החלטה

בפני בקשת המבקש אבירם ארביב (להלן: "המבקש") לעיון במסמכים המצויים בהליך שבכותרת.

1. העובדות הרלוונטיות בתמצית

חברת סלקט בע"מ (להלן: "החברה") היא חברה פרטית אשר כ-70% ממניותיה מוחזקים על ידי המבקש 1 בתובענה אמיר דורות באמצעות המבקשת 2 - חברת ימדו בע"מ אשר בשליטתו ובבעלותו של המבקש 1 (להלן ביחד: "המבקשים בתובענה" או "המבקשים").

המשיב 1 אבנר פורת הוא הבעלים של כ- 30% מהון המניות המונפק של החברה באמצעות המשיבה 2חברת אבנר פורת בע"מ, אשר נמצאת בשליטתו ובבעלותו (להלן ביחד: "המשיבים בתובענה").

ביום 14.7.2015 הגישו המבקשים את המרצת הפתיחה, במסגרתה התבקש בית המשפט להצהיר כי מינויה של דירקטורית בחברה נעשה כדין וכי החלטות שונות שנתקבלו על ידי הדירקטוריון נתקבלו כדין.

ביום 24.9.2015 נערך דיון במעמד הצדדים, במסגרתו הגיעו הצדדים להסכמה אשר קיבלה תוקף של פסק דין, על פיה תבוצע התמחרות בשיטת המעטפות כאשר כל צד יגיש לבית משפט מעטפה כאשר יצוין סכום על פי שווי חברה.

בדיון שנערך ביום 29.9.2015, הוכרזה הצעת המבקשים בתובענה כהצעה הזוכה והם רכשו את חלקו של המשיב בחברה.

2. טענות הצדדים

המבקש, אשר שימש כסמנכ"ל כספים ומשנה למנכ"ל בחברה, טוען כי פוטר שלא כדין ביום 7.10.2015 על ידי המבקש 1 בתובענה. לאור זאת, הגיש המבקש תביעה נגד החברה בבית הדין האזורי לעבודה תל אביב (ת.א 16732-10-15). לטענתו, במסגרת ההליך שהתנהל לפני, הועלו על ידי המבקש 1 טענות הנוגעות לעבודתו של המבקש וכן קיימים פרטים אודות כוונתו היזומה של המבקש 1 להביא לפיטוריו של המבקש.

לאור הרלוונטיות של המסמכים וכן לאור העובדה שמדובר בהליך אשר התקיים בדלתיים פתוחות, לא קיים לגביו צו איסור פרסום ואין חשש לפגיעה בפרטיות הצדדים, יש לאפשר לטענת המבקש לעיין בתיק.

המשיבים בתובענה לא התנגדו לבקשה.

המבקשים בתובענה התנגדו לבקשת העיון מכמה טעמים: אין זהות בין הצדדים בתובענה זו לבין הצדדים בתובענה המתנהלת בבית הדין לעבודה (אשר הוגשה נגד החברה); מהמסמכים שהגיש המבקש בהליך המתנהל בבית הדין לעבודה עולה כי יש בידיו את המסמכים מההליך הזה ובכלל זאת, פרוטוקולים של ישיבות דירקטוריון בהן לא נכח. ניתן לראות כי בא כוחו כבר עיין בתיק "בנט המשפט" עוד לפני שניתנה החלטה. לאור זאת, נטען כי התנהלותו של המבקש מהווה "מסע דייג" פסול וכן מעידה כי הוא הסתיר בבקשתו פרטים עובדתיים וכן נהג בחוסר תום לב דיוני המצדיק לבדו את דחיית הבקשה.

3. דיון והחלטה

תקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 (להלן: "התקנות") מסדירה את אופן מימוש הזכות העקרונית הקיימת לכל אדם לעיין בתיק בית משפט, גם אם אינו בעל דין כדלקמן:

"(א) כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית משפט (להלן – בקשת עיון), ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין.

...

(ד) בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לענינו בתיק של המבקש, לענינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה".

נקודת המוצא לבחינתן של בקשות עיון הינה כי יש לאפשר את העיון בתיקי בית המשפט. תפיסת יסוד זאת נובעת מההכרה במעמדו של עקרון פומביות הדיון והיא מתחייבת ממנו (בש"פ 5759/04 תורג'מן נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(6) 658; רע"א 943/15 אליין קליין נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (פורסם בנבו)).

בהתאם לנקודת מוצא זו, נקבעו שלושה שלבי בחינה לתקנות העיון - ראשית, נבחנת השאלה האם קיים איסור בדין לעיון בחומר המבוקש. ככל שהתשובה לשאלה זו היא בשלילה, נבחנת בשלב השני השאלה האם העיון הוא מוצדק. על רקע נקודת המוצא באשר למתן זכות העיון, כבר נפסק כי הנטל על בעל הדין המתנגד לעיון לשכנע כי אין להתירו. הכלל הוא שיש לאפשר עיון במסמכים המצויים בתיקי בית-המשפט, ואף את פרסומם, אלא אם קיימת הוראה תחיקתית או טעם כבד-משקל הנגזר ממנה, המצדיקים, באיזון כולל, את מניעת העיון או הפרסום.

עקרון פומביות הדיון וחופש המידע קובע שבהיעדר טעם מיוחד המונע זאת, רשאי כל אדם לעיין בתיקי בית-המשפט (בג"ץ 9474/00 גל נ' ראש עיריית חיפה, פ"ד נט(3) 714). אם תוצאת האיזון הינה שישנה הצדקה עקרונית לאפשר את העיון, יש לעבור לשלב השלישי.

בשלב זה נבחנת השאלה כיצד ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויות ובאינטרסים של בעלי הדין שהתנגדו לעיון. בגדר שאלה זו נבחנת האפשרות להגביל את היקף העיון או להתנותו בתנאים, תוך התחשבות בין היתר בסבירות הקצאת המשאבים של בית המשפט (ע"א 3914/91 לחאם נ' פקיד השומה נצרת (פורסם בנבו], 1.5.2006)).

במקרה הנוכחי, לא מצאתי כל הצדק וכל טעם סביר למניעת העיון בתיק. לא זו בלבד שאין כל מניעה בדין לאפשר את עיונו של המבקש בתיק, אלא שגם בתגובת המבקשים בתובענה לא נמצא כל נימוק או הצדק מספק למניעת העיון. לא הועלתה על ידם כל טענה לפגיעה שתגרם או שעלולה להגרם לזכויותיהם או לאינטרסים שלהם ממתן העיון, למעט חששם כי מדובר במסע דייג שמבצע המבקש.

אולם, אין בנימוק זה כשלעצמו כדי לשלול את עיונו של המבקש בתיק.

ביחס לטענה כי התנהל המבקש בחוסר תום לב שכן כבר עיין בתיק, הרי שגם אם נכון הדבר, לא הוכחה כל פגיעה באילו מהצדדים להליך. בוודאי שלא נגרמה פגיעה המצדיקה לסטות מן הכלל של פומביות הדיון וממתן האפשרות לעיין בתיק.

4. סיכום

לאור כל האמור, הריני מתירה למבקש לעיין בתיק.

כל צד יישא בהוצאותיו.

ניתנה היום, י"ג כסלו תשע"ו, 25 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.