#2#>

נוכחים:

המערער וב"כ עו"ד יעקב בר (ממשרד עו"ד אורון)

ב"כ המשיבה – עו"ד בן אסולין

פרוטוקול

ב"כ המשיבה:

קראנו את הודעת הערעור, נבקש לדחות את הערעור מאחר ומדבור במי שקיבל יומו בביהמ"ש. נין פס"ד ראשון בהעדר, ביהמ"ש מחוזי בא לקראתו והחזיר התיק לבימ"ש קמא. בפעם הראשונה הייתה טעות, בפעם השנייה, שוב טוען המערער כי לא עקב אחר הזימון לביתו עקב טעות. בתיק עצמו מצוין כי הזימון חזר וצוין "לא נדרש" ובנסיבות אלו אנו סבורים כי יש גבול למספר הפעמים שתטען הטענה כי עקב טעות לא הגיעו.

ב"כ המערער:

לרוע מזלו של מרשי הייתה פה מסכת של אירועים שהובילו למצב הנוכחי אליו נקלע. נכון שבסיבוב הראשון הגיע התיק, והוא ייצג עצמו בערכאה במחוזי, כב' השופטת ביטלה והחזירה התיק לבימ"ש קמא, הוא לא הבין את צירוף המילים "בית משפט קמא" לא הבין מה זה התיק יוחזר לבימ"ש קמא. הוא סבר לתומו כי ברגע בו הגיע התיק לבימ"ש מחוזי שהוא מעל השלום, חשב כי התיק בכך הסתיים והוא הלך לביתו. לא חשב שהוא אמור לקבל זימון חדש לדין ולכן לא עקב אחרי כן.

יתרה מכך, נשפט בסיבוב שני בהעדרו, וברור כי הוא היחיד מאלו שנשפטו באותו יום בהעדר, היה מגיע. הוא כופר בכתב האישום, הוא היה מגיע במיוחד כאחד שכפר בכתב האישום.

מעבר לכך הוא נשפט בחוסר סמכות על ידי ביהמ"ש מכיוון, שאנו יודעים בעבירה מסוג שהואשם בה, אי ציות לשוטר, שהיא אגב לא עבירה, אלא רק לא מסר פרטים, כל האירוע הוא טראומתי עבורו ועבור משפחתו, כל התנהגות השוטרים באותו אירוע הייתה שערורייתית, הוא לא קיבל את הזימון, לכן זה חזר לא נדרש. הוא לא קיבל את הזימון, לא הגיע לידיו. אם היה מתקבל היה מתייצב. הוא לא ידע. ברגע בו ידע ביקש לאפשר לו לקבל את יומו בביהמ"ש על מנת להתמודד על האישום בו הוא כופר, נגרם לו עוול, לו ולילדיו הקטנים, ואף עד היום בנו בן ה-5 סובל מטראומה כשאזקו את אביו בפניו על ידי השוטר הסמוי.

ב"כ המשיבה:

לפי סעיף 237 , ביהמ"ש יכול לקבוע שהמסמך הומצא כדין ברגע שהסיבה שהמסמך לא הומצא כ"לא נדרש". לטעמנו, ויש לנו פסיקה גם, ברגע שההזמנה חוזרת כלא נדרש, יש כאן למעשה סירוב שלו לקבל את ההמצאה.

ב"כ המערער:

מפנה לפס"ד מחוזי תל אביב עפ"ת 2493-07-14 שם קובע כב' השופט רענן בן יוסף (מצטט).

יש כללים שנקבעו ועל פיהם יש לנהוג וכולנו יודעים את זה. אך יש פה באמת, אני פונה לביהמ"ש בבקשה אמיתית.

לאחר הפסקה

ב"כ המערער:

לאחר ששמעתי דברי ביהמ"ש, אני חוזר בי מהערעור וטוען לעונש בלבד.

מדובר במערער נשוי + 5 ילדים הוא משגיח כשרות ועובד במשחטת עוף ירושלים באיזור התעשייה של עטרות. ותלוי ברישיון הנהיגה כדי להגיע ממקום מגוריו למקום העבודה. הוא מתגורר בירושלים, המרחק הוא של 15 ק"מ ולדברי המערער אין תחבורה בשעות בו עובד.

המערער:

אנו 30 שוחטים ומשגיחים, כולם מגיעים עם רכבם הפרטי. אני מסיע חלק מהאנשים. אין תחבורה ציבורית למקום. אין לאנשים רישיון נהיגה. יש מירושלים 2 רכבים, מאזור המרכז 2 רכבים, זה צוות. אני יכול להביא את הרשימה של הצוות הירושלמי שאני מסיע, משלמים לי לפי כל נסיעה.

ב"כ המערער:

כתוצאה מהאירוע החמור שהיה נגרם לו נזק פיזי, הפעילו נגדו אלימות, היה נקע באצבע. אני לא חושב שמח"ש היה מעורב. טראומה לילדים הקטנים שראו איך אוזקים את אביהם.

המערער:

אני משתכר 4,000 ₪, אישתי עובדת במעון נעמ"ת, משכורתה נעה בין 3,500 ל-4,000 ₪. אני עובד 5 ימים בשבוע מהשעה 06:30 ועד השעה 16:30, זה יחד עם התפילה, מתחילים מוקדם, ומסיימים מוקדם. 8 שעות עבודה. אני לא עובד בעוד עבודה. מתי אעבוד? בערב? על חשבון הילדים?

ב"כ המערער:

מדובר במשפחה המתפרנסת בדוחק. אין לי תלושי שכר של המערער להציג כאן.

אך באמת מדובר פה במשפחה המתפרנסת בדוחק, 5 ילדים, היה מקרה שנקלע במקרה אליו.

נוהג משנת 92'.

ב"כ המשיבה:

למערער 41 הרשעות תעבורה קודמות. מפנה לגיליון הרשעות תעבורה.

המערער:

באשר לגיליון הרשעות התעבורה, אני מודה שכשהייתי רווק נסעתי ועשיתי שטויות, מאז נישאתי בשנת 99' אין עבירות.

ב"כ המשיבה:

נבקש לדחות הערעור.

<#5#>

פסק דין

לפניי ערעור על עבירה של אי ציות לשוטר בנוגע לתקנה 23(א)(1) לתקנות התעבורה בתיק תעבורה 3423-07-14.

מדובר בשפיטה בהעדר בפעם השנייה. לאחר שביN,ש מחוזי ביטל שפיטה בהעדר בתיק זה, הוטל על המערער קנס בסך 2000 ₪, פסילה בפועל בת 3ח ודשים, פסילה על תנאי בת 3 חודשים ל-3 שנים.

ב"כ המערער חזר בו מטענותיו להכרעת הדין. מבקש להקל בעונש לאור הנסיבות האישיות: אב ל-5 ילדים, משמש כמשגיח כשרות שפרנסתו מגיעה לסך 4,000 ₪ לחודש, אשתו עובדת מרוויחה כ-3,000 ₪ בחודש.

ובהתייחס להרשעות קודמות, טען ב"כ המערער כי אכן החזיק ברישיון נהיגה מאז שנת 92' וצבר 41 הרשעות קודמות, אך רובן שלה הרשעות בוצעו טרם שנישא בשנת 99' ומאז שונו דרכיו.

ב"כ המשיבה מבקש שלא להתערב בעונש.

עיון בגיליון הרשעות קודמות מלמד כי למערער עבירות חמורות של 6 פעמים נהיגה באור אדום, מספר עבירות מהירות, נהיגה משמאל לקו הפרדה רצוף, נהיגה שלא בכיוון החץ, הסעת נוסע במושב אחורי כשאינו חגור מספר פעמים. רובן של העבירות בוצעו עד לשנת 99'. בשנת 2000 בוצעה עבירת מהירות, ב-2002 בוצעה עבירות מהירות, ב-2002 בוצעה עבירה של נהיגה באור אדום, בשנת 2003 בוצעה עבירה של אי אחזקת רישיון נהיגה, בשנת 2004 הסעת נוסע במושב אחורי כשאינו חגור (2 עבירות).

אכן יש ממש בטענת ב"כ המערער, כי חל שינוי מהותי בדרך נהיגת המערער.

בנסיבות אלה אני מוצאת להתערב בעונש: הקנס יעמוד על סך של 500 ₪ בלבד, הקנס ישולם בתוך 45 יום מהיום. פסילה בפועל תעמוד על 21 יום.

הרישיון יופקד לא יאוחר מיום 22.4.16 עד לשעה 10:00 בבימ"ש תעבורה במחוז מרכז לתקופה של 21 יום.

<#4#>

ניתנה והודעה היום י' כסלו תשע"ו, 22/11/2015 במעמד הנוכחים.