הצדדים הסמיכו אותי לפסוק לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

לאחר שהאזנתי לעדויות ונתתי דעתי לטיעוני הצדדים, אני סבור כי יש לאמץ, בגדרי מאזן הסתברויות, את גרסת הנהג ברכב התובעת לגבי נסיבות התרחשות התאונה. אציין בקצרה, כי בהינתן שאין חולק שהרכבים עמדו באור אדום ושהתאונה התרחשה מרחק קצר לאחר מכן (כאשר לגבי המקום המדויק בו התרחשה התאונה אין התאמה בין עדי הנתבעת), הרי שהטענה כי רכב התובעת הספיק לפתח מהירות ולסטות ימינה לאחר ההאטה על ידי הנהגת ברכב הנתבעת כך שהוא פגע רק בפינה השמאלית האחורית של רכב הנתבעת, כפי שטענו עדי הנתבעת, אינה סבירה. הרבה יותר סבירה היא טענת הנהג ברכב התובעת, כי רכב הנתבעת סטה לנתיבו.

לאור האמור, אני מקבל את התביעה. הנתבעת תשלם לתובעת סך של 9,247 ש"ח בגין הנזק לפי חוות דעת השמאי, כאשר סכום זה נושא הפרשי ריבית והצמדה ממועד הגשת התביעה; סך של 1,363 ש"ח בגין ירידת הערך, כאשר סכום זה נושא הפרשי ריבית והצמדה ממועד הגשת התביעה; סך של 743 ש"ח בגין שכר טרחת השמאי; סך של 378 ש"ח בגין אגרת המשפט; וסך של 1,620 ש"ח שכר טרחת עורך דין. כמו כן, תישא הנתבעת בשכר העד מטעם התובעת שנפסק בדיון מיום 12.7.2016. לא מצאתי לפסוק פיצוי בגין ימי עמידה, באשר רכיב זה לא הוכח.

הסכומים ישולמו תוך 30 ימים מהיום.

ניתן היום, כ"ד אלול תשע"ו, 27 ספטמבר 2016, בהעדר הצדדים.