בעניין: בקשת רשות להתגונן

1. ביום 20.7.15 הגיש התובע נגד הנתבע תביעה בסדר דין מקוצר על סך 150,000 ש''ח. התובע הוא רופא במקצועו והנתבע בעל מפעל לעבודות אלומיניום. התובע טוען כי ביום 29.12.14 חתמו הצדדים על הסכם שותפות שמטרתו הקמת שותפות רשומה שעיקר עיסוקה ייצור עבודות אלומיניום. התובע טוען כי הסכם השותפות הוכן על ידי עו''ד כמיל טרודי ונחתם במשרדו בנוכחות עו''ד טרודי ונאדר עלוה(להלן "נאדר") שהיה מתווך בעסקה. התובע טוען כי במעמד חתימת ההסכם מסר סכום ראשוני על סך של 150,000 ש''ח, חלק במזומן וחלק בשיק על שם הנתבע. נטען כי הנתבע לא עמד בתנאי ההסכם כאשר המשיך לעבוד בעסק מבלי לשתף את התובע ברווחי העסק. התובע טוען כי פנה לנתבע יחד עם נאדר כדי לקבל הבהרות והנתבע ביקש ממנו להמיר את השותפות ואת סכום הכסף ששילם התובע במסגרתה להלוואה. נטען כי הנתבע הציע למשכן את ביתו כערבות לחוב. נטען כי ביום 5.5.15 נפגשו הצדדים במשרדו של עו''ד טרודי. נטען כי עו''ד טרודי כתב זכרון דברים שעיקרו הודאת הנתבע בקבלת 150,000 ש''ח. נטען כי באותו מעמד סוכם שעו''ד טרודי ידאג לרישום משכון. נטען כי במעמד זה נכתב הסכם בכתב ידו של עו''ד טרודי אשר נחתם על ידי הצדדים ועל ידי עו''ד טרודי. נטען כי לאחר חתימת ההסכם הנ''ל ביקש הנתבע לקבל את ההסכם המקורי, עיין בו, קרע אותו, פיזר את פיסות הנייר ויצא בהפגנתיות מחדרו של עוה''ד. התובע טוען כי לקח את הקרעים, חיבר אותם וצירף העתק של ההסכם המשוחזר לכתב התביעה. בנוסף צורפו לכתב התביעה הסכם יסוד שותפות מיום 16.12.14, הסכם הלוואה לא חתום נושא תאריך 28.4.15, תצהיר של עו''ד טרודי ללא אימות חתימה, תצהיר של התובע וחליפת מסרונים בין הצדדים בתקופה מיום 3.4.15 עד 9.4.15.

2. ביום 11.10.10 הגיש הנתבע בקשת רשות להתגונן. הנתבע אישר כי חתם על הסכם השותפות במשרדו של עו''ד טרודי. נטען כי נאדר אינו המתווך אלא אח של אישתו של התובע, שהיה אמור להיות השותף בפועל. נטען כי התובע לא שילם במסגרת ההסכם 150,000 ש''ח אלא 60,000 ש''ח ולאחר תקופה עוד 30,000 ש''ח. הנתבע טוען כי עמד בתנאי ההסכם. נטען כי התובע הוא זה שהפר את ההסכם כאשר לא השלים את יתרת הסכום שהיה אמור לשלם במסגרת השותפות. נטען כי התובע ולא הנתבע הוא זה שביקש להמיר את השותפות להלוואה תוך שהוא תובע מהנתבע להחזיר לו 150,000 ש''ח בגין 90,000 ש''ח אותם נתן התובע לטובת השותפות. הנתבע טוען כי אין בית על שמו ולכן מעולם לא הציע למשכן את ביתו. הנתבע מכחיש כי חתם על ההסכם הקרוע נספח 4 לכתב התביעה. הנתבע מאשר כי טיוטת הסכם ההלוואה הובאה לעיונו אך סירב לחתום עליה כיוון שתוכנה מנוגד להסכם השותפות ולמציאות. נטען כי התובע פעל בניגוד לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות. הנתבע טוען כי ידוע לו ממקורות רבים שהתובע מלווה כספים והנתבע הוא לא היחיד שנפל במלכודת העושק שלו. נטען כי בהתאם לפסק דין בעניין בס כיוון שניתנה הלוואה חוץ בנקאית ללא הסכם אין עילת תביעה נגד הלווה. הנתבע טוען כי התובע לא מסר לו כל שטר למעט שטר על סך 10,000 ש''ח.

3. ביום 11.11.15 הוגשה תגובת התובע לבקשה. נטען כי יש לדחות את הבקשה על הסף כיוון שהוגשה באיחור ללא טעם מיוחד. עוד נטען כי יש לדחות את בקשת הרשות להתגונן כיוון שלא הוגשה בקשה מנומקת והתצהיר שהוגש הוא כללי.

4. לאור האמור בהחלטותיי מיום 11.11.15 ו- 11.12.15 התיק בשל למתן החלטה על בסיס החומר המצוי בתיק.

5. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי יש ליתן לנתבע רשות להתגונן בכפוף להפקדה מהטעמים שיפורטו להלן.

6. הנתבע מודה במפורש בסעיף 5 של תצהירו כי קיבל מהתובע 90,000 ש''ח במסגרת הסכם השותפות. כיוון שכל אחד מהצדדים טוען כי הסכם השותפות הופר, נקודת המוצא הינה כי יש לבטל את ההסכם ולבצע השבה. משמעות הדבר הינה כי על הנתבע להחזיר לתובע, לשיטתו של הנתבע עצמו, 90,000 ש''ח. הנתבע טוען כי הסכם השותפות עדיין קיים (סעיף 15 לתצהיר) אך לא מפרט איזה תמורה ניתנה לתובע עד כה כנגד ההשקעה המשמעותית שביצע בעסק אותו מפעיל הנתבע במסגרת הסכם השותפות.

7. תצהירו של הנתבע אינו כולל התייחסות ברמת הפירוט הנדרשת לכל מצורפי כתב התביעה. הנתבע לא מתייחס לשאלה מי קרע את ההסכם נספח 4 לכתב התביעה אשר העתקו צורף לתביעה. אם אכן הנתבע לא חתם על הסכם, לא ברור למי היה אינטרס לקרוע את ההסכם. כמו כן לא ניתנה התייחסות מספקת לתצהירו של עו''ד טרודי. הנתבע לא כופר בטענת התובע כי עו''ד טרודי ערך את הסכם השותפות ונכח במעמד החתימה על הסכם השותפות. במצב דברים שכזה היה מקום למסור במסגרת התצהיר את תשובתו של הנתבע לשאלה מדוע עו''ד טרודי הגיש תצהיר לבית המשפט שחלק מתוכנו אינו נכון. כמו כן הנתבע מודה כי קיבל מהתובע שטר על סך 10,000 ש''ח אך לא מסביר באלו נסיבות קיבל את אותו שטר ומה היא התמורה שנתן לתובע בגינו. הנתבע נמנע מלהתייחס גם לחילופי המסרונים נספח 6 לתביעה, שם לכאורה כותב הנתבע לתובע ביום 3.4.15 בשעה 8:09 "בוקר טוב אמין אני מוכן לכתום (צ''ל- לחתום-נ.ז.) על הבית שלי אם אתה רוצה". מסרון זה אינו מתיישב עם הצהרת הנתבע לפיה אין לו בית ולכן לא ייתכן שהיה מוכן למשכן את ביתו להבטחת החזר ההלוואה.

8. מאידך, חלק מהטענות של הנתבע נתמכות באותה חליפת מסרונים. התובע לא ניצל את שתי ההזדמנויות שניתנו לו להתייחס לכך במסגרת התביעה והתגובה. באותו מסרון מיום 3.4.15 שהחלק הראשון שלו צוטט לעיל, כותב הנתבע בהמשך "אני רוצה 150,000 ש''ח אלף אני אתחיב להחזיר את הכסף עד סף השנה כולל התשעים אלף כ''ס כי 300000 ש''ח אלף הסכום הזה כולל ריבית החשבון סופי יעני אתא מקבל ריבית 60,000 שקלים אם אתה רוצה תחזור אלי" (השגיאות במקור- נ.ז.). דהיינו הנתבע כותב לתובע כי הוא נדרש לשלם 60,000 ש''ח ריבית והתובע לא מכחיש את הדברים במסרון התגובה שהוגש על ידי התובע עצמו.

כמו כן לא הוכחשה במסגרת התגובה הטענה כי הנתבע אינו האדם היחיד שנעשק על ידי התובע במסגרת של הלוואה חוץ בנקאית.

9. לאור האמור לעיל מצאתי לנכון לתת לנתבע רשות להתגונן בכפוף להפקדת עשרה אחוז מהסכום שהנתבע מודה כי קיבל מהתובע במסגרת הסכם השותפות. בקביעת סכום הפיקדון ומשך הזמן שנקבע להפקדתו לקחתי בחשבון את הטענות המועלות למעשה על ידי שני הצדדים בכל הנוגע למצבו הכלכלי של הנתבע, שנזקק לשותף משקיע לשם המשך ההפעלה של העסק שלו.

10. אשר על כן אני נותן לנתבע רשות להתגונן בכפוף להפקדת הסך של 9,000 ש''ח בקופת בית המשפט לא יאוחר מיום 19.4.16.

ניתנה היום, ט' שבט תשע"ו, 19 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.