<#1#>

פרוטוקול

קצינת המבחן:

התקיימה פגישה משותפת עם הנאשם ובא-כוחה. במעמד המפגש דיברנו על עניין חשיבה משותפת וכן התרשמנו כי הנאשמת עייפה מההליך המשפטי. ביומה של המפגש אמרה הנאשמת כי היא מעוניינת להמשיך את ההליך וסוכם כי תעביר מסמכים לעמידר כחלק מבקשה לסיוע בשכר דירה. הנאשמת הביאה מסמכים אלו היום. יצאנו מהפגישה עם תחושה של חוסר בהירות ואנחנו רוצים לנצל את המעמד הזה לשאול את הנאשמת מה היא באמת רוצה. חשוב להגיד כי העבודה כאן מאוד אינטנסיבית. זה מעבר להגעה לשיחות רק.

ביהמ"ש:

מעבר למסמכים שהגיעו, פרקטית מה היום הנאשמת צריכה לעשות. התהליך איתה לא זז הרבה זמן. מה צריך לעשות על מנת לקדם את התהליך השיקומי.

קצינת המבחן:

היא צריכה להגיע לפגישות עם שירות מבחן פעם בשבוע, להגיע לעמידר להגיש את המסמכים ולהתחיל תהליך של בקשה לסיוע בשכר דירה וקבלת תעודת זכאות.

ב"כ המאשימה:

בדיון הקודם ביקשתי לסיים את התהליכים בביהמ"ש הקהילתי ולקבוע טיעונים לעונש. ביהמ"ש נתן הזדמנות אחרונה לנאשמת. הנאשמת אמרה בדיון כי מצב דברים כמו שהיה למעלה מחצי שנה לא יהיה יותר. היום מלבד המסמכים שהגיעו הבוקר, שירות מבחן מתרשם שכל התקופה הזאת וגם בוועדה שהתקיימה אין התקדמות. החשש מההליך המשפטי אצלה. ההתרשמות מהנאשמת כי לא עושה דבר למען הטיפול. אנחנו כאן לא עד מנת רק לסייע. לנאשמת יש בעיה, יש לה מספר כתבי אישום באותו תחום. אני מבינה כי היא חוששת מהפן העונשי אבל אנחנו לא יכולים לוותר לעצמנו על הפן הטיפולי. אני שבה ומבקשת לקבוע את התיק לטיעונים לעונש. אין התקדמות בחודשים האחרונים. ניתנת הזדמנות אחרי הזדמנות והנאשמת לא עושה דבר. נראה כי אנחנו גוררים אותה יותר ממה שהיא רוצה.

ב"כ הנאשמת:

הוועדה בעניינה של הנאשמת התקיימה ביום חמישי האחרון בסוף היום. הנאשמת הגיעה לוועדה והבהרנו את הדברים. אני מקלה ראש בהתנהלותה, ברורה שהיא יכלה לעשות יותר. היו דברים שגרמו לעיכוב. היא עובדת והיא אמא ל-5 ילדים, יש לה שני הורים חולים, דודה שלה נפטרה, היא במלחמת הישרדות יומיומית. אני חושבת שזה שהיא הלכה ואספה את המסמכים מכמה גורמים זה מהרבנות, מביטוח לאומי, אלף ואחד גורמים וזה מראה על שינוי. אני חושבת שצריך לתת לה הזדמנות.

הנאשמת:

קשה לי לדבר [בוכה].

ביהמ"ש:

הדברים נאמרו בצורה מאוד ברורה ואנחנו כאן על מנת לעשות תהליכי שיקום. חייב להיות שיתוף פעולה של הנאשם עם ההליכים במובן הכי בסיסי. אני מבינה כי את נמצאת במלחמת הישרדות וכך גם כל מי שמגיע לביהמ"ש הקהילתי. זה בדיוק הסיפור של ביהמ"ש הקהילתי ואנחנו מבינים את זה אבל לא ניתן לקחת את זה בתור תירוץ. נושא המסמכים טופל עד היום אבל זה היה זמן רב. אנחנו רוצים לראות שאת מגיעה למפגשים פרטניים עם שירות המבחן. זה מבחינתך לא רק לעשות "וי" על המפגש. את צריכה לעשות על מה שדיברתם על מנת לקדם את הדברים. אם את תעבדי על הדברים האלה זה יעזור לך בכל הבעיות שיש לך, זה חלק מהעניין. קצינת המבחן עומדת לרשותך 24/7. גם עם הבעיה הרפואית שהייתה את ראית את זה. אם יש משהו מטריד את צריכה לדבר ולראות לנו שאת באמת רוצה לשנות את הדברים. כולנו הרגשנו שהדברים נתקעו. עכשיו את צריכה להתחיל לעבוד. עכשיו הנאשמת צריכה ללכת לעמידר, את העבודה היא עושה השבוע. אם צריך יהיה מתנדב שילווה אותך לשם. צריך לקדם את הנושא. צריך להגיע למפגשים בשירות המבחן. אם נגיע למסקנה שצריך לסיים את ההליך אנחנו נסיים. את צריכה לעשות את כל המאמצים בשביל להראות שאת רוצה להישאר בביהמ"ש הקהילתי.

הנאשמת:

אני יודעת שבזמן האחרון שאני לא מגיעה למפגשים בשירות המבחן וגם יש את כל הבעיות אני כן משתדלת.

ביהמ"ש:

את חייבת להגיע למפגשים. אין דבר כזה שאת מבטלת מפגשים יותר. את צריכה להבין כי אנחנו לא יכולים לחכות שכל הבעיות יפטרו.

<#4#>

החלטה

נדחה למעקב ליום 06.11.17 בשעה 10:00.

עד למועד זה יהיה על הנאשמת לפנות עם כל המסמכים לעמידר לטיפול בנושא הדיור וכמו כן יהיה עליה להגיע לשתי פגישות פרטניות בשירות המבחן.

<#5#>

ניתנה והודעה היום ג' חשוון תשע"ח, 23/10/2017 במעמד הנוכחים.