1. בפני בקשה לפי סעיף 57 ב' לפקודת התעבורה להורות על ביטולה של הודעת איסור שימוש מינהלי ברכב מספר 4147551 (להלן: "הרכב") מיום 12.7.15 שבבעלותו של המבקש שהיה נהוג על ידי בנו הקטין טארק סלאמה (להלן: "הנהג") כאשר הוא כלל אינו מורשה לנהיגה.

2. המבקש טוען כי לא התיר לבנו לנהוג ברכב, כי זו אחריות של הבן ולא שלו וכי המפתחות נמסרו לבן בטעות ע"י אדם אחר וכי המקום בו נהג הבן הוא חניון קטן בסמוך למקום עבודתו של המבקש כמאמן שחיה בבריכת שחיה.

3. המבקש טוען כי הוא זקוק לרכב לצורך הגעה למקום עבודתו והיעדרו של הרכב כמו גם העלות של האחסנה יפגעו בו כלכלית כאשר מצבו הכלכלי אינו טוב ויש כנגדו חובות בהוצאה לפועל.

4. ב"כ המשיבה התנגד לבקשה לקיצור או ביטול איסור השימוש המנהלי ברכב. לדבריו מדובר בעבירה חמורה של נהיגה על יד מי שכלל אינו מורשה לנהיגה וכי קיימות בתיק ראיות לכאורה.

5. לאחר שבחנתי את החומר המצולם אשר הוגש לעיוני אני סבורה כי קיימות ראיות לכאורה בתיק זה והכוונה, בין היתר, לדוח הפעולה של השוטר אדואר חאיכ אשר הבחין בנהג אשר נוהג באופן שעורר את חשדו בדרך נהיגתו ולכן הורה לו לעצור והתברר, כי הנהג כאמור אינו מורשה לנהיגה. יצויין כי גם המבקש הגיע למקום הארוע לאחר שזומן ע"י בנו. גם בחקירתו הודה הנהג כי נהג כאמור והסביר כי "רק עשה סיבוב עם הרכב".

6. בית המשפט ער לכך שהחלטתו של הקצין גורמת למבקש אי נוחות לרבות פגיעה כלכלית והפרעה למהלך התקין של עבודתו אלא שבשים לב לחומרת העבירה מדובר בהחלטה מידתית ומאוזנת.

7. סנקציה זו של איסור שימוש מנהלי ברכב באה כדי לשמש הרתעה משמעותית ולמנוע באופן פיזי מנהג כזה להשתמש ברכבו [מתוך הצעת החוק לתיקון פקודת התעבורה – (תיקון מספר 56) (איסור שימוש ברכב של עבריין תנועה), התשס"ב 2002].

8. לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

9. מודעת זכות ערעור כחוק.

המזכירות תעביר העתק ההחלטה למבקש. תיק החקירה מוחזר לב"כ המשיבה.

ניתנה היום, ד' אב תשע"ה, 20 יולי 2015, בהעדר הצדדים.