טוען...

החלטה על תשובה לתגובה למשיבים

אידית קליימן-בלק08/03/2017

מספר בקשה: 26

לפני

כבוד השופטת אידית קליימן-בלק

המבקשת:

מכבי שירותי בריאות

ע"י ב"כ עו"ד ד"ר בנצי קין-שינפלד

-נ ג ד-

המשיבים:

1. ועד הבית ברח' רבינוביץ 38 , חולון

2. איילון חברה לביטוח בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד יצחק מנדה

ה ח ל ט ה

  1. בפני בקשה לתיקון כתב התביעה באופן בו תצורף המבקשת- מכבי שירותי בריאות (להלן: "המבקשת") כתובעת נוספת להליך, וזאת לצורך תביעת הוצאותיה הרפואיות המסתכמות בסך 32,124 ₪, כך על פי הנטען. התובעת הצטרפה לבקשה אשר הוגשה בצוותא חדא עם המבקשת.
  2. מנגד, הנתבעים, המשיבים לבקשה, התנגדו לבקשה וטענו, בין היתר, כי לא קמה למבקשת עילה או זכות תביעה על פי דין, ומשכך הינה מושתקת מלטעון טענותיה או להצטרף כבעל דין לתובענה. המבקשת הגישה תשובתה לתגובת המשיבים בה היא חוזרת ועומדת על בקשתה להצטרף כבעלת דין להליך.
  3. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובת המשיבים ובתשובת המבקשת, ולנוכח ההלכה הנוהגת בבקשות כגון דא ומגמות הפסיקה, באתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל, ויש לאפשר תיקון כתב התביעה באופן בו תצורף המבקשת כבעלת דין להליך, וזאת מהטעמים שיפורטו להלן;
  4. הלכה פסוקה היא, כי אחד השיקולים המרכזיים בעת ברור בקשה לצירוף צד להליך הוא סוגיית היעילות הדיונית. ראה לעניין זה רע"א 9572/06 שירותי בריאות כללית נ' ליאון קורלנד, פורסם בנבו 25.6.07, שם בנסיבות דומות קיבל בהמ"ש את בקשת קופת חולים כללית להצטרף כתובעת נוספת לתובענה בשלב מתקדם של ההליך.
  5. מגמת הפסיקה נועדה, בין היתר, למנוע כפל הליכים מתוך שאיפה לאחידות ההכרעה לאחר בירור המסכת העובדתית והמשפטית של התובע, כמו גם של שאר הצדדים בתובענה כמקשה אחת. נימוק זה עמד בבסיס ההלכה בעניין רע"א 9572/06 הנ"ל בסעיף 5 לפסק הדין:

"... תקנה 21 לתקנות סדר הדין האזרחי מתירה לצרף בחזקת תובעים את "כל הטוענים לזכות סעד" בשל מעשה אחד או עסקה אחת או סדרה אחת של מעשים או עסקאות או כתוצאה של אחד מאלה, ושאילו הגישו תובענות נפרדות הייתה מתעוררת בהן שאלה משותפת, משפטית או עובדתית. ברי כי דרישה זו מתקיימת במקרה דנא..."

  1. אדרבא, מאחר ולמבקשת ממילא עומדת הזכות להגיש תביעה עצמאית בקשר לתאונה מושא התביעה שארעה ביום 11.10.12 וככזו טרם התיישנה, וזאת גם מבלי לקבוע מסמרות לעניין זכאותה של המבקשת או גובה הסכומים הנתבעים על ידה, הרי שדחיית הבקשה תגרום לכפל הליכים מיותר, וזאת כאשר תביעת המבקשת, שהינה תביעת שיבוב וחזרה מטיבה, קשורה בטבורה למסכת העובדתית שתידרש לבירור והכרעה בהליך דנן.
  2. נוסף על כך, דחיית בקשת המבקשת בשלב זה תגרום להגשת תביעה עצמאית ונפרדת מטעם המבקשת, ואף יכול שתוגש ממילא בקשה לאיחוד דיון בשתי התובענות.
  3. תמוהה בעייני טענת המשיבים הגורסים כי למבקשת אין עילה בדין לתבוע הוצאותיה, כאשר סעיף 22 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי התשנ"ד-1994 (להלן: "חוק ביטוח בריאות ממלכתי") מאפשר לקופת חולים להיפרע מהמזיק או ממבטחו. על פי סעיף 22 לחוק, זכאית קופת חולים שנתנה שירותי בריאות למי שנפגע ממזיק "להיפרע את הטבת הנזק מהמזיק או ממבטחו או מכל אדם אחד, בשל חבותם לפי כל דין או לפי כל חוזה ביטוח...".
  4. אם לא די בכך, הרי שמלבד ההסדר הספציפי הקבוע בסעיף 22 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, קיים הסדר כללי במסגרת חוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים (הטבת נזקי גוף)- תשכ"ד-1964 (להלן: " חוק ההטבה") אשר גם מכוחו קיימת למבקשת עילת תביעה בדין.
  5. מדברים אלה עולה, כי למבקשת עומדת עילת תביעה על פי דין, בין אם מדובר בזכות שיפוי עצמאית ובין אם מדובר בתביעת סוברוגציה, כנגד מזיק שגרם לנזק גוף, וכפועל יוצא לעלויות בגין טיפול רפואי, לניזוק שהינו חבר בקופת החולים ומבוטח במסגרתה.
  6. במקרה דנן נמצאת התובענה בשלב מתקדם, לאחר שהתובעת והנתבעים (המשיבים) הגישו ראיותיהם והתיק קבוע לישיבה מסכמת לאחר הגשת ראיות ליום 16.3.17. יחד עם זאת, לאור כל האמור לעיל, סבורני כי יש להעדיף בנסיבות דנן שיקולי יעילות דיונית על פני שיקולים אחרים. וראה בעניין זה דבריו של כב' השופט גרוניס בעניין רע"א 9572/06 הנ"ל:

"... תיקון שכזה, הנערך בשלב מאוחר של הדיון עלול להוביל להארכת הדיון ולסרבול ההליך ועל כן יש להביאו בחשבון בעת הכרעה בבקשת צירוף מכוח תקנה 24. ואולם, בענייננו, לא מצאתי כי מתקיים חשש ממשי מסרבול ההליכים בבית המשפט המחוזי. נראה כי תיקון כתבי הטענות - אם יידרש - יהיה מינורי, הואיל ולמשיבה אין טענות עובדתיות משל עצמה (למעט הטענה כי נשאה בהוצאות הטיפול הרפואי לו נזקק המשיב 1)..."

  1. הוא הדין בענייננו ועל כן מצאתי לנכון להיעתר לבקשה; בנסיבות אלה הריני מורה כדלקמן:
    1. כתב התביעה יתוקן כמבוקש על דרך צירוף המבקשת כתובעת נוספת.
    2. מאחר שכבר צורף לבקשה כתב תביעה מתוקן, המשיבים רשאים להגיש כתב הגנה מתוקן תוך 30 יום מהיום, או לחילופין הודעה כי בכוונתם להסתמך על כתב ההגנה המקורי גם בהתייחס לכתב התביעה המתוקן.
    3. בפרק זמן זה, תגיש המבקשת ראיותיה כהשלמת ראיות התביעה, בעוד שלמשיבים יתאפשר להגיש ראיות משלימות מטעמם, ככל שיבקשו לעשות כן, בתוך 30 יום לאחר מכן.
  2. יחד עם זאת, לאור השלב המתקדם בו נמצא ההליך לאחר הגשת ראיות, ובשל הצורך לתקן את כתב ההגנה ולפעול להשלמת ראיות, מצאתי לנכון לחייב את המבקשת בסך 1,000 ₪ אשר ישולמו למשיבים תוך 30 יום מהיום , וזאת ללא כל קשר לתוצאות ההליך העיקרי.
  3. נקבע לישיבה מקדמית לאחר הגשת כתבי טענות מתוקנים והשלמת ראיות מטעם כל הצדדים ליום 6.7.17 בשעה 09:30.
  4. למען הבהר ספק, הדיון הקבוע ליום 16.3.17 מבוטל.
  5. המזכירות תודיע ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י' אדר תשע"ז, 08 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.