1. לבית משפט זה הוגש הערעור שבכותרת המכוון נגד החלטתו של בית הדין לערערים מיום 1.6.15. בהחלטה זו של בית הדין לערערים, נידחה ערר תוך קביעה שאין מקום לשדרוג מעמדו של העורר למעמד של תושב קבע. העורר גם חויב בהוצאות בסך של 4,000 ₪. בערעור שהוגש לבית משפט זה נטען שיש מקום לבטל את החלטת בית הדין ויש להעניק למערער מעמד של תושב קבע.

2. בדיון שהתקיים לפניי ביום 16.12.15, עלתה השאלה אם הבקשה המקורית שהגיש המערער הייתה לקבלת תושבות קבע או שמא בקשה לאזרחות. הובהר בדיון מפי בא כוח המערער שהבקשה היא כיום לתושבות קבע ולא לאזרחות (עמ' 2 שורה 17 לפרוטוקול). הגם שהבקשה המקורית מחודש יוני 2014 הייתה בקשה לאזרחות כביכול. כך או כך, בא כוח המערער הודיע לבית המשפט שהוא מצמצם את הערעור שלו לסעד של בקשה לתושבות קבע (עמ' 5 שורה 13 לפרוטוקול). בשלהי הדיון שהתקיים, הוצעה לצדדים מפי בית המשפט הצעת פשרה מסוימת. בהמשך לכך, הודיע בא כוח המשיבים שקיימת הסכמה של המשיבים להחזיר את העניין לקבלת החלטה חדשה בידם. זאת היות והבקשה המקורית שהוגשה הייתה לקבלת אזרחות ובבקשה זו ניתנה החלטת הרשות המנהלית. וכך גם התבקש בערר. עם זאת, צוין בהודעה, שבהחלטת בית הדין לערערים נדונה כביכול בקשה לתושבות קבע שהמשיבים לא נתנו בה החלטה. ומשעה שלא ניתנה החלטה בעניין זה וגם לא הוגשה בקשה בעניין זה של תושבות, התבקש להחזיר את העניין להחלטה של המשיבים בבקשה לתושבות קבע ובהתאם לבקשה שכזו שהגישו המערערים. בהמשך להחלטת בית המשפט הוגשה גם הבהרה נוספת מטעם המשיבים שבה הוסכם שהחלטת בית הדין לערערים מושא הערעור - תבוטל לרבות החיוב בהוצאות ובהמשך להודעה הקודמת. ניתנה לבא כוח המערערים ההזדמנות להתייחס למכלול ההודעות שבאו לאחר הדיון, אך המועד חלף ולא הוגשה כל התייחסות.

3. לאחר שעיינתי במכלול החומר שלפניי, מסקנתי שדין הערעור להתקבל בחלקו במובן זה שהחלטת בית הדין לערערים מושא הערעור תבוטל. המערערים יוכלו להגיש תוך 30 יום בקשה לסעד של תושבות קבע למשיבים עצמם. תינתן החלטה בבקשה זו. טענות כל הצדדים בנדון שמורות להם. הכרעתי זו מבוססת על הודעת המשיבים והסכמתם לקבלת הערעור במובן זה כאמור. ולבד מאי ההתייחסות של המערערים לנדון, הרי שבשלהי הדיון שהתקיים לפני ובהתאם להצעת הפשרה שעלתה, הסכים גם בא כוח המערערים באותו מועד לכך שהערעור יתקבל בחלקו והחלטת בית הדין תבוטל. אמנם ההסכמה שנרשמה בפרוטוקול הייתה להשבת העניין לבית הדין לערערים אך לא מצאתי מקום להורות כן נוכח הקושי שעלה בערר ובערעור לעניין הבקשה המדויקת שהוגשה. ולא מצאתי מקום להורות כן גם נוכח התיחום שבא בערעור לעניין מהות הבקשה המקורית. יש אפוא גם הצדקה עניינית לכך שתתקבל החלטה חדשה של המשיבים שתתייחס לבקשה כפי שהגדיר אותה בא כוח המערער. וממילא כאמור כל טענות הצדדים שמורות להם.

4. הערעור מתקבל אפוא בחלקו במובן האמור לעיל. החלטת בית הדין לערערים מבוטלת וממילא גם החיוב בהוצאות שבו חויב המערער. אין צו להוצאות בערעור שלפניי. העירבון שהופקד – ככל שהופקד – יושב למערערים באמצעות בא כוחם.

המזכירות תשלח פסק-דין זה לב"כ הצדדים, באמצעות הפקסימיליה.

ניתן היום, ג' שבט תשע"ו, 13 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.