1. לפניי תביעת שיבוב בגין תשלום ששילמה התובעת למבוטחה עקב תאונה שארעה ביום 30.1.15 ברעננה.
2. על פי הנטען בכתב התביעה, רכב הנתבעת סטה אל נתיב רכב התובעת ופגע בו בצדו השמאלי הקדמי.
3. בכתב ההגנה נטען כי נהגת התובעת לא צייתה לתמרור האט בכיוון נסיעתה ופגעה ברכב הנתבעת שנסע כדין בנתיב נסיעתו.
4. בדיון שהתקיים בפני העידו נהגת רכב התובעת ונהגת רכב הנתבעת. בנוסף, הוגשו לעיוני תמונות הנזק ברכב התובעת, צילום מקום התאונה וההודעות לחברות הביטוח.
5. לאחר ששמעתי את העדויות ועיינתי בכתבי הטענות ובראיות שהוגשו, אני סבורה כי דין התביעה להידחות מהטעמים שיפורטו להלן:

שתי הנהגות הציגו גרסה שונה לאופן קרות התאונה והיו עקביות בהכחשת גרסת הצד שכנגד. נהגת התובעת העידה כי עמדה בעצירה מלאה וראתה את רכב הנתבעת בנתיב השמאלי מרחוק, השתלבה באופן מלא בנתיב הנסיעה ואז רכב הנתבעת סטה מהנתיב השמאלי לימני ושפשף את רכבה בחלקו הקדמי. מנגד, נהגת הנתבעת העידה כי נסעה בנתיב הימני ולפתע הרגישה מכה בצמיג הימני האחורי של רכבה.

מבחינת העדויות עולה, כי אמנם נהגת התובעת העידה בצורה פוזיטיבית שראתה את רכב הנתבעת ממרחק בנתיב השמאלי. אולם, עדותה כי רכב הנתבעת סטה לכיוון רכבה אינה מתיישבת עם הנזק ברכבה כפי שהוא נחזה בתמונות שהוגשו. שכן, בתמונות נראה נזק בחזית הרכב ולא נראה שפשוף בדופן השמאלית. ככל שהתאונה הייתה מתרחשת כפי שנטען על ידי נהגת התובעת, מצופה היה כי השפשוף ברכבה יחל מהדופן השמאלית הקדמית. אולם, כאמור, שפשוף נראה רק בחזית הרכב לכיוון מספר הרישוי. בנסיבות אלה, מיקום הנזק ברכב התובעת מתיישב דווקא עם גרסת נהגת הנתבעת, אשר העידה כי הפגיעה ברכבה הייתה בצמיג וכתוצאה מכך נותר סימן שחור בחזית רכבה של התובעת.

מנגד, עולה מעדות נהגת הנתבעת, אשר טענה כי נסעה בנתיב הימני, שלא ראתה את רכב התובעת מגיע לצומת וגרסתה, שנהגת התובעת לא צייתה לתמרור עצור, מבוססת על הנחה.

בנסיבות אלה, לפניי למעשה גרסת נהגת התובעת אל מול גרסת נהגת הנתבעת, כאשר מחד גרסת נהגת התובעת פוזיטיבית אולם אין לה תמיכה בראיה מעבר לעדותה, ומאידך גרסת נהגת הנתבעת מבוססת על הנחה, אך היא מתיישבת עם מוקד ואופי הנזק ברכב התובעת. גרסת נהגת הנתבעת הינה גם הגרסה המסתברת והמתקבלת יותר על הדעת לאור העולה מתמונות הנזק. לפיכך אני מקבלת את גרסת הנתבעת לאופן קרות התאונה.

1. אשר על כן, התביעה נדחית.

התובעת תשלם לנתבעת שכר העדה כפי שנפסק בדיון בסך 250 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך של 1,400 ₪.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר.

ניתן היום, כ"ז אדר א' תשע"ו, 07 מרץ 2016, בהעדר הצדדים.