבילים ומתן אפשרות לחזור לגור בתל אביב בסמוך למשפחתו. הדיון בבקשה זו מתעכב עד להסדרת הייצוג, ועל כן יש חשיבות במתן ההחלטה במועד מוקדם ככל שניתן. אציין כי אין עסקינן בשבועיים בלבד, אלא בשבועיים הנדרשים לצורך גיבוש עמדת לשכת עורכי הדין, ואם תבקש זו להצטרף, הדבר יהיה כרוך בדחיית ההכרעה בסוגיה למספר חודשים. מהלך זה יוביל להערכתי לפגיעה בלתי מידתית במבקש אשר בעת הנוכחית, אינו זוכה לייצוג (פרטי או ציבורי).

יתרה מכך, לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ואיפשרתי גם השלמת טיעונים בכתב, דומני כי מכלול השיקולים הרלוונטיים הוצגו בפניי באופן ראוי וממצה, והסוגיה בשלה למתן החלטה.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ד כסלו תשע"ו, 26 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.