1. בקשה להגדלת צו התשלומים החודשי שהוטל על החייבים באופן שכל אחד מן החייבים ישלם לקופת הכנ"ר סך חודשי של 2,500 ₪.

2. כנגד החייבים- בני זוג, ניתן צו לכינוס נכסיהם (ביום 3.8.2015 לגבי החייב וביום 9.8.2016 לגבי החייבת). על החייב הוטל צו תשלומים ע"ס 400 ₪ וכך גם לגבי החייבת ובסה"כ 400 ₪.

3. ואלה נימוקי בקשת המנהל המיוחד: הנימוק הראשון הוא שהחייבת, אדריכלית במקצועה אינה ממצה כושר השתכרותה כאשר היא מנהלת בימים אלה עסק בתחום הפקת אירועים בשכר ומפיקה ממנו הכנסה ממוצעת בסך 232 ₪ נטו, כאשר היא יכולה להפיק מעבודתה בתחום האדריכלות שכר התחלתי בסך 5,000 ₪ (סעיף 3 לבקשה); הנימוק השני הוא שעיון בדוחות שצורפו לבקשה מעלה כי הכנסות התא המשפחתי (שעיקרן מעבודת החייב בהעברת קורסים פרטיים באנטומיה) מגיעות לכדי למעל 18,000 ₪ לחודשיים ולעיתים לסכומים העולים על 22,000 ₪ כאשר דוחותיהם של החייבים לוקים בחסר ואינם משקפים את ההכנסות וההוצאות האמתיות . משכך מבקש המנהל המיוחד להגדיל צו התשלומים.

4. באשר לנימוק השני, הרחיב המנהל המיוחד וטען כי הוצאות המזון בחודשים 9/15-4/16 לא נתמכו באסמכתאות, דו"חות הרווח וההפסד לא הומצאו על בסיס דו חודשי כאשר החייב משמיט חלק מהכנסותיו בדו"חות אלה ולדוגמא הובא דו"ח רווח והפסד מחודש 1/2016 ועד 4/2016, לפיו הרוויח החייב בארבעת החודשים 41,584 ₪ ודיווח על כ- 34,000 ₪. עוד נטען כי בהעדר אסמכתאות לא ניתן לבחון את ההוצאות האמתיות בגין נסיעות, תקשורת , דלק וכו'. עוד נטען כי החייבים אינם מתנהלים כמצופה מחייבים בפש"ר, ולדוגמא מובאת הוצאה דו חודשית בסך 3,600 ₪ בגין תרבות ובידור. עוד מפנה המנהל המיוחד לעובדה, כי ככל שהכנסות עולות כך גם עולות ההוצאות בהתאם על מנת להביא לאיזון שלא נתמך באסמכתאות.

5. החייבים הגישו תגובה בגדרה טענות טעות קשות כנגד המנהל המיוחד, ובין היתר לגבי מניעי המנהל המיוחד, לגבי התנהלותו באשר להצעת הסדר נושים שהציעו החייבים, כאשר במקום שהמנהל המיוחד יקיים את הבטחותיו ויסייע לחייבים הוא הגיש את הבקשה להגדלת צו התשלומים. עוד נטען כי קבלת בקשת המנהל המיוחד תביא לדחיית בקשתם להכרזתם כפושטי רגל מאחר ולא יוכלו לעמוד בצו תשלומים כמבוקש ע"י המנהלת המיוחדת. בתצהיר שצורף לתגובה, התייחסו החייבים לטענות המנהל המיוחד, ובין היתר טענו את הטענות שלהלן:

א. החייבת מעולם לא הצליחה לקבל עבודה כאדריכלית, היא למדה אדריכלות לפני מספר שנים, וכי היא משקיעה מזמנה על מנת לנהל את עסקו הקטן של בעלה וכי בעלה אינו יכול לנהל את העסק לבד וכי במדיה והחייבת תעבוד בעבודה אחרת יקרוס העסק (סעיף 5 לתצהיר) .

ב. החייבים אינם מתאמים בין הכנסותיהם הדלות לבין הוצאותיהם וכי ההתאמה בין הוצאות לבין ההוצאות היא פרי דחיית הוצאות, זאת לאור ההכנסות הדלות (ראו סעיף 7 לתצהיר).

ג. החייבים התקוממו לנוכח טענות המנהל המיוחד בדבר הוצאות מחיה מופרזות וכי "אין זה נהוג להמציא אסמכתאות צריכת מזון בתיקי פש"ר כאשר ההוצאות בסעיף זה סבירות". עוד נטען כי ילדי החייבים אינן לומדים בבתי ספק פרטיים כטענת המנהל המיוחד, כי אם בבית הספר הדמוקרטי בחדרה שאינו פרטי. הוצאות החינוך ע"ס 1800 ₪ הן הוצאות בגין חוגים ושיעורי העשרה שקיבלו הילדים והוצאות חינוך של ילדים אינה יכולה להצביע על "בזבזנות"

ד. החייבים הפנו אל הדו"ח שנערך ע"י רו"ח ואל ההוצאות החודשיות ומבקשים להסיק את המסקנה כי הם מתנהלים באופן סביר.

6. המנהלת המיוחד השיב לתגובה . בין היתר הפנה המנהל המיוחד לחקירת החייבים אשר סתרה את האמור בתגובה, לעניין הוצאות החינוך.

7. לאחר שעיינתי בכתובים וסקרתי את נספחי התגובה שהגישו החייבים מצאתי כי צו התשלומים דורש שינוי, ולהלן אנמק מסקנתי זו.

8. ראשית, החייבת אינה ממצה כושר השתכרותה. ראוי כי החייבת תמצה כושר השתכרותה בעבודתה כאדריכלית וככל שאין היא מסוגלת לעבוד בעבודה זו- כטענתה, ראוי כי תעבוד עבודה אחרת. החייבת, בשלב זה אינה ממצה כושר השתכרותה וטענתה כי מסייעת לבעלה אני דוחה. לא הוכח בפניי ולא נטען בשום מקום כי עסקו של החייב דורש עזרה. ההיפך הוא הנכון, בבקשתו למתן היתר להמשיך לנהל את עסקו, טען החייב כי מדובר בעסק פשוט, שאינו דורש ציוד או השקעה, כאשר במסגרת הבקשה לא טען החייב כי הוא נזקק לעזרת אחרים או עובדים. מיצוי כושר השתכרות החייבת, יכול להניב לכל הפחות סך 5,000 ₪.

9. שנית, טענת השמטת הכנסות מן הדו"ח הדו- חודשי לא הוכחשה ולא הופרכה ע"י החייבים.

10. שלישית, עיינתי הדו"ח חודשים 11/2016 ו- 12/2016 ומצאתי כי חלק מן ההוצאות אינן מגובות באסמכתאות, לרבות הוצאות הכלכלה, חלק מהוצאות החינוך, הוצאות ההלבשה (מדי חודש מדווחת המשפחה על הוצאות בסך 200 ₪ (סכום עגול). כמו- כן מצאתי כי בדוחות עד כה(מלבד בדו"ח האחרון) דיווחו החייבים הל הוצאות חינוך בסך 3,600 ₪ ללא אסמכתאות מלאות, כאשר רק בדו"ח המתייחס לחודשים נובמבר ודצמבר 2016 (שהוכן לאחר הגשת הבקשה) החלו החייבים לדווח לראשונה על הוצאה בסך 2,160 ₪ לחודשיים!!. גם הוצאות הנסיעה עליהם דיווחו החייבים פחתו בדו"ח האחרון המצורף לתגובת החייבים.

11. בשקלול האמור לעיל, מצאתי להעלות צו התשלומים של כל אחד מן החייבים לסך 1,100 ₪ .מצאתי כי צו תשלומים זה הולם את ההכנסות וההוצאות של החייבים, והוא מותיר לחייבים סכומים למחייתם.

12. יחד עם זאת, על מנת לאפשר לחייבת למצות כושר השתכרותה, יועלה התשלום באופן הדרגתי. החל מחודש 6/2017 ישלם כל אחד מן החייבים תשלום חודשי בסך 700 ₪ ואילו החל מחודש 9/2017 יחלו החייבים לשלם 1,100 ₪ (למען הסרת ספקות כל אחד מן החייבים ישלם 1,100 ₪).

ניתנה היום, כ"ח אייר תשע"ז, 24 מאי 2017, בהעדר הצדדים.