<#2#>

נוכחים:

התובעים בעצמם

נציג הראל מר ניר רודבסקי

פרוטוקול

התובע לאחר שהוזהר כחוק:

אני ניסיתי לדבר עם חברת הבטוח שלי שאמרו לי רק בתביעות קטנות.

נציג הנתבעת 2 לאחר שהוזהר כחוק:

הוא דיבר עם חברת הבטוח שלו, לא עם שלנו.

אין מחלוקת לגבי האחריות לתאונה. הרכב הוגדר כטוטל לוס והוא קיבל פיצוי על כך.

הערת בימ"ש:

ניתנת לצדדים הזדמנות להדברות.

לאחר הפסקה

התובע:

האדון מספר בדיחות, הוא מציע לי 10% מגובה התביעה. לא הייתי מטריח בשביל 10%.

שומע הערת בימ"ש, שלא הייתה שאלה לגבי התכנים של השיחה ובכל אופן מדובר במלאכה שהיא לא טרחה.

התובע מוזהר כחוק:

עמדנו, הפגיעה היתה בחלק האחורי של האוטו.

התובעת לאחר שהוזהרה כחוק:

זה היה ברמזור. שומעת הערת בימ"ש שכעת התובע מדבר. יש לאפשר לו.

התובע:

לשאלה איפה מותקן המובילייזר, בחלק הקדמי, גם מערכת הנווט בחלק הקדמי.

לשאלה הכיצד נפגע מפגיעה מאחור המובלייזר אני אומר שאני לא יודע. האביזרים האלה, נודע לי אח"כ כשניסיתי להרכיב אותו ברכב אחר, יש לו חיישנים בכל מיני מקומות שאני לא יודע.

לשאלה, בשים לב לכך שאתה לא מתמצה אין לי חוות דעת שמאי.

ב"כ הנתבעים:

יש לו, הוא צורף לכתב התביעה.

התובע:

צורפה חוות דעת אבל אני חשבתי שהשאלה מתייחסת לחוות דעת נוספת על האביזרים האלה.

לשאלה, בשים לב לחווה"ד שצורפה איפה נאמר שהאביזרים ניזוקו, אני אומר שאין בחוות הדעת הזאת על האביזרים שניזוקו.

כשקרתה התאונה אחרי זה גררו את האוטו למוסך באשקלון, אמרו לי לבוא יש שמאי, השמאי שאל אם זה אוטו שלי, אמרתי כן, השמאי צילם, בדק, אמרו לי באותו מעמד,

לא בטוח מי אמר, שאמרו שהאוטו הולך לפרוק טוטל לוס, קח את הדברים שלך, לקחתי את הדברים האישיים שלי, באתי לצאת, היו לי שם דיסקים, אמרו לי תפרק את המערכות, כי האוטו הולך לפרוק. והאוטו הזה אין לי מה לעשות עם האביזירים, הלכתי לחברה שמתעסקת בפרוק, מאשר את דברי בימ"ש שאכן יש קבלה שצורפה לתביעה. לקחתי את האבזירים, רכשתי רכב חדש, באתי להרכיב את החלקים האלה, רכשתי סיטורואן, אני נוסע רק על מכוניות צרפתיות כי אשתי רוצה, אמרו לי שאני לא יכול להרכיב כי זה לא מתאים לאוטו, לשאלה מי אמר לי אני אומר סיטרואן. אמרו שהאוטו שאני קונה בא עם האביזר הזה, לשאלה לעניין האוטו הקודם הרנו אני אומר גם הרנו בא מוכן עם המובילייזר גם, לשאלה אם אתה מבין מה אמר קודם ב"כ הנתבע שאתה קבלת כסף על טוטללוס, אני אומר שלא קבלתי על כל מה שהפסדתי.

ערך הרכב נקבע על ידי השמאי.

נציג הנתבעת

אנחנו שלמנו לפי כל מה שהשמאי של התובע רשם לחברת הבטוח שלך אחרי שהיא שלמה לך.

התובע:

אם אני לא טועה כל מה שהיה לפי השמאי שולם.

הנקודה העיקרית היא שאמנם פיזית הוא לא ניזוק אבל אין לי מה לעשות איתם. לא קבלתי על זה כסף. כשאני נשאל על כך שנציג הנתבעת אומר שזה חלק מערך הכסף על שופיתי, אני אומר לא קבלתי על זה כסף. ההגיון שלי אומר גם כסף גם אביזרים.

התובעת

לשאלה אם אני רוצה להוסיף משהו, אני לא רוצה להוסיף. אני לא מתעסקת עם זה, הוא נהג באוטו. אני יודעת שעמדנו ברמזור ו נפגענו. עד היום אני לא יכולה להרים את היד.

התובע:

כבודו, שומע הערת בימ"ש שכעת התובעת מדברת ולא להפריע לה.

התובעת:

עד היום אני לא יכולה להרים את היד ואני בטיפול.

התובע

החלקים האלה היו כמו בהזמנה כללית כמו הגה וגלגל, אם היה להם מה לעשות עם החלקים האלה לא היו אומרים לי לקחת אותם.

הבאתי טכנאי של חברת מובילייזר וביקשתי שירכיב לי ברכב שקניתי, עבד 4 שעות, פרק לי חצי אוטו, אמר אני מצטער הציוד הזה לא מתאים לאוטו שלך. אין לי מה לעשות עם האביזרים האלה.

נגרם לי נזק בגלל התאונה.

בית המשפט:

מוצע לצדדים לשקול פשרה ומבהיר שסירוב להדבר לפשרה או אי קבלת הצעת פשרה לא תשקל לרעת הצד המסרב. אם לא תהיה פשרה, תהיה הכרעה על פי הדין.

שומעים שהצעת הפשרה היא שלסיטלוק מלא סופי של התביעה ישולם סכום של 1041 ₪ בתוספת החזר אגרה

התובע

אני לא מקבל.

נציג הנתבע:

אין לי מה לעשות שהוא לא קיבל.

החלקים שתובע התובע לא ניזוקו, והם עדיין ברשותו. התובע פרק את החלקים רק 8 חודשים אחרי התאונה.

התובעת

לא נכון, זה רק החשבונית.

נציג הנתבעת:

לא מובן לנו למה צריך לתקן פתח מערכת ברכב שהוא טוטל לוס

התובע

לא אני מבקש את זה.

לשאלה אם אני יכול להראות תשלום, אני אומר הורידו לי 700 ₪.

נציג הנתבעת

למה צריך לכסות את החלק.

התובע:

גם אני שואל.

נציג הנתבעת:

זה חברת הבטוח שלו.

לשאלת בימ"ש כמה אתה שלמת לחברת הבטוח שלהם, אני לא קיזזתי את ה 700 ₪. שלמנו על כל הנזקים בחוות דעת השמאי. שלמנו לחברת הבטוח של התובע. שולם הכל. הייתה דרישת הפסדים. ושולם על הפסד פרמיה.

התובע

כיסוי פתח הנוט הוא אכן הכיסוי של הפתח ברכב עצמו. המלצמות היו בחלק האחורי.

הערת בימ:ש:

התובע מדבר תוך כדי הקראה

אשתו של התובע

אל תפריע.

הערת בימ"ש:

אין להפריע בזמן ההקראה.

ב"כ הנתבעים:

אנחנו לא דורשים ממנו את המערכות חזרה.

התובע

הצענו להם, הם ביקשו שאני אפרק. מדובר על השמאי שלהם.

נציג הנתבעת:

מדובר נעל השמאי שלהם.

הערת בימ"ש נציג הנתבעת במהלך פסק הדין,

לשאלת בימ"ש אינני עומד על הוצאות.

<#3#>

פסק דין

הרקע ותמצית הטענות

1. תובענה לפיצוי עקב מערכת מובילאיי, ומערכת נווט לרכב שהוגשה כנגד נהגת רכב שהתנגש מאחור.

2. לטענת התובעים ביום 19.10.14, שעה שעצרו למול מופע רמזור אדום התנגש רכב הנתבעת 1 "בעצמה, ברכב התובעים ברכב התובעים, וגרם לנזקים המפורטים בחוות דעת השמאי". התובעים מאשרים שהייתה הכרה באחריות לתאונה מצד הנתבעת 2 שהיא מבטחת הנתבעת 1 אולם לטענתם קיזזו מנזקיהם , את הנזקים למערכות הנ"ל, והם זכאים לפיצוי בגינה.

3. ביום 20.10.14, נבדק הרכב ע"י שמאי מטעם התובעים ונמצא שניזוק מאחור, מידה המגיעה עד כדי אבדן מוחלט, כמתועד בחוות דעת השמאי.

כתב התביעה עותר, לפיצוי של בין היתר הפסד פרמיה, אך מציין שסכום זה שולם, שווי נטען של המערכות הנ"ל, וכיסוי פתח מערכת הנווט, לאחר הפרוק. לכאורה מדובר בפתח שהיה ברכב עצמו.

4. לא אסקור את כל נספחי התביעה אך יוער, כי חוות דעת השמאי צורפה לכתב התביעה והיא מפורטת ומנומקת ומתייחסת בין היתר לנקודות הבאות:

א. נגרם נזק לחלק אחורי. מבדיקת עלות התיקון עולה כי מדובר בנזק של אובדן כללי.

ב. בעמוד 2 לחווה"ד מפורטים, נזקים בני תיקון ובגדרם ישנה התייחסות לרשימת חלקים שניזוקו ללא אפשרות תיקון והיו טעונים החלפה, רשימת חלקי החלוף עצמה מופיעה בעמודים 3, 4, לחוות דעת השמאי. בנוסף, ישנה גם התייחסות בין היתר לשווי הרכב.

ג. אין בחוות דעת השמאי המתייחסת למה שניזוק התייחסות למערכות. לא נאמר בה שהם ניזוקו.

5. ביום 13.6.15 נשלח מכתב שצורף לתביעה ועל פיו נטען שנגרמו למבוטח הפסדים והם הפסד הפרמיה, וכיסוי מערכת נווט. לא נטען שם שנגרמו הפסדים למערכות.

6. בכתב ההגנה, אין מחלוקת לעניין האחריות לתאונה, אלא שנטען שלא הוכח כי נגרם נזק למערכות הנווט ולמערכת המובילאיי. עוד הם מציינים פרק זמן שחלף עד למועד הפרוק, בעניין זה נשמעה הערת התובעת לעיל שלפיה הפרוק היה מוקדם אף אם החשבונית הייתה מאוחרת וזאת מעבר לכך שהם חולקים על השווי הנטען של אותן מערכות. בנוסף הם מציינים, שאין כל מקום לדרישת כיסוי פתח מערכת הניווט ברכב שכבר באבדן מוחלט וממילא אין טעם לתקן חלקים אלה שניזוקו.

לפני השמיעה, הייתה הדברות בין הצדדים אבל היא לא הגיעה כדי הסכמה ומשלא הייתה הסכמה, נדרשת הכרעה.

הראיות

7. בדיון נשמעה עדות התובע, התובעת ונציג הנתבעת. בנוסף היו לפני המסמכים שצורפו לכתבי הטענות. בין היתר עלה בין היתר כי אין מחלוקת שהפתח שבגינו דרשו 700 ₪ הוא חלק ברכב עליו פוצה במסגרת הפיצוי על אובדן מוחלט של הרכב. התובע אישר שהמערכות מותקנות בחלק הקדמי ולא בחלק האחורי, שהוא אשר ניזוק, אף שלטענתו המצלמות עצמן ניזוקו. עם זאת, אישר שבידו חווה"ד השמאי שצורפה לתביעה שקנה את הרכב כאשר המערכות הנ"ל מותקנות בו. בנוסף, שאכן קיבל פיצוי על הרכב, לטענתו לא קיבל 700 ₪ מהמבוטח שלו. נציג הנתבעת בין היתר העיד כי החלקים שנתבעים לא ניזוקו, עדיין ברשותו של התובע שפרק אותם. הוא אמנם סבר שפורקו 8 חודשים אחרי התאונה אלא שבהקשר זה העירה התובעת כאמור שמדובר על מועד החשבונית ולא מועד הפרוק. אציין מעתה כי לא ראיתי לפקפק בדברי התובעת בהקשר זה. אך בכל אופן ציין שמדובר ברכב שהוא אובדן מוחלט, אין כל מקום לדרוש החזר מהם של 700 ₪ כי הם שלמו את מלוא אובדנו לחברת הבטוח של התובע.

ההחלטה

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות שלפני, על נספחיהם שמעתי את העדים והתרשמתי מהם במישרין, מצאתי כי דין התביעה להידחות.

ההנמקה

8. על התובע להוכיח לא רק את עצם ההפרה אלא גם את הנזק שנגרם בקשר סיבתי אליה. משהוכח הנזק כנקודת המוצא הפיצוי הוא תרופתי, נועד להחזיר מצב לקדמות, להחזיר, דהיינו בלא להחסיר, אך גם בלא להעשיר.

9. במקרה זה לא הוכחו טענות התובע לזכאות זאת בין היתר מהסיבות הבאות:. א. בתאונה עצמה הפגיעה הייתה מאחור, המערכות מותקנות לפנים , ב. שמאי מטעם התובעים שבדק את הרכב יום לאחר התאונה לא ראה כל נזק למערכות האלה. ג. ער אני לטענת התובע כי היו מצלמות מאחור אבל גם לכך ששולם מלוא הנזק כפי שנאמד על ידי השמאי. עוד עלה שמדובר במערכות שהותקנו ברכב הזה מלכתחילה כחלק משוויו, ער אני לכך שמעבר לכך פורקה מערכת המובילאיי ונמסרה לתובע עליה נאמר שהיא ניתנת לקידוד לכל רכב במסמך שהתובע עצמו צרף. הנתבעת כאמור לעיל לפי הצהרתה אינה מבקשת, ולא תבקש ממנו, ממנו את החזרתה. ד. מעבר לכך אציין שגם דבר פירוקן תומך במסקנה שלא ניזוקו בגין התאונה והן עודן אצלו. ה. גם מכתב שצורף לתביעה, מ 23.6.15, לא מתייחס למערכות הללו כמערכות שניזוקו הוא מתייחס להפסד פרמיה וכיסוי מערכת ניווט. ו. לא ראיתי כל מקום לחייב את המבטחת שבפני בכיסוי גם בגין פתח מערכת הנווט, ברכב שאובדנו כללי כי ממילא אובדנו כללי כמוחלט כי היא ממילא פיצתה בהתאם לחבותה על פי אומדנו של השמאי מטעם התביעה. נקודה זו גם רלבנטית בכל הנוגע למצלמות אם אכן ניזוקו . חוות דעת השמאי לא מתייחסת לנזק כזה שמחייב פיצוי מעבר למה שכבר שולם משום האובדן הכללי. ז. מעבר לכך, גם עולה ממסמך שצרף התובע עצמו כי מדובר במערכת מובילאיי אוניברסלית הניתנת לקידוד לפי כל דגם רכב.

10. מכל הנאמר לעיל, התביעה נדחית, יחד עם זאת ולאור ההסכמה, אין צו להוצאות.

11. זכות לבקש רשות ערעור בתוך 15 יום מבימ"ש המחוזי מרכז לוד.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ט טבת תשע"ו, 10/01/2016 במעמד הנוכחים.

התובע לאחר פסק הדין:

היה פה ניסיון בין יודעי דבר, מצביעה אל הנתבעים, להדיוטות כי הם אמרו לי לפרק. הם ידעו שלא ניתן לעשות עם זה כלום. הבאתי מסמך.

נציג הנתבעת:

זה לא אנחנו, זה חברת הביטוח שלו.

התובע:

חברת הביטוח שלי אמרה לי שזה הם.

הוקלד על ידי אביבה אופיר